חיים חדשים - תוכנית 928 - המתקפה על האהבה

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: היום נדבר עם הרב לייטמן על אהבה, או ליתר דיוק על תנועות בעולם שדוגלות באהבה והיחס אליהן משאר בני האדם. לאחרונה עלו הסופים לכותרות אבל הם לא היחידים, יש הרבה מיעוטים בעולם שסובלים מיחס דומה. ננסה להבין מאיפה זה בא, למה ואיך זה מקדם אותנו אל חיים חדשים.

טל: הסופים באמת תופסים עכשיו הרבה מאוד קשב בשיח הציבורי, אולי במיוחד בגלל שהדת האסלאמית מצטיירת באופן כל כך אלים ואגרסיבי, ולגלות פתאום שיש זרם שקורא לאהבה ולאחדות בתוכה, זה באמת מפתיע הרבה מאוד אנשים.

לצערנו דווקא על רקע המתקפות נגדם, כולל פיגוע מהגדולים בהיסטוריה של מצרים, שהיה במסגד סופי, אנחנו רואים פתאום כתבות שצצות ושואלות מי הם בדיוק הסופים? למה האסלאם הג'יהדיסטי יוצא נגדם, ומה הם מייצגים? לפי מה שקראתי, לא מדובר בזרם כזה או אחר בתוך האסלאם, אלא זו גישה ששייכים אליה גם סונים גם שיעים, מכול הסוגים.

אנשים שהגישה שלהם לדת היא פנימית, הם מאמינים בקשר עם הא‑לוהות עוד בעולם הזה, לא כמו שהג'יהדיסטים מדברים על גן עדן אחרי המוות. יש להם פרקטיקות משלהם, וזה מאוד מכעיס כמובן את אנשי הדת המסורתית. רצינו לשאול איך אתה רואה קיום זרמים כאלה בתוך דתות, שמדברים על אהבה, על אחדות. ולמה דווקא בימינו זה כל כך מקומם אחרים ומושך אלימות כה גדולה?

זה באמת נושא מאוד רחב, עתיק, עמוק, שנמצא בכל הדתות, ובכל מה שאנשים עוסקים. הוא כל כך רחב שאני באמת מתקשה להתחיל. נגיד כך, הכי קל לי להתחיל ממקור הבריאה, שהאגו של האדם הוא רבגוני, ומתחלק לשכבות. כמו שיש לנו דומם, צומח, חי, מדבר, בטבע, ככה יש גם בתוך הרצון שלנו שכבות, נניח 1,2,3,4 דרגות האגו שלנו, דרגות רצון.

יהודים הם ברצון הכי גדול, ארבע, והאגו שלהם הוא גדול מאוד. במצב שהוא מקולקל הוא הכי גרוע, ובמצב שהוא מתוקן הוא הכי טוב. באומות האחרות, ואני לא רוצה להגיד מי מהם בדרגת 2 3 או אפילו 1, אבל זה גם כך, זאת אומרת, גם שם זה כוח המזיק כנגד כוח המועיל, או לרעה או לטובה. בתוך היהדות יש לנו גם אנשים שהם משתוקקים לחיים הרגילים בלבד, ואנשים שמשתוקקים להשגת הבורא. השגה, לא דתיים, אלא אלה שמבקשים את השגת הבורא, הם מעטים מאוד, יש להם רצון להשיג את מהות החיים, מטרת החיים, ובלי זה הם לא רואים שלחיים שלהם בכלל יש משמעות.

אם אני חי ללא משמעות, ללא מהות החיים, ללא השגת ה"מאיפה אני?" "מה אני?" "לאן אני?" וכן הלאה אז יוצא שאני בהמה. כך מרגיש אדם שיש לו דרגה ד' של התפתחות האגו, ואז הוא מוכן לעשות הכול כדי להשיג את זה, ואנשים כאלה באים ללימוד חכמת הקבלה. אנשים שהם בתוך ד' ד'רצון לקבל הזה, אבל קצת פחות, הם נמשכים לתורה הרגילה, העממית, ואז הם מקיימים מצוות, עושים כל מיני טקסים, כי יש להם נטייה לזה והם חושבים שעל ידי זה הם מקיימים את רצון הכוח העליון, ועל ידי זה יהיה להם או שכר או עונש חס ושלום, בעולם הזה, וודאי שהעיקר הוא "שכר" או "עונש" שמגיע לאדם בעולם הבא. ולכן הם מעוניינים כמה שיותר לסגור לעצמם שכר טוב, גם כאן וגם לעולם הבא. אלה אנשים שמגיעים לדת, זה יותר קל, יותר נגיש, יותר מובן, כולם עושים ויש תמיכה גדולה.

לעומת אלה שבאים לחכמת הקבלה, שצריכים לברר את מהות החיים, מטרת החיים, הם לא נמצאים כל כך בטקסים, בקיום מצוות חיצוניות, אלא בקיום המצוות בצורה פנימית שזה אהבת הזולת, חיבור בין בני האדם וכן הלאה, להשיג את פנימיות התורה, ופנימיות התורה זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך". וישנו 'עמך' שהוא בכלל לא רוצה כלום, הוא רוצה חיים נורמליים, את מה שהוא רואה בחיים שלו, בתוך הרצון לקבל שלו שהוא עוד פחות מהאחרים, לא כמו המקובלים ואפילו לא כמו של הדתיים, לא אכפת לו מהחשבונות האלה עם הכוח עליון, הוא רוצה לחיות טוב את החיים האלה.

בוודאי שבין אלה לאלה יש ספקטרום שלם של אנשים שנמצאים קצת בזה, וקצת בזה. וזה שייך ליהודים. מה ששייך לבחינה פחות נמוכה ברצון לקבל, ששייך נניח לערבים, אז שם גם ישנם כאלה שמשתוקקים למהות החיים, למטרת החיים, ואצלם השגת הבורא זה לא להשיג אותו, אלא כביכול להזדהות עמו. אין להם את האגו, רצון לקבל כל כך עמוק כך שהם דורשים ממש להיות מחוברים עם הבורא כמו שאדם יכול להיות מחובר עם חברו. אלא מספיק להם בצורה כזאת מיסטית, רגשית, להרגיש שכאילו אני נמצא עימו יחד, עם הכוח העליון, בלי להשיג אותו. להשיג אותו גם ברצון וגם במחשבה, בשכל, במוח ובלב כמו שביהדות, בחכמת הקבלה, אצלם זה לא כך.

אצלם אין מוח אלא רק לב, הרגשה, ולא הרגשה כמו שאז בבחינה ד' כמו אצל מקובלים, אלא מבחינה ג', זאת אומרת שזה בדרגה פחות, ובאמת זה מורגש פחות מאוד. זאת אומרת, זה מתאים לכל אחד, מי שמרגיש שיש לו נטייה לזה, ולנטייה הזאת נוטים הרבה מאוד אנשים, גם נשים גם גברים, ויש חוגים כאלה גם ביהדות שהם אומרים כמו שאומרים הסופים "אנחנו צריכים להתפלל, להרגיש יפה וטוב, יחד", "אנחנו צריכים להתבודד, אנחנו צריכים להשיג את הבורא ברגש שלנו, הוא נמצא כאן בינינו, תראו איך הוא נמצא פה" וזה מספיק להם. ישנם גם יהודים בכל מיני שיטות מיסטיות למיניהן, וגם לא רק יהודים, אבל אצל הסופים זה מאוד בולט. שם יש גם ריקודים, וגם מנטרות שהם אומרים, ועוד כל מיני דברים, מה שזר לגמרי לגמרי לחכמת הקבלה.

טל: ביהדות אנחנו רואים את כל הספרים והלימוד המאוד מדוקדק. משהו מאוד שכלתני באמת.

כן, כי אנחנו צריכים למשוך את האור העליון שישנה לנו, יעשה לנו שינויים בתוך המבנה הפנימי שלנו למה שנקרא "על מנת להשפיע". מה שאין כן אצלם, אצלם זה בצורה טבעית רק על ידי קצת התרוממות למעלה מהאגו, על ידי חיבורים, ריקודים, ותפילות. והם נקראים "סופים", יש להם מורים משלהם כבר אלפי שנים, ולומדים על זה גם באוניברסיטה בפקולטה לקבלה, ליהדות, לומדים גם את זה.

נפגשתי עם הרבה מהם בעולם, הם ברחו ממדינות ערב, מאיראן, מסוריה, מעירק, מהמדינות האלה ששם האסלאם ממש קיצוני, והם חיים בשלטון ישראל או מצרים, חיים איכשהו בסיני, וגם במצרים, אבל בצורה מאוד זהירה. הייתי אצל סופי אחד באנגליה יחד עם החברים שלנו, הוא היה כבר זקן, לא נראה לי שהוא עדיין חי, גם אז הוא היה חולה וממש מרותק למיטה, ושאלתי אותו איך אפשר להתקבל ללמוד אצלך? הוא אומר "הלימוד הוא פשוט, אתה צריך לאהוב אותי" שאלתי "מה זאת אומרת לאהוב, מה אני יכול לעשות?" הוא אמר "על ידי זה שאתה תעשה את כל מה שאני אומר. אתה תעשה כאן ספונג'ה, ותכין לי הכל, את כל מה שאני אגיד אתה תעשה. ואז על ידי הפעולות האלה שאתה תעשה אתה תתחיל להתקרב אליו, ולהתכלל עם כל מה שיש לי וכך אתה תשיג"

ובאמת היה שם בחור אחד שקראו לו ג'ון, אנגלי כזה שאי אפשר היה להאמין שהוא בכלל מוכן לזה. והוא כל הזמן היה על הרצפה, זאת אומרת, כל מה שהסופי אמר לו ואפילו כשלא היה אומר לו, הוא היה עושה הכל בלי לקום אפילו על הרגליים, עד כדי כך. ויש עוד הרבה כאלה, פגשתי אותם גם בארה"ב, וגם נדמה לי שבבלגיה, דברתי עם הרבה אנשים כאלה, אני הבנתי אותם מיד, איך הם ולאן הם שייכים, גם ידעתי את זה מתוך חכמת הקבלה, על כל הרצונות האלה ולאן הם שייכים, לאיזה גובה של הרצון ואז לאיזו שיטה, ככה הם קיימים.

ודאי שיש מאוד מתנגדים כנגדם מהאסלאם הקיצוני, כי האסלאם הקיצוני אומר שאנחנו צריכים לעשות כאן, בעולם הזה, במעשה, את כל המצוות שלהם, ולהתגונן ולהילחם נגד כל האויבים, והעיקר ש"אנחנו צריכים בכול הנשק שלנו, בכול הכוח שלנו הפיסי לכופף את כל העולם מול האסלאם" ולא לאהבה בין בני האדם. זאת אומרת, זה מאוד מאוד מנוגד למה שאומרים הסופים. וזה דומה מאוד למה שקורה ביהדות, כי ביהדות חכמת הקבלה אומרת ש"ואהבת לרעך כמוך" זה הכלל הגדול בתורה, הוא כולל את הכול, ואנחנו צריכים למצוא דרך להתחבר בינינו, בין כל היהודים, גם הדתיים והחילוניים, ומקובלים ופשוטים, לא חשוב מי ומה. בכל הזרמים, אנחנו צריכים לבטל את כל ההבדלים בינינו, העיקר הוא שאנחנו צריכים להתחבר, חיבור ואהבה. זה מה שרוצה הכוח העליון מאתנו, סך כל המערכת הכללית של הטבע.

ואם אנחנו לא מבצעים את זה אנחנו פשוט עושים עוול לעצמנו ולכל העולם, כי אנחנו עוד חייבים להראות דוגמה לכל העולם, להיות אור לגויים. ולכן כשמקובלים אומרים כך, אז כל יתר הפלגים שביהדות מאד לא אוהבים אותם, ואפילו החילונים לא כל כך, כי אף אחד לא רוצה את זה.

אז מיום שנחרב בית המקדש ועד היום הזה מקובלים נמצאים נדחים ממש לצד, ורק עכשיו, בזמן האחרון, אנחנו יכולים בכלל להרשות לעצמנו להתחיל לדבר על זה. מפני שהזמן כבר מתחיל להיות מאוד קשה ומבקש את התיקון, והתיקון הוא רק על ידי חיבור בין כולם. כך גם כל אומות העולם, אנחנו רואים מה קורה בעולם, ושום דבר לא יעזור, יצטרכו להתחבר. רק הבעיה היא אם זה יהיה בהקדם של אסונות גדולים או בהקדם של הפצת חכמת הקבלה.

 אורן: אם אנחנו לוקחים למשל מוסלמים קיצוניים מאוד כמו דאעש, היום, כשדאעש הגיע למצב כל כך "מכובד" בעולם ומטיל את חיתתו אימתו על כל המדינות בלי יוצא מן הכלל, מה מהווה הכוח השני, הכוח הסופי כנגד הכוח השלילי הזה של דאעש? ולמה דאעש מרגיש היום צורך ממש להרוג, להשמיד, בצורה כל כך בוטה?

זה ודאי שדאעש מוכן להרוג את כל הסופים, הם אויבים בשבילם. כאן יש שנאה אידיאולוגית שהם ממש לא יכולים להסכים איתה, כי הסופים בהסבר שלהם, ממש הורסים את דאעש. כי הם אומרים שכל הגישה צריכה להיות דרך אהבה, דרך חיבור, לא חשוב, ללא לאום וללא דת, אלא רק בקשר בין בני אדם. כמו שאומרת בעצם חכמת הקבלה. ולכן כמו שלא אוהבים את חכמת הקבלה בלשון המעטה בעם ישראל, כך גם לא אוהבים את הסופים בארצות ערב.

טל: למעשה ראיתי שזה קיים בעוד מקומות. גם הסינים שיש להם שם את התנועה הרוחנית "פאלון דאפא" מנסים למחוק אותה, הטיבטים שהסינים פועלים נגדם. זאת אומרת בכל מיני מקומות יש תנועות שמדברות דווקא על אהבה, על להיות רגועים וטובים אחד לשני, אז יש מי שיש לו בעיה עם זה.

ודאי. כי הוא בעצם מוחק את הצד השני, הוא אומר שהצד השני לא בסדר. תראה מה אנחנו רואים בעם ישראל, איזה פלגים, איזו חלוקה, איזה שסעים, זה משהו נורא. איך יכול להיות שאנחנו כבר קיימים שבעים שנות מדינת ישראל, שאף אחד לא מפריע לנו לעשות כאן חיבור, ממש חינוך לחיבור העם, תראו מה שקורה משנה לשנה, יותר ויותר שנאה בעם, ואין לזה סוף.

גם הדתיים נותנים דוגמה, איך שכל אחד בבית כנסת משלו וחס ושלום, לא להשתייך לשני וכן הלאה.

טל: ומה כל כך מפריע להם שקיימים אנשים שהם בעד אהבה?

זה סותר את הייחודיות שלהם, שהם יודעים את האמת.

טל: יש הרבה אנשים עם דעות שונות משלי, אני לא הולכת להרוג אותם.

לא יכול להיות. יש דתי או חילוני. דתי אומר, זה דתנו, דת ישראל ואני יודע ואני בזה הקדוש, אני בזה רב גדול. ויש חילוני שהוא לא מבין, לא יודע, אז הוא לא נמצא בזה. אז אין כל כך ניגוד, כי החילוני הוא לא נגד הדתי הוא פשוט לא בזה. מה שאין כן מה שנגד האיש הדתי הרגיל זה המקובל, שאומר "ואהבת לרעך כמוך" זה הכלל הגדול בתורה, אותו אנחנו חייבים לקיים, ואם אין לנו מטרה כזאת בכל הפעולות שלנו שאנחנו עושים, כי זה כלל, הוא צריך להיות כולל את כל הפעולות שלנו, אז אנחנו לא מקיימים מצוות ותורה כעיקרון, כמו שצריך להיות. ועם זה העולם הדתי לא כל כך מסכים.

טל: ואנחנו יודעים שיש אנשים שעלולים כביכול לנהור אחרי הגישה הזאת במקום אחרי הגישה הדתית "המסורתית" נקרא לזה כך.

כן, ודאי שישנם אנשים ששואלים על מהות החיים, מטרת החיים, הם רוצים להשיג את הכוח העליון, ואז מתוך זה הם משתדלים להכיר אותו, הם באים לחכמת הקבלה. ולכן ודאי שמחורבן הבית והלאה, חכמת הקבלה שנואה על היהדות. אבל גם בחכמת הקבלה יש הרבה רמות.

 יש גם שיטות מיסטיות למיניהן, שדומות לסופים, שלומדים כאילו רק מה שכתוב בחכמת הקבלה בלי להשיג. להם בעל הסולם קרא "מקובלים ירושלמים", יש כל מיני שיטות למיניהן, שיטת הגר"א, שיטת רמ"ק וכולי.

טל: יש הרבה פוליטיקאים, מנהיגים היום, שמקווים שדרך זרמים כמו הסופים יצליחו לאזן במשהו את האסלאם הרדיקלי, לקדם את העולם למקום טוב יותר.

לא, זה לא יכול להיות כי הסופים הם מיעוט שכמעט ולא קיים.

טל: במצרים יש1 15 מיליון, יכול להיות שיש עוד.

זה לא חשוב, אין להם כוח. לא קיים, הכוונה היא שלא קיים כעוצמה במפה, גם הפוליטית, גם הלאומית ולכן, מה זה 15 מיליון לעומת 200 מיליון, ומה יש להם מזה. חוץ מזה שהם הולכים לבית הכנסת שלהם, למקום שנכנסים, מתקשרים ורוקדים שם, מתפללים שם, ושום דבר חוץ מזה לא עושים.

טל: כי תרופה לדת הרדיקלית חוץ מזה כמעט ואין.

אין, גם זו לא תרופה. הם לא יכולים להתנגד ולהתמודד עם התנועות הרדיקליות האסלאמיות.

אורן: למה?

כי הם לא מפיצים את הגישה הזאת של הסופים, וחוץ מזה הם נכנעים.

טל: השנאה חזקה יותר מהאהבה, אפשר להגיד ככה?

השנאה ודאי שהיא חזקה מאוד, כי יש לשנאה על מה להסתמך.

טל: על מה?

כי השנאה היא כוח הגדול בעולם שלנו. בכל מקום יש שנאה. ויש כמה כאלו "יפים" בוא נגיד, ומה יש להם? אין להם כוחות. אין, הדת שלהם, הגישה שלהם בעצמה היא אומרת שאסור לנו להפעיל כוח הרע. ולכוח הטוב בעולם שלנו אין שום תוקף.

טל: זה קצת עצוב, כי בעולם שהולך ומתדרדר אנחנו זקוקים לאנשים יפים שיקדמו וימשכו אליהם.

לא, הם לא יכולים למשוך אליהם אנשים בעולם שלנו. כי העולם שלנו נעשה יותר ויותר אגואיסטי, לכן ללכת לסופים, לגשת אליהם, ואני לא חושב שהם גדלים במספרם במיוחד, זה מאוד מסוכן.

טל: ותנועות אחרות? הרי יש הרבה תנועות כאלה בעולם שלנו.

יש תנועות מיסטיות למיניהן, אבל הן כל כך רחוקות זו מזו שאין להן שום כוח ושום יסוד משותף, יש אפילו עוינות מסוימת ביניהן, אמנם הן כולן כאילו בעד אהבה וחיבור אבל כל אחת גם בעד שיטת האהבה שלה ומוכנה להרוג את השנייה. לכן זה האנושות. ובאמת אני לא מתפעל מזה כי הכדור הוא בידיים שלנו, של היהודים, ואנחנו צריכים לעשות משהו עם מה שיש לנו. אבל גם את זה לא שומעים ובאמת קשה לנו מאוד לפרסם לעם ישראל את הייעוד שלו, שאנחנו צריכים לעשות.

כי אין בשיטות הללו, חוץ מחכמת הקבלה, קשר עם כוח עליון. ואם אין להם קשר עם כוח עליון במה הם יילחמו?

אורן: מה זאת אומרת, אין קשר עם כוח עליון?

הם לא יכולים להזמין על ידי אילו פעולות מסוימות פנימיות שיקיימו ביניהם ובכל אחד, כוח עליון שיעשה שינויים. גם בהם וגם באחרים. למשל כשאנחנו בחכמת הקבלה, מתאספים בקבוצות קטנות, עשירייה זה נקרא קבוצה, ואנחנו עושים שם פעולות מיוחדות, אנחנו על ידי זה מושכים כוח עליון שנקרא "מאור המחזיר למוטב" ודרכנו הוא גם פועל לעולם החיצון. כמו שבעל הסולם מסביר לנו את זה בסוף "הקדמה לספר הזוהר", ולכן יש לנו כוח לפעול כך על העולם, דרך התיקון שלנו. במידה שאנחנו מיתקנים בקבוצות ובחיבור בינינו, כך האור העליון פועל דרכנו ליתר השכבות.

ואם אנחנו באמת מממשים את הייעוד שלנו, אז ודאי שסביבנו לאט לאט מתחילים להיות שינויים. וכך אנחנו מקווים להגיע לתיקון.

אורן: שאלה לסיכום התכנית שלנו, מה הסיבה לזה שהיום תוקפים בצורה אלימה עד כדי רצח אנשים שדוגלים באהבה?

האסלאם מגיע לקיצוניות האחרונה שלו, ואם היה אפשר הם היו מפוצצים את העולם והורגים את כולם, כי כך זה טוב בעיניהם לכוח העליון, שהוא נהנה מזה שאסלאמיסטים הורגים אנשים חפים מפשע, ולכן זה מה שאנחנו רואים.

אני מאוד פסימי.