חיים חדשים - תוכנית 921 - שלמות פנימית

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום נרצה ללמוד מהרב לייטמן איך אפשר להשלים עם מי שאנחנו, עם מה שיש לנו בחיים. עם מה כדאי להשלים, עם מה לא כדאי להשלים בדרכנו אל החיים הכי טובים שרק אפשר, חיים מושלמים.

יעל: אני רוצה לפתוח בסוג של תפילה עתיקה שבה נאמר, "א-לוהַי, תן לי כוח לשנות בחיי את מה שאני יכול לשנות, תן לי אומץ לקבל את מה שאיני יכול לשנות ותן לי חכמה להבחין בין השניים".

אנחנו בתכנית בנושא השלמה ושלמות, ואפתח בשאלה, איך בן אדם יכול להגיע לתחושה של השלמה עם מי שהוא, ולעשות את אותה הפרדה נהדרת שדיברנו עליה כרגע?

את מה שכתוב שם אני לא לוקח כאני מאמין שלי בחיים. זה כתוב, אז כתוב. כתב את זה איזה פסיכולוג, או פילוסוף.

יעל: אנחנו פה בענייני קבלה, לא בענייני פסיכולוגיה.

לכן אני חושב שיש בזה בוודאי אמת, אבל מאוד מוגבלת.

יעל: איך בן אדם יכול באמת להשלים עם מי שהוא, להשלים עם המצבים שבהם הוא נמצא בחיים?

אבל אנחנו רואים שאנחנו משלימים, כי אני רואה שלא כדאי לי להשקיע. תמיד אני עושה חשבון של כדאיות ואני לא הולך על האמת בלבד. אני תמיד נמצא במצב שאני צריך לשקול חומר, אנרגיה, תוצאות למיניהן בעולם לא מושלם, שיכול להגיב בכל מיני צורות. אני יכול להיות צודק ואחטוף מכות ואני יכול להיות לא צודק ולגנוב ולהינות עד סוף החיים ואין כאן שום צדק.

אין צדק לא במשפט, לא בכוונות בני האדם ולא בתופעות. אני נמצא במערך כוחות שאני לא מכיר אותן ולכן "כל הפוסל במומו פוסל" כך העולם מתקיים. לכן, השאלה היא, האם אני יכול להבדיל בין, איך כדאי להתנהג או לא כדאי, זו השאלה שקיימת בכל רגע ורגע לכל אחד ואחת ואין כאן תשובה כללית אחת, אם אנחנו מדברים על המישור הגשמי בעולם הזה.

יעל: השאלה היא, איך אני יכול להשלים עם מי שאני ואיך שאני, ועם המצבים של החיים, שחלקם טובים וחלקם לא טובים לי?

אז אני צריך פסיכולוג אישי שישַנה לי את כיוון המחשבה, שירגיע אותי, שיתן לי אולי גם כמה תרופות, ישלח אותי לפסיכיאטר ומי יודע מה עוד. אבל בסופו של דבר אין פה השלמה אמִתית, יש כאן השלמה מלאכותית.

אורן: תגדיר בבקשה מהי השלמה אמִתית ומהי השלמה מלאכותית?

כמו שדברנו בתכנית הקודמת, להשלמה אמִתית מגיעים, אם אנחנו מגיעים לראיית המערכת השלמה ואנחנו אז מדברים על שלמות העולם הכללי, שכולל את העולם הזה והעולם העליון ואז אני רואה את כל המערכת ואני חלק מהמערכת. אני גם יודע איך להשלים את המערכת, בזה שאני אתנהג נכון וכך אני אתקיים. זה אפשרי, אבל בתנאי שאני לוקח על עצמי לתקן את עצמי ולקבל את המערכת כמערכת השלמה.

אורן: כשאדם מתבונן על עצמו, ורואה דברים שבעיניו הם בסדר ודברים שהם לא כל כך בסדר ואותם הוא היה רוצה לשדרג, או לתקן כמו שאתה אומר. האם ההתייחסות הזאת היא נכונה, או שאולי הוא קצת מבולבל וזה מה שמביא אותו להרגשה שמה שיש בו לא בסדר?

אני שואל, בגלל הדרך שבה אנשים מבוגרים מסתכלים אל החיים שלהם אחורה, ועל כל מה שעבר עליהם. כשהייתי יושב עם סבא שלי שהיה בן תשעים ומשהו, ראיתי שזווית המבט שלהם על החיים ועל כל מה שאדם חווה בחיים, היא מאוד שונה משל אדם צעיר.

חכמת חיים וניסיון כזה, אי אפשר לרכוש עד שאתה לא שם. גם שמעתי אותך מעיד על עצמך הרבה פעמים, שיש בך תכונות, נטיות, כל מיני דברים באופי שלך, שככה זה וזהו. זה שאדם אחר יכול להגיד שאופי כזה, או תכונה כזאת, היא לא הדבר המושלם, זה אולי לא דבר מושלם בשבילו, אבל כך הטבע יצר אותי ואני יפה כמו שאני.

אבל אני לא מרגיש ככה. הטבע יצר כל אדם שונה, כל אחד זה עולם ומלואו, אבל אנחנו כל הזמן כאילו מכניסים למגרש של החיים מין סרגל, שהוא מידה אחת לכולם, ובו אני בודק כמה את שווה, כמה אתה שווה וכמה ההוא. והשאלה, איך האדם ביחס הנכון, בחיפוש החיים הנכונים והראויים, יודע להבדיל בין מה שמבלבלים אותו האנשים סביבו, לבין מה שבאמת לא בסדר בתוכו ואותו אולי כדאי שהוא ישפר?

כן, אבל הוא לא ידע את זה. כי מלכתחילה ניפחו אותו בכל מיני קני מידה כאלו, והוא גם את עצמו ואת העולם והאנשים, את כולם בודק לפי קני המידה האלו. זה תלוי באופי שלו, זה דבר יחסי וגם במה שקיבל בילדות. ולכן כל ההסתכלות שלו היא הסתכלות מעוותת, ואיך לתקן אותה, באיזה משקפיים, הוא לא יודע.

אורן: מסובך, בטרוף.

בלתי אפשרי.

אורן: מהמקום הזה הבלתי אפשרי, בכל זאת יש חיים. החיים לא מחכים לי, החיים קורים לי, הם לא הזמינו אותי. אז איך אני יודע עכשיו, עם מה מהדברים שבאים אליי אני צריך להשלים ולקבל אותם כי ככה זה, ועם מה לא ואני צריך לעשות מעשה?

אני חיפשתי את התשובות לזה עד שהגעתי לחכמת הקבלה. מרגע זה והלאה, אני לגמרי לגמרי ראיתי את עצמי פטור מכל הבעיות של החיפוש ומכל הבלבול הזה בפילוסופיות ופסיכולוגיות ואני מסתמך רק על זה.

אורן: על מה?

האדם צריך לתקן את עצמו בהתאם לכוח העליון. וכמה שהוא יותר מתקרב אליו, במידה שהוא מתקרב, אפילו 1%, 1.5%, 2%, הוא בזה מתחיל להבין את האמת. "אמת" זה שם של הבורא. ואז אפשר לדבר עליו שהוא משיג את המציאות, שהוא מבין מה קורה והוא יודע איך להתנהג. ומה הוא יודע? הוא יודע שהוא רק צריך להגדיל את חלק הא-לוה שבו, להיות דומה לבורא כמה שיותר ויותר אפשרי לו.

יעל: ומהי אותה שלמות פנימית שהאדם מרגיש במצב הזה שהתחלת לתאר, שרק דרך הקבלה התחלת לגלות אותה, אחרי שחיפשת בהרבה מקומות אחרים?

   השלמות הפנימית שהוא מגלה, שהעולם מושלם והוא רואה את העולם מקולקל, כי "כל הפוסל במומו פוסל". וכדי לא לפסול את הכול אלא לראות שזה מושלם, הוא צריך לתקן את עצמו, וכדי לתקן את עצמו קיימת חכמת הקבלה, שהיא שיטה לתיקון טבע האדם ואז להשתמש בה.

יעל: מהו אותו חלק שמשלים את האדם בַמקום הזה שאתה מדבר עליו? מה עושה את השקט הזה, מה הוא מקבל שם לתוך עצמו שפתאום הכול נרגע, פתאום זה מרגיש מלא, שלם, טוב?

הוא ממלא את אותה דרישה לשלמות שקיימת בו מלכתחילה, כי הדרישה היא יסודית ביותר, היא נקראת "נקודה שבלב", והיא דרישה שלפעמים אנחנו קוראים לה, "דרישה להכרת המציאות האמִתית", או "דרישה להכרת מהות החיים". זה בעצם מה שיש בתוך האדם. אנחנו קוראים לרצון הזה, לחיסרון לזה, "נקודה שבלב". אבל כמה שנמצא יותר ויותר כינויים לאותו חיסרון, הוא כולו בסך הכול מצביע על השגת הא-לוהות.

יעל: ואיך זה מרגיש להיות שלם, מה מרגיש בן אדם שלם שאנחנו היום לא מרגישים?

הוא שלם.

יעל: מהי התחושה הזאת, מה מרגישים שם?

כל המשיג את השלם, שלם.

יעל: זה משפט שנשמע לי מאוד טכני, אבל איך מרגישים בפנים, מה קורה לבן אדם בתחושה הפנימית שלו?

אני יכול להעביר לך את זה פשוט בלומר, "אה". זה הכול.

יעל:  וקצת יותר.

איך אפשר להעביר דברים שלא הרגשת אף פעם וזה לא דומה לשום דבר כי העולם שלנו כולו חיסרון?

אורן: מה זה אומר חיסרון?

כולו שקרים, כולו ההפך משלֶמות. אז איך אפשר להסביר מתוך העולם הזה, מה זה נקרא שלמות? אי אפשר.

יעל: את אותה הרגשה אולי אי אפשר להבין, אבל מה התוצאות של אותה הרגשה? איך היא משפיעה על החיים שלי?

האדם שמשיג את השלמות, בעצמו נעשה שלם. הוא מרגיש שהוא נמצא למעלה מהטבע כלה ונפסד, הוא מרגיש שהוא כבר לא שייך לחיים ומוות אלא הקיום שלו הוא נצחי ולא שייך לגוף שלו, לאגו שלו ולגוף הגשמי, אלא הוא מזדהה יותר עם הרוח שלו.

יעל: אתה מדבר הרבה על המקום הזה של נצחיות. מה הקשר בין תחושת הנצחיות לבין תחושת השלמות?

אני לא רואה שום הבדל. יש הרבה הבחנות שאנחנו יכולים להצביע על אותה הרגשה והשגה מפני שיש לנו חולשת הלשון, לברר את ההבחנות שלא נמצאות בעולם שלנו, ולכן אנחנו כך מדברים. אומרים הרבה מילים במקום לומר מילה אחת. לדוגמה אמרתי "שלמות", ואתם מבקשים הסבר.

יעל: כי באמת המושג הזה "שלמות", הוא מושג שמאוד קשה לתפוס אותו כמו שאמרת, הוא מושג מאוד חמקמק. אנחנו כאילו מנסים כל החיים להשלים הרבה דברים, ונראה לנו שכמעט הגענו למצב המלא הזה ופתאום רק החור הקטן שנשאר מוציא אותנו מדעתנו, או שפתאום נפער חור אחר. המרדף הזה הוא אינסופי.

אינסופי למי שאין שיטה.

יעל: אתה מדבר על זה מאוד בפשטות. לי זה נראה מאוד מורכב ומאוד מסובך ובלתי נתפס. ואתה מדבר על זה בכזאת פשטות, והפשטות הזאת נראית לי עוד יותר לא קשורה למקום הזה של השלמות.

אני לא מתבלבל בה, והיא באמת בשבילי דבר פשוט. כי אני לא משייך לזה שום דבר שבעולם שלנו, לא פסיכולוגיות, פילוסופיות, מדע, יחסים, כלום ממה שיש בעולם הזה. אני משייך לזה רק השלמה בין כל חלקי הבריאה, או השלמה בין כוחות הבריאה, או השלמה בין שני הכוחות שהם רצון לקבל ורצון להשפיע שהם מגיעים להשלמה, לשלמות ביניהם, בכך שמוסיפים זה לזה מה שחסר בכל אחד וקיימים יחד. זה מה שאני עושה כמקובל וזה מה שאני משיג. וכשאני משיג השלמה בין כוח לקבל וכוח להשפיע, רצון לקבל ורצון להשפיע, אור וכלי, לא חשוב איך להגדיר את זה, אז אני משיג שלמות.

אורן: המילה "להשפיע", מה היא אומרת?

לתת ולאהוב. לעבוד לפי החיסרון של הזולת.

אורן: דיברת על השלמה בין שני כוחות. השלמה בין שני כוחות היא המתכון להרגשת השלמות, לחוויית השלמות?

כן.

אורן: מה הם שני הכוחות?

רצון לקבל האגואיסטי ורצון להשפיע האלטרואיסטי.

אורן: לתת? לאהוב?

כן.

אורן: אלו שתי נטיות שיש באדם, פנימה והחוצה?

לא. יש באדם רק נטייה אחת, לקבל. אין את הנטייה השנייה להשפיע, את זה הוא צריך לרכוש על ידי לימוד חכמת הקבלה.

אורן: אדם רוכש את הנטייה הזאת להוציא מעצמו החוצה. להשפיע הכוונה כמו המילה "שפע", לתת, לכן אתה אומר לתת, לאהוב?

למלא.

אורן: את מי למלא?

את הזולת.

אורן: באופן טבעי יש בי נטייה למלא את עצמי, לזה אתה קורא "לקבל" זה כוח אחד. כוח שני שאני צריך לרכוש זה כוח להוציא מעצמי.

כן, להשפיע לזולת.

אורן: אם אני אשלים את עצמי בין שני הכוחות האלה, אני אתחיל לחוות את השלמות?

כן.

אורן: זאת אומרת, יש אני, יש אותך כאדם אחר שהוא לא אני, ובהתייחסות חדשה ממני אליך, שם בתוך תוכך אני אוכל להתחיל לחוות את השלמות?

בך אתה חש את השלמות, לא באף אחד.

אורן: זאת אומרת, זה בכלל לא קשור אליך?

קשור. על ידי כוח הקבלה שלך אתה מתחיל לזהות מה אני רוצה, מה האופי שלי.

אורן: התבלבלתי, מי זה אני ומי זה אתה.

לא חשוב, שני בני אדם. אתה על ידי כוח הקבלה שלך, כוח האגו שלך, מתחיל להרגיש אותי. וכשאתה מרגיש אותי אתה מפעיל את כוח ההשפעה שלך, איך אתה יכול למלא את מה שחסר לי. יוצא שאתה משתמש בשני כוחות כוח הקבלה וכוח השפעה. ואז אתה צריך להרגיש את עצמך בשלמות.

אורן: איך זה קשור לשלמות?

כי בפעולה הזאת אתה דומה לבורא.

אורן: מי זה הבורא? איך הוא הגיע למגרש?

יש כוח כללי שבטבע שהוא כולו כוח השפעה, ואם אתה רוצה להיות כמוהו, להיות בכוח השפעה כלפי הזולת, אתה בהכרח נעשה כמוהו ואז אתה מרגיש כמוהו.

אורן: איך הוא מרגיש?

מרגיש טוב, מרגיש שלמות.

אורן: מה זה אומר?

שלא חסר כלום, רק השפעה, אהבה, וכול העולם כולו שלו.

יעל: בהתחלה אמרת שאדם צריך לשנות את עצמו ולא את העולם. זאת אומרת, הוא צריך לקבל את כול מה שקיים כאן במציאות כמשהו שזה מה שיש. מתוך זה איך הוא צריך לשנות את עצמו? מה הוא צריך לשנות בעצמו כדי שכול מה שאמרת עכשיו כוח ההשפעה וכוח הקבלה יוכל להתקיים בשלמות אחת?

הוא צריך לקנות מהבורא כוח השפעה.

יעל: אז הוא לא צריך לשנות בעצמו כלום, הוא צריך להוסיף.

כן.

יעל: מה שיש לו נשאר והוא רק מוסיף עוד כוח נוסף על מה שיש?

כן.

יעל: ומה הוא עושה עם שני הכוחות האלה?

על ידי כוח הקבלה אני מכיר את האחרים, ואני מרגיש מה שהם רוצים. על ידי כוח ההשפעה אני משפיע אליהם, ממלא את מה שהם רוצים. ועל ידי פעילות בשני כוחות האלה אני קשור עם הבורא.

אורן: יש פה משהו הפוך על הפוך.

כן. גם למלא את הזולת אני לא יכול בעצמי, אפילו שיש לי רצון לתת לו, אני צריך לקבל אותו ממשהו, אז אני מקבל אותו מהבורא, זאת אומרת אני מתקשר אליו. יוצא, שהאדם שאני רוצה להשפיע לו הוא תחתון, אני עליון כלפיו כי אני רוצה לתת, למלא אותו, והבורא הוא עוד עליון מעלי כי אני צריך לקבל ממנו מילוי, כי אני בעצמי לא תחנת כוח.

אורן: אז מה הוא ייתן לי?

הוא ייתן לי כול מה שהזולת צריך ואני כמעבר.

אורן: מה זה הכול? תן לי דוגמה לדבר אחד שהוא ייתן לי. נאמר שאני מחליט שאני רוצה לתת לחברה שלי, ליעל. היא באה אלי אני יכול לתת לה את המינוס שלי בבנק או להחתים אותה על המשכנתא. אתה אומר "אתה רוצה לתת לה?" פתאום אתה תגלה שאתה מקבל. שאלתי אותך מה? אמרת לי הכול. תן לי דוגמה לדבר אחד שאני אקבל.

אתה תקבל הכול מהבורא אם אתה באמת בכול הכוח שלך רוצה רק למסור את זה ליעל, כי אין ביניכם שום קשר חוץ מהרצון שלך להשפיע בלבד. אין לך אינטרס לזה.

אורן: אז למה הוא לא נותן לי עכשיו משהו? ייתן משהו, אני אתן גם.

כי אין לך חיסרון לתת לה, אתה צריך קודם לקבל את החיסרון ממנה למה שהיא רוצה.

יעל: אז זה הדבר הנוסף שצריך לקבל בעצם? את זה שהוא ירגיש בכלל את הרצון לתת.

הוא צריך להרגיש את הרצון שלך כמו שזה הרצון שלו, ואז עם הרצון שלך כשהוא מרגיש אותו בכלים שלו, הוא פונה לבורא ומקבל מהבורא מה שצריך, ומעבד את מה שקיבל מהבורא כי הוא קיבל את מה שאת צריכה, וכך מוסר לך.

יעל: יש לי כאן שני דברים לא ברורים בכול התהליך הזה. א' איך הוא יכול לרצות מה שאני רוצה? הוא יכול לרצות מה שהוא רוצה, קשה לו מאוד לקבל את ההרגשה של מה שאני רוצה.

אם קשה אז נשארים במה שיש.

יעל: ב', איך ניגשים לבורא ואיך מביאים ממנו את מה שהוא צריך להביא? מי זה בכלל הבורא הזה?

לשם כך צריכים ללמוד את חכמת הקבלה, ולדעת איך להפעיל את העניין.

יעל: אז יש כאן שיטה שלמה מאחורי הסיפור הזה אתה אומר, אבל זה המנגנון הבסיסי.

כן.

יעל: בן אדם צריך לשלם משהו בשביל להיות מושלם?

כן. הוא צריך לשכוח על עצמו.

יעל: ואז איזו מין זהות יש לו, איזו נוכחות יש לו, מי הוא בעצם?

עד כמה שהוא דומה לבורא הוא מקבל זהות החדשה, תעודת זהות חדשה.

אורן: מה זה אומר להיות דומה לבורא?

לכן הוא נקרא "אדם" הדומה.

אורן: מה זה אומר להיות אדם שהופך להיות דומה לבורא? איזה מין בן אדם זה?

משפיע לאחרים.

אורן: כמו מה, כמו "מאמה תרזה"?

אני לא מכיר את המושגים שלך, זה לא מחכמת הקבלה.

אורן: איך נראה בן אדם שהפך להיות דומה לבורא?

המשפיע. האוהב את הזולת.

יעל: לפי איזה קריטריונים אנחנו באמת יכולים לקבוע שבן אדם הוא אדם מושלם, הוא הגיע לשלמות? מה הקריטריונים שאני יכולה לדעת שהנה הגעתי, עשיתי את התהליך שאמרת לי.

האדם עצמו הוא יודע באיזה מצב הוא נמצא, עד כמה שמסוגל באיזה אחוז מסוגל לעבוד לטובת הזולת. למלא את הזולת באחוז אחד, או בעשרים או שלושים, או במאה אחוז.

יעל: מפתחים כזאת הרגשה שאתה ממש יכול להרגיש? אם זה בא לטובתך או שזה בא לטובת האחר, ובאיזה רמה?

כן.

יעל: אז מה הקריטריון עוד פעם?

עד כמה אחוז מהיכולת שלו הוא יכול לעבוד לטובת הזולת.

יעל: יש לזה השלכות על הסביבה כולה? הסביבה יכולה לראות שאני מושלמת או לא מושלמת? יש קריטריונים שבהם הסביבה יכולה למדוד אותי אם אני מושלמת או לא?

לא. אלא אם כן הסביבה מתחילה לבנות את עצמה לפי הקריטריונים האלו. זה נקרא "דור האחרון".

יעל: מה זו אותה חברה מושלמת?

יש בה את כול הקשרים והתהליכים והכישורים שיש לחברי החברה הזאת בעולם הזה, כי גם הם מתקיימים לפי אהבה הדדית.

יעל: ואז מה הקריטריון בחברה כזאת? איך אדם מבחוץ יכול להסתכל ולהגיד החברה הזאת היא חברה של אותו דור אחרון, היא חברה מושלמת.

הוא רואה לפי איזה כללים היא קיימת.

יעל: לפי איזה כללים היא צריכה להתקיים?

אהבה, התחשבות, חיבור.

יעל: יש לזה גם היבטים רגילים של חברה רגילה זאת אומרת, החוקים שונים?

הכול שונה כהשלמה אחד על ידי השני.

יעל: מה אבני היסוד של חברה כזאת, אם אתה יכול להגיד בכמה מילים.

"ואהבת לרעך כמוך" זה הכול.

אורן: דברנו עד כה על אדם שרוצה לחוות שלמות. אם נפתח רגע, דברתם קצת על הפן החברתי אז בוא ניקח את זה עד לקצה. האם יש מצב כזה של עולם שהוא יהיה מושלם?

מה זה העולם? בני אדם.

אורן: כן אנושות מושלמת, מין אנושי מושלם. יש כזו מציאות?

כן, המציאות הזאת נקראת "גמר תיקון".

אורן: כלומר?

שכולם יתקנו את עצמם בהשלמה הדדית, באהבה הדדית, וכול העולם יהיה כולו אהבה.

אורן: אתה מאמין שזה באמת אפשרי?

זה חוק הטבע הוא יקרה רוצים או לא רוצים. רק השאלה איזה מחיר נשלם על זה שהוא יתקיים.

אורן: מה זאת אומרת שזה חוק הטבע?

חוק הטבע. זה שהטבע מתקיים ומתפתח לפי התכנית הזאת. אנחנו רוצים או לא, אנחנו מגיעים לזה, השאלה כמה ייסורים אנחנו נצטרך עוד לסבול מכות, מלחמות, בעיות, השמדות, וכן הלאה.

אורן: זה דווקא יותר מוכר. כשאתה מסתכל על העולם היום הוא רחוק מלהיות מושלם. הוא הולך דווקא למקום של כמה שיותר מאבקים וסכסוכים.

זה בינתיים, זו איזו מין תקופה כזאת.

אורן: אז מאיפה האופטימיות?

אופטימיות פשוטה, כי זה מושרש בתוך הטבע. לפי תכנית הטבע אנחנו מגיעים לגמר התיקון מה שנקרא להשלמה, ולאהבה חלוטה. וכמה נצטרך לסבול עוד מכות בדרך זה תלוי בנו, אם לא נשמע מה שצריך אז אנחנו באמת נקבל מכות על כול צעד ושעל. ואנחנו כבר עומדים לפני זה.

יעל: איפה אנחנו בתהליך היום?

לפני מכות.

יעל: כשהשלב הבא זה מכות והשלב הבא אחר כך מה הוא?

אולי עוד מכות, ועוד ועוד.

יעל: עד שמה?

כל עוד לא נגיע לאהבה חלוטה.

יעל: איך המכות יביאו לאהבה? נראה דווקא הפוך.

אנחנו סך הכול בני הרגשה, אם מרביצים לאדם הוא מסכים לכול אפילו לאהוב.

יעל: זאת אומרת, שנסבול עד כדי כך שלא תהיה ברירה שנצטרך לאהוב?

כן זה בטוח.

אורן: מה הקשר בין שלמות לבין אהבה?

אהבה שאני אוהב את הזולת ללא שום חזרה אלי זו שלמות.