חיים חדשים - תוכנית 93 - בריאות הנפש

לחצו כאן להורדת התמליל

אורן: שלום לכם ותודה שאתם מצטרפים אלינו לסדרת השיחות "חיים חדשים" עם הרב לייטמן. בתקופה האחרונה אנחנו מדברים כאן על בריאות. לומדים מהרב לייטמן איך להתייחס בצורה חדשה, באופן חדש לחיים, ולהיות יותר בריאים בכל הרמות, בגוף, ברוח. איך להתחיל לחיות "חיים חדשים". כל פעם אנחנו מבחינים בעוד תובנה ועוד תובנה, וביחד נרקמת לנו איזו תמונה גדולה וחדשה, שיוצקת אור אל תוך החיים שלנו. אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו, והנושא שאנחנו רוצים לדבר עליו היום עם הרב לייטמן הוא נושא של בריאות הנפש.

 ניצה: הפרעה נפשית היא הפרעה שבאמת מתרחשת בנפש, וכשאנחנו אומרים נפש אנחנו לא מתכוונים לחלק הרוחני, אלא לחלק הפסיכולוגי של האדם. והיא גורמת לפגיעה ברגשות שלו, במחשבות שלו, וגם בהתנהגות, לפעמים בשלושתם יחד. והאיבר שאחראי גם על הרגשות וגם על המחשבות הוא המוח, ולכן גם בהגדרה למחלות נפש נאמר שמחלת נפש היא הפרעה בתפקוד המוח. זאת אומרת, הם קושרים בין הנפש למוח.

מה זה קושרים בין נפש למוח, ומהי הנפש עצמה?

 ניצה: זו השאלה הראשונה, מהי הנפש עצמה? ומהי נפש בריאה?

אין דבר כזה נפש. זה מה שאנחנו חושבים על הכוח המחשבתי והרגשי שלנו ומגדירים אותו בשם נפש. אבל בעצם זו איזו תוכנה שכל הזמן נמצאת בנו עם ההסתכלות שלנו על החיים, עם תפיסת המציאות, עם תפיסת האני בתוך המציאות, וכל זה נקרא נפש.

 ניצה: ומה זו נפש בריאה?

מה שמקובל בעולם שלנו, בזמננו, בכל הסביבה שלי, בצורה ממוצעת, זה נקרא שהנפש בריאה. הסתכלות על האני והמציאות הסביבתית בצורה המקובלת בסביבה.

 אורן: עוד פעם איך אתה מגדיר נפש בריאה?

ההסתכלות בצורה המקובלת בסביבה שלי נקראת נפש בריאה. או תפיסת המציאות הנפוצה או המקובלת בסביבה שלי נקראת נפש בריאה.

 אורן: הסתכלות על מה?

הסתכלות על עצמי ועל הסביבה.

 אורן: ומה זה נפש חולה?

חולה, שיש לי שיבושים בתפיסת המציאות או בהסתכלות עלי ועל הסביבה.

 אורן: ככותרת זה נותן את הכיוון. עכשיו צריך יהיה לבאר את הדברים האלה.

וודאי שזו הגדרה לצורך התוכנית הזאת בלבד, בצורה מדעית זה הרבה יותר רחב.

 ניצה: מה ההבדל בעצם בין מחלת נפש למחלה שהיא גופנית?

מחלה גופנית אנחנו יכולים לאתר אותה ברקמות שלנו ולתת לה תרופה, השלמה, או אפילו להחליף את החלקים שבגוף, וכך לגרום לו לתפקד בצורה יותר תקינה. מחלה גופנית היא בדרך כלל מחלה שהיא ברמות פיזיות, או במכאניקה של הגוף או בצורה כימית חומרית שבגוף, בצורה ברורה. שאם אנחנו מוסיפים איזה חומר, אנחנו יכולים לאזן את התופעה ולהגיע למצב שכביכול המחלה לא נמצאת. אנחנו עושים השלמה בצורה מלאכותית, ואז אדם לא מרגיש שהוא צולע, שהוא חולה.

נניח שיש לי לחץ דם, אני מקבל יום יום תרופה נגד לחץ דם, ואז על ידי זה אני לא מרגיש את התופעות. אז אני חולה או לא חולה? וודאי שאני חולה, אבל אני לא מרגיש שאני חולה. אותו דבר אנחנו יכולים להגיד כלפי חולי נפש, שעל ידי הכנסת חומרים מסוימים לגוף אנחנו יכולים לגרום להשלמת הבעיות בתפקוד מערכתי מוחי, שאדם מרגיש פחות תופעות.

זה יכול להיות תופעות שמגיעות מרמת חוסר איזון שמגיע לרמות רגשיות, לרמות פסיכוסומאטיות, לרמות ממש פסיכיאטריות. וכאן זה ספקטרום מאוד רחב של בעיות, במיוחד אם אדם מגזים ברגשות, פחדים, חרדות או ההיפך בכל מיני אכזבות, דיכאון, אנחנו לא קוראים לזה מחלות נפש, כי התופעות האלה נמצאות בכל אחד ואחד, ולפעמים הן רק יוצאות מהגדר יותר בסוג אנשים מסוימים או בבן אדם מסוים מאשר באחרים.

אז אפשר להגיד שבכל אחד נמצאים פחד, חרדה, דיכאון, צורות מופרזות בהרגלי אכילה או ההיפך, כל מיני הדברים האלה, אבל אצלו זה בצורה מופרזת. זה לא נקרא חולה נפש, אלא שיבוש או איזה חוסר איזון. וגם אותו אנחנו יכולים להשלים על ידי תרופות, בדרך כלל אלה תרופות הרגעה או כל מיני פעילויות, יכול להיות ספורט וכל מיני שיחות.

מה שאין כן, אם אנחנו מדברים על שיבוש במערכת המחשבתית, שזה כבר שיבוש בתוכנה שבמוח שלנו, שם אנחנו מדברים על מחלות נפש, שכך זה נקרא. כי הן גורמות לעיוות בתפיסת האני והעולם. גם בזה שאני פוחד, אני תופס את העולם בצורה שונה מאחרים. פתאום אני פוחד, פתאום אני נזהר, או שאני בדיכאון, אז הכל כל כך שחור, אבל שוב, הדברים האלה הם רק מוגזמים, אבל אלה תופעות שנמצאות בכל אחד.

ובבעיות נפשיות אני לא נמצא בתפיסה מוגזמת, אלא עיוותית. שפתאום יש לי דמיונות, פיצול, האם זה אני או לא אני נמצא כאן, אני שומע קולות, אני נמצא במצבים של פיצול הזמן, פיצול מרחק, פיצול של אני והעולם, ואני לחלקים, והעולם לחלקים. פתאום נראה לי שהאדם מתייחס אלי בצורה מסוימת שזה בכלל לא הוא, אלא יש בו אולי כמה, ולא מה שהוא בעצמו, זאת אומרת, לא חשדנות, אלא חשדנות חולנית. עיוות בתפיסה זה נקרא מחלות נפש.

לצערנו אנחנו עדיין לא מסוגלים לטפל בהם. במשך ההיסטוריה תמיד היו חולים בזה, דווקא יותר מאשר במחלות עצבים מה שנקרא, פחדים, חרדות, חוסר ביטחון, בעיות למיניהן. בזה אנשים היו דווקא יותר רגועים, ומחלות נפש תמיד היו. ובזמננו בגלל שאנחנו נמצאים כאן טיפולים תרופתיים ובכל מיני השלמות, אז קשה לנו להביא סטטיסטיקה לעומת שנים קודמות. כי גם משם אין לנו סטטיסטיקה וגם היום היא מאוד מעוותת, אז קשה לנו לדבר על זה. מה שאין כן, אנחנו רק יכולים לדבר על מספרים, שבאמת מחלות נפש כמשהו שבולט משורת בני האדם הרגילים.

יש המון אנשים, כמו שאנחנו מגדירים שעד 30% בעולם נמצאים במחלת דיכאון, בתופעות כמו הדיכאון, בכל מיני תופעות עצבים, פחדים, חרדות, כל מיני חשדות, נמצאים אולי עוד 30%. כך אנחנו צריכים להגיד, שחוץ מחולי נפש ממש, שאנחנו צריכים לרפא אותם וכל הזמן לשים לב אליהם ובאיזו צורה לשמור עליהם או להישמר מהם, בעצם אנחנו גם יכולים להגיד שעד 10%, אם לא יותר, אנשים שנמצאים סביבנו ולא מוגדרים חולי נפש, הם גם בעצם חולי נפש. אומרים עד 15% בדרך כלל.

והם נמצאים ברחובות, במקומות עבודה, יש להם קצת סטיות, קצת בעיות. הם משתדלים באיזו צורה, אפילו לא תרופתית, להשלים את עצמם, וכך מתקיימים. הם יודעים את החולשה ומסוגלים איכשהו כל הזמן להיות במצב שלא מוגדרים כחולים, אלא קצת מוזרים, הם גם יודעים לשחק את זה. ואני יודע את זה, כי במשך המון שנים קיבלתי אנשים שהגיעו עם כל מיני טענות. ולפי אותה מסת אנשים שהגיעו עם כל מיני טענות, היה חלק ניכר מאוד שבאמת מגיע להם להיות מוגדרים כחולי נפש, למרות שהם לא נמצאים בהגדרה הזאת מצד החברה או משרד הבריאות וכן הלאה.

למחלות נפש יש לנו אפשרות לעשות קומפנסציה חלקית, איכשהו לאזן אותם. העיקר להביא אותם למצב שלא יגרמו רע לחייהם ולחיי החברה, לסביבה, שלא יאבדו את ההכרה הפחות או יותר ריאלית, וידעו שכך הם צריכים להתנהג. זו בעצם הדאגה הראשונה שלנו אליהם. ואף פעם אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שלא תהיה להם התפרצות, כי בכל זאת המערכת המוחית שלנו נמצאת בהתפתחות אדירה, היא מקבלת השפעה מהסביבה, השפעה מאוד מאוד חזקה, מסיבית.

ממש התקפות כל הזמן. אנחנו נמצאים תחת התקפות כלי התקשורת, החיים, החדשות וכולי וכולי, ולכן האדם נמצא כאן במקום סיכון גבוה. ולכן אנחנו תמיד צריכים לשמור על האנשים האלו, לעזור להם, לעקוב אחריהם בחשדנות, ולראות האם הם מסוגלים להתמודד עם כל החיים האלו. הם בדרך כלל מחפשים חיים קלים יותר, הולכים לעבודות פשוטות, למפעלים, לפעולות פשוטות, פועלי ייצור קטנים, גם גברים, גם נשים. וכך בית, משפחה, הם דווקא חיים בצורה מאוד שמרנית. במסגרת קבועה, וזה עוזר להם בסך הכל להתגבר על הבעיות. ובצורה כזאת אנחנו לא רואים ולא מרגישים אותם, לא כמו אלה שנפלו לסמים ולאלכוהול, וכל אלה שדווקא נמצאים תמיד ב"היי" ובולטים.

צריכים לראות מחלות נפש כבעיה שבאה לנו כביכול משיבוש הטבע שבתוך האדם. שבעיות נפשיות מגיעות לאדם ברוב המקרים בצורה תורשתית, ואם לא מתפרצות, זה לא אומר שלא יכולות להתפרץ באיזשהו מקרה בחיים על ידי איזה גורם חיצוני. ולכן אף אחד לא יכול להגיד אפילו על עצמו שהוא בריא בנפשו, ולא חולה נפש. אם כך אנחנו צריכים תמיד להיות בחשדנות כל אחד, אפילו על עצמו, כי השיבוש של התוכנה הפנימית של האדם יכול לקרות לו בכל רגע בחיים. עד כדי כך. ויש לנו לזה בדיקות, יש לנו לזה כל מיני טסטים שאנחנו בודקים את בני האדם. כי אנחנו צריכים אנשים מיוחדים כמו טייסים, או יוצאי חלל, או מפקדים בים, וכן הלאה. אנחנו צריכים אנשים שיכולים לקחת על עצמם אחריות. יש בדיקות מיוחדות לראשי ממשלה, למקבלי החלטות.

אבל בכל זאת תמיד אנחנו סביב האנשים האלו, בונים איזה מנגנון שבודק אותם ועוקב אחריהם יומיום, ושומר על ידי עוד כמה אנשים סביבם, שכל אחד יכול להיות במקום השני. מפני שאף אחד לא בטוח במה שיכול לקרות. מי שבאמת נמצא יחד ליד האנשים שיכולים לגרום לשינוי גורל ממש להמון העם, למדינות, הוא יודע שיש שם מערכות שלמות שדואגות לבריאות של המנהיג.

והכל נובע מזה שבמחלות נפש אנחנו מבינים שזו בעיה בתוכנה שבתוך האדם, שכל עוד הוא לא מגיע לתפקוד מסוים, אנחנו לא יכולים להגיד שבאמת יתפקד נכון, או לא. יכולים להיות כאלו תוצאות, כאלו תנאים חיצוניים, או פנימיים שפתאום משהו יתגלה, עד כדי כך. ואת זה אנחנו רואים מההיסטוריה, מהניסיון שלנו. אבל בדרך כלל מזהים ומשלימים את זה על ידי תרופות, על ידי סדר חיים נכון. מקסימום, אנחנו מכניסים אותם למקומות סגורים, לטפול מיוחד, וכן הלאה.

 אורן: מה זו התוכנה הפנימית הזאת, שאם היא משתבשת, אז היא הפרעה בבריאות הנפש של האדם?

אדם הוא מערכת, מערכת גשמית ומערכת נפשית. מערכת נפשית היא, כמו שדברנו, זו התוכנה שמקדמת אותנו בחיים. מערכת גופנית היא בעצם מקיימת את תפקוד הגוף כמו מכונה. מערכת לימפה, מערכת דם, מערכת עצבים, וכל מיני מערכות שגם הן מנוהלות ומתפקדות על ידי תוכנה מיוחדת. אבל התוכנה הזאת היא תוכנה קבועה יחסית. והגוף מתפקד כמו בהמה לכל דבר, כמו בהמה בלבד.

זה שהצורה הגופנית שלנו, התפקוד הגופני שלנו מאוד תלוי גם במצב של מערכת העצבים, והמערכת הנפשית, זה אין מה לעשות. אבל בעצם גוף זה בהמה. אחר כך באה מערכת העצבים, שזו מערכת שמפעילה את הגוף, והיא מאזנת אותו בתפקוד הרגיל, בקליטה של נתונים חיצוניים, ועבודת הגוף עם הנתונים החיצוניים האלו.

זאת אומרת, איך אני מתפקד כלפי העולם החיצוני, הגשמי. זאת אומרת, בכמה אני יכול להתפעל מהעולם, בכמה אני צריך להגיב לעולם. וכאן הגוף צריך לראות את עצמו כל הזמן באיזון. אפילו שיש תופעות מאוד חריגות שמשפיעות עלי, הגוף הבריא צריך בעצם לחזור לאיזון מהר, ולמצוא לעצמו צורת התנהגות בהתאם לזה. אפילו שמגיע עכשיו צונאמי, אז נכון שאנחנו פתאום תופסים פחד, ומה שאנחנו אומרים שיגעון. אבל זה לא שיגעון, זה פשוט חוסר שליטה, חוסר החלטה. אבל הכל בכל זאת תלוי במערכת העצבים, עד כמה שהיא מאזנת אותנו, ועד כמה שהמוח שלנו מגיב על זה בצורה של קבלת החלטות.

זו עדיין לא המערכת הנפשית. זה התפקוד שיש לכל החיות. רק שלהן זה יותר פשוט, הן יותר קרובות לטבע, ולכן ההחלטות שלהן הן יותר מהירות, ופחות טעויות, ובדרך כלל לעומת בני אדם הם מסתדרים הרבה יותר טוב. מה שאין כן בני אדם, מפני שהתרחקו מהטבע, אז נמצאים בבעיות אפילו בהתנהגות הפשוטה. אנחנו לא מבינים מה לעשות עם כל תופעות הטבע שמתקרבות אלינו, אנחנו עושים טעויות.

אבל בכל זאת אנחנו מדברים על תפקוד הגוף, תפקוד היצור שהוא בדרגת חי. רק חי משובח או אפילו מסובך, הייתי אומר. מה שאין כן כשאנחנו מדברים על הנפש שלנו, לנפש שלנו יש תוכנה מיוחדת להתפתחות שלנו. ולכן היא מאוד עדינה, והיא מאוד פנימית. ומפני שבנפש שלנו אנחנו נמצאים בהתפתחות שהטבע קובע, אנחנו לא מבינים את צורת ההתפתחות שלנו. אם היינו משתדלים להבין, היינו פותחים לעצמנו עולם ומלואו. קודם כל היינו מדברים על הרשימות, שהם אותם הנתונים שנמצאים בתוך הזיכרון שלנו, שהם צפים ומתממשים בזה אחר זה, ועל ידם אנחנו גדלים. כי הרשימות האלה כוללות כל פעם את הצורות הבאות שלנו.

 אורן: מה זה רשימו?

רשימו זה רושם. כמו שהגנים שלנו שנמצאים בהפרשה זה אחר זה, וכך אנחנו מתפתחים, כך יש גם רשימות, רישומים בתוך המוח שלנו, בזיכרון הפנימי, שם קיימות כל הצורות הבאות שלי, רק רשומות בזיכרון כמו במחשב. והן יוצאות למימוש בזו אחר זו, בשרשרת, בסיבה ומסובב, בקודם ונמשך. וכך אני מתפתח, וזה קובע את כל החיים שלי.

אם הייתי קורא את הזיכרון שלי בתחילת החיים, בצורה פנימית, הייתי נכנס לתוך הזיכרון הזה, הייתי יודע את כל המצבים שאני צריך לעבור. אם הייתי קורא את כל הזיכרון הזה אצל כל באי עולם, אצל כל האנושות, הייתי יודע איך האנושות, מרגע זה והלאה, תתחיל להתקדם בקשר הדדי, בצורה סגורה, בחיבור ביניהם, רגע אחר רגע, יום אחר יום, חודש אחר חודש, שנה אחר שנה, עד סוף החיים של כל אחד ואחד. ואיך מולידים את הצאצאים, ואיך הצאצאים נכללים באות מנגנון ורשת.

הייתי רואה את זה, כי סך הכל אנחנו נמצאים במחשב גדול, שנקרא "מערכת הטבע". והרשת הזאת שסוגרת אותנו יחד כולל כולם ברשת אחת מביאה לנו השפעה הדדית. ומכאן אנחנו יכולים לראות דווקא, דרך הרשת הזאת, בנוסף לרשת של הנפש, שאנחנו כולנו קשורים בכל מיני רשתות מסוגים שונים, של העצבים, של הגוף, הגופים שלנו, האיברים שלנו. כולנו קשורים, כולנו קשורים למערכת אחת.

שאמנם אנחנו נבדלים זה מזה, אבל זה כך לעינינו אנחנו נבדלים, אלא שבינינו יש אין סוף התקשרויות. וכל ההתקשרות הכללית הזאת, בכל הרמות, דומם, צומח, חי ואדם, ואדם עם כל הדומם, צומח, חי, וכל בני אדם יחד, כולם קשורים יחד, וזה נקרא "הטבע". ואם היינו מכירים את המנגנון הזה, היינו מבינים מה קורה עם כל אחד, ועם כולם יחד. מאיפה אנחנו, לאן הולכים, לקראת מה. מה הצורות הבאות שלנו, איך כדאי לנו להתנהג בכל רגע בחיינו, כדי לסבול פחות וכן הלאה. ועכשיו אנחנו נמצאים במצב, שאנחנו נמצאים לקראת הפתיחה, לקראת הכרת המנגנון הגדול הזה.

 אורן: אם הבנתי את הדימוי, כולנו נמצאים באיזה מחשב גדול, שקראת לו מערכת הטבע הזה, זה מצטייר לי שכאילו כל אדם הוא כמו מחשב, וכולנו מחוברים ברשת מחשבים.

נכון.

 אורן: נניח שאני לא בריא בנפשי, אז יש במחשב שלי שיבוש?

במחשב שלך יש שיבוש, ואתה משפיע.

 אורן: נניח שאנחנו שלושה בתוך הרשת, אז אנחנו מחוברים ברשת. אז התקשורת כל הזמן זורמת בתוך הרשת הזאת. נניח שאצלי יש שיבוש, אז זה נקרא שאני לא בריא בנפשי, ואצלכם הכל תקין ועובד, אז אתם בריאים בנפשכם?

יחסית. אנחנו משפיעים אחד על השני. כולנו קשורים יחד. לכן יש בעיית מחלות תורשתיות.

 ניצה: איך זה קשור לרשת?

כי במיוחד קשורים אלו שמולידים את אלו. לכן זה עובר.

 אורן: בגנטיקה.

זו לא גנטיקה, זו אותה רשת.

 אורן: אמרת ששיבוש בתוכנה הפנימית של האדם, זה מה שגורם לו לחוסר איזון נפשי. ואז נתת לי דימוי שיש בעצם רשת כזאת, שבסך הכל כל הרשת הזאת שמקיפה את כל בני האדם קראת למערכת הזאת הטבע.

לא רק בני אדם, בכלל כל מה שיש. דומם, צומח, וחי, ובני אדם יחד.

 אורן: אם אנחנו מדברים על חוסר בריאות נפשית, זה בעיקר אצל בני אדם.

כן.

 אורן: אז אם אנחנו חוזרים לנושא שלנו של בריאות נפשית. אמרת שמחלת נפש מתעוררת במי שיש אצלו שיבוש בתוכנה הפנימית הזאת.

כן.

 אורן: אז אני חוזר לדימוי הזה של רשת מחשבים. במחשב שלי יש איזה שיבוש. אתה יכול להגדיר מה השיבוש הזה?

השיבוש שלך זה שאתה לא יכול להתקשר נכון לרשת הכללית. כי מה זה נקרא אני והעולם? העולם זה ההתקשרות שלך לרשת הכללית, זה נקרא העולם שלך.

 אורן: ולפי מה אדם מתקשר נכון. יש איזה אלוגריתם שעל פיו המחשב הזה עובד. מה זה בכלל התקשרות נכונה? תגדיר התקשרות נכונה, ואז נבין מהי לא נכונה.

מקסימום האיזון עם כל המחשבים שסביבך, שהם מהווים לך את צורת העולם, והם בעצם גם מאזנים אותך בהתנהגות הפנימית שלך. התקשרות נכונה עם מחשבים חיצוניים, עם בני אדם חיצוניים, זה נקרא בריאות הנפש שלך.

 אורן: אבל מהי נכונה?

שאתה מתקשר איתם בצורה נכונה, זה נקרא בהדדיות. התקשרות נכונה זה שאתם תרגישו שאתם נמצאים ברשת מאוזנת, ברשת אינטגראלית, במילה אחת, באהבה.

 אורן: אבל זאת כבר רמה יותר מתקדמת. אנחנו עוד לא הגענו לרמה הזאת. דברנו על בריאות או מחלות נפש.

זה נקרא בריאות, זה נקרא הבריאות השלמה.

 אורן: אז לפני הבריאות השלמה, אני עוד לא מבין את הבריאות הלא שלמה.

אנחנו נמצאים בכאלו יחסים שאיכשהו מתקיימים. אתה רואה באיזו צורה אנחנו מתקיימים. אנחנו רוצים להתרחק זה מזה כמה שיותר.

 ניצה: איך אנחנו מבחינים בין מציאות לדמיון? נניח שעכשיו אני מחוברת עם המחשב שלי לרשת.

שיבוש. מה יש לך במחשב שאת מתקשרת לאחרים דרך מודם לא טוב?

 ניצה: קשה לי לקלוט אותם, קשה לי לשמוע אותם.

יש לך בעיות, בלבולים בקשר.

 ניצה: הוא אומר כך, אני מבינה כך.

זה אותו דבר.

 ניצה: נניח שהמערכת שלי תקינה, נניח הנפש שלי בריאה, איך אני יודעת להבחין?

בינתיים לפי בני האדם, שאת מבינה מהם שאת מתפקדת כמוהם, פחות או יותר.

ניצה: שיש איזו הסכמה כללית, שכולם רואים שיש כאן כוס.

לא יותר מזה. אבל אנחנו יכולים לגלות מערכת יותר גבוהה. אבל גם, לא שאנחנו מגלים אותה, אנחנו מגלים בינינו. זאת אומרת, אנחנו יכולים להתקדם לקשר יותר טוב, ואז כך נגלה שאתמול היינו מקולקלים יותר, היום יותר מתוקנים בקשר בינינו, ואז יזרמו בינינו צורות, סימנים, סימני קשר הרבה יותר טובים.

אורן: איך אדם נורמלי מבדיל בין מציאות לבין דמיון? אמרת שאדם שהוא לא בריא בנפשו, יש לו שיבוש בגבולות.

כמו שמתְקשרים בסקייפ. היום דיברתי בסקייפ עם קבוצה רחוקה, אז לפעמים אני רואה את הצורה שלהם ברורה ולפעמים מטושטשת, אז אני מבחין שיש כאן בעיה.

אורן: ואדם שהוא לא בריא בנפשו?

לפעמים הוא רואה גם את זה וגם את זה, ואז הוא מרגיש שהוא לא בריא בנפשו. ולפעמים הוא כל הזמן רואה מטושטש, ואז לפי הסימנים החיצוניים שלו אנחנו מבינים שהוא רואה מטושטש.

אורן: איך אתה רואה את התפתחות התופעה הזאת מכאן וקדימה, בעתיד? בשנים הקרובות?

כלפי חולי נפש אין לנו מה לעשות. אבל אם אנחנו נתחיל לסדר את הקשר הנכון בינינו, אנחנו נשפיע גם לתיקון שלהם.

אורן: אני שואל על המגמה. אתה רואה שבשנים הקרובות, לפי המגמה של ההתפתחות האנושית, התופעות האלה של הפרעות בבריאות הנפש יגדלו? יצטמצמו? ואם כן, מה הסיבות?

וודאי שאנחנו נמצאים בהתפתחות לא טובה. הרבה אנשים רוצים להסתגר, הרבה אנשים צורכים סמים, הרבה אנשים נמצאים בחשדות, בפחדים. אתה רואה אנשים מתאבדים, יוצאים להיהרג, טרוריסטים למיניהם וכן הלאה. התופעות האלה הן לא תופעות בריאות. הרבה מהם נמצאים בדמיון מופרך, שיהיה להם גן עדן עוד מעט אחרי שיעשו איזו פעולה וכן הלאה.

זאת אומרת, יש כאן שיבוש גדול בחברה האנושית. גם בכלל דמיון כלפי העתיד, האדם היום מחליט על העתיד כאילו שהוא יודע את זה. ועל סמך מה? אין שום הבטחה לְמה שהוא מדמיין לעצמו, וזה כולל את מקבלי ההחלטות הגדולים ביותר, מצד אחד. מצד שני, אנחנו רואים מכל השבירה הגדולה שלנו, מכל המשבר הכללי הזה, עד כמה שאנחנו לא מבינים איפה אנחנו נמצאים, עד כמה שאנחנו לא תופסים את המציאות בצורה נכונה.

אורן: מה פירוש?

אם אני לא יכול להתמודד עם מה שקורה לי עכשיו, לַמה אני לא קורא לזה "מחלת נפש"?

אורן: עם מה אתה לא יכול להתמודד?

לפעמים אנחנו אומרים על אדם שמתפקד לא נכון, שהוא משוגע. במה הוא משוגע? שהוא לא רואה את העתיד בצורה ברורה, שנראית לעין ההיפך ממה שהוא רואה. אבל הוא מדבר בצורה הגיונית, חשובה, מתוך הכוח שלו, מתוך המעמד שלו, ואפשר לקרוא לו משוגע. כי על סמך מה אתה קובע את העתיד ועוד מכתיב אותו ומביא אותו כך, מפיל אותו על כולם? זה לא נקרא "חולה נפש"? שמקבל את הדמיון שלו כעובדה. חוץ מזה מביאים לבני האדם האלו את צורת העולם הבא הצפוי להם, שזה לא יכול להיות כמו שהם חושבים, והם בכל זאת מחזיקים בדעתם. לַמה? כי האגו סוגר להם את העיניים. כמו שכתוב ש"השוחד יעוור עיני חכמים"[1].

מה זאת אומרת? זה לא נקרא שהוא קצת משוגע, שתופס את הדברים כבר בצורה לא נכונה? אנחנו כולנו שתופסים מחר לפי האגו של היום ולא רוצים לקבל את הצורה שהטבע מציג לנו, אנחנו בעצם נמצאים בפיצול, זו מין סכיזופרניה, רק כללית, ולכן אנחנו לא מגדירים את זה כמחלה.

כל העולם נמצא בעיוות ראייה, הוא לא רואה את העתיד. עתיד המחר, שכולנו נהיה במכת רעב, במכת חום או קור, בכל מיני בעיות, מחלות, מגיפות, עד מלחמת עולם, כולם רואים. זאת אומרת מצד אחד כולם שומעים, יודעים, מצד שני הם פועלים לפי כיוון אחר לגמרי. לַמה הולכים לכיוון הרע, שכולם אומרים שכך מגיעים לרע? למה לא פונים לכיוון הטוב? זה לא עיוות פנימי? זה לא שיבוש? לַמה זה לא מוגדר כ"מחלת נפש"?

אורן: של מי

של כולם.

אורן: אם כולם חולים, אז כולם בריאים.

זו הבעיה.

ניצה: זה הקטע של נורמלי ולא נורמלי. כאילו זה נחשב נורמה, אם זו נורמה, זה בסדר.

כן, משנים את רמת הבריאות, ואז כולם בריאים פתאום.

אורן: אם כל העולם טועה לגבי הערכות לעתיד, אז כל העולם משוגע?

כל העולם משוגע.

אורן: מיהו הלא משוגע שמודד את זה ואומר שהם משוגעים?

מי שהולך לפי הטבע, מי שלוקח בחשבון את מה שמציג לנו הטבע, מה שמראה לנו, ולפי זה הולך, למרות שזה נגד הנוחיות שלנו.

אורן: קודם קראת לטבע הרשת של המחשבים שכל יצור הוא מחשב אחד בתוכה, והרשת הכללית זה הטבע.

הטבע מתגלה לנו כמערכת גלובלית, אינטגרלית, לַמה אנחנו לא עושים את עצמנו בהתאם לטבע הזה? לַמה אנחנו לא רוצים להתקשר בינינו ברשת הזאת? מה שברור לנו שאנחנו רק נרוויח מזה, וכל השיבושים שלנו בזה שאנחנו לא מקושרים נכון, ואז כל אחד קורא את האחרים בצורה לא נכונה.

ניצה: איך אתה מחבר לנושא מחלות הנפש את הנושא של להיות בהכרה או לא בהכרה? כי אנחנו יודעים הרבה פעמים גם על חולי נפש שיש חלק מהם שמודעים לזה, זאת אומרת הם נמצאים בהכרה לזה שיש להם שיבושים, ויש כאלה שבכלל לא נמצאים בהכרה שיש להם שיבושים.

גם באנושות יש כאלה שנמצאים בהכרה ויש כאלו שלא נמצאים בהכרה. אני יכול להביא אלפי מאמרים, דעת מומחים, סוציולוגים, מדענים, שמדברים על כך שחייבים להיות מקושרים יחד וחייבים לשנות את מערכת הקשר בינינו. ולעומת זאת יש כאלו שלא מסתכלים על זה, אלא פועלים לפי הדחפים שלהם. פיצול ממש.

ניצה: מה זה אומר "להיות בהכרה"?

"להיות בהכרה" זה להתאים את עצמנו לחיבור הנכון. כמו שבצורה טבעית דומם, צומח וחי נמצאים בחיבור הנכון ביניהם, ורק האדם מקלקל את חיבור בין כולם, כך אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לחיבור הנכון. רק אצלם זה בצורה אינסטינקטיבית טבעית, אצלנו זה צריך להיות בצורה הכרתית, שאנחנו בעצמנו נגיע לזה.

אורן: מה זאת אומרת בצורה אינסטינקטיבית? בצורה אינסטינקטיבית בטבע, החזק אוכל את החלש.

נכון.

אורן: כך בדיוק האנושות מתנהגת בצורה אינסטינקטיבית, בצורה חייתית, ברברית, זו התאמה מלאה דווקא, איפה חוסר ההתאמה?

התאמה מלאה, רק הבעיה היא שכל מה שקורה בדומם, צומח וחי מוקרן להם מבני אדם, שאנחנו משבשים את היחס ביניהם.

אורן: לא, כשהם עובדים נורמלי, לא שמשובשים.

אם בני אדם היו מתנהגים זה עם זה לא בצורת זאבים, אז גם כל הטבע היה מתנהג בצורה אחרת.

אורן: מה זה מתנהגים בצורת זאבים? לְמה אתה מתכוון, שטורפים אחד את השני?

אנחנו, וודאי.

אורן: אבל זה קורה גם בטבע, זה מה שאני מנסה לומר.

לכן זה קורה גם בטבע בדרגות דומם, צומח וחי.

אורן: שטורפים אחד את השני?

כן.

אורן: אבל זה מה שהם צריכים לאכול כדי לחיות, לא?

מאיפה אתה יודע שרק כך הם יכולים להתקיים?

אורן: לא הבנתי. הם היו פה לפנינו על הכדור הזה, לא?

ואז מה?

אורן: אחד אוכל את השני, וכך יש איזון בטבע, זה טורף את זה ויש איזון. אותו דבר קורה בחברה האנושית.

כאן אני קצת חולק עליך, אבל אני חלש בהסבר של מה קורה, כי אנחנו צריכים להיכנס כאן לתפיסת המציאות. שאין קודם, ואין היסטוריה, ואין אחר כך, אלא כך אני תופס בתכונות שלי. אין העולם שנמצא מחוץ לי, ואין העולם שנמצא לפני מאה מיליון שנה עם דינוזאורים, אלא הכל בי.

אורן: היה לנו את הדימוי של רשת המחשבים שזה מערכת הטבע, הסברת שיש בתוכה איזו תוכנה, שיש אנשים מעטים שמבינים אותה, ולכן רואים לאן האנושות מתפתחת. ואמרת שכל מי שלא עובד לפי מה שכתוב בתוכנה הזאת שזאת מערכת הטבע בכללותה, לפי ההגדרות האלה שיש בתוך המחשב הכללי הענק שבתוכו אנחנו נמצאים, הוא נקרא "משוגע" בעצם בתפיסה קצת יותר רחבה. נצא מההגדרות הצרות של אדם פרטי, אלא באופן כללי, שההילוך הזה האגואיסטי, האנושי, של קשרים לא טובים בינינו הוא הילוך שהוא בעצם משוגע כלפי אותה תוכנה שמוליכה אותנו להילוך אחר.

ההילוך האחר הזה, מה כתוב בו? מהו המקום השפוי בעיניך שאליו אנחנו צריכים להגיע? מה כתוב בתוכנה הזאת בפנים?

איזון בין כולם.

אורן: מה זה "איזון"?

זה נקרא שכל אחד מרגיש את האחרים כמו שמרגיש את עצמו, ומתנהג עם אחרים כמו עם עצמו.

אורן: אבל האחרים הם לא עצמו, אז איך הוא עושה את זה?

הם ממש "כמו". "ואהבת לרעך כמוך". אתה אוהב את עצמך, תתייחס לאחרים כמו לעצמך, זה נקרא "ואהבת".

אורן: זה הסוד הגדול שטמון במחשב הענק הזה, "ואהבת לרעך כמוך"?

אתה מגיע אז לאיזון בין כל המערכות.

אורן: אבל את זה מנסים לעשות משחר ההיסטוריה ולא הצליחו, אז דווקא ללכת עם זה נשמע משהו משוגע ולא רציונלי.

נכון, זה אי רציונלי, ברור, ולזה אנחנו צריכים ללכת.

אורן: אז איך נלך לזה?

אבל אין ברירה.

אורן: מה פירוש אין ברירה?

אחרת תמות. יש לפניך שתי דרכים, או למות או לקבל את שיטת התיקון, לעשות קשר נכון בין כולם. לאזן את המערכת.

אורן: איך תעשה קשר נכון בין כולם?

על ידי שיטה שנקראת "חכמת הקבלה".

אורן: כשהאדם לא בריא בנפשו, מאזנים את המערכת על ידי תרופות, כשהמערכת הפרטית שלו יוצאת מאיזון. מרגיעים את התופעות. מה התרופה שהאנושות זקוקה לה כדי להצליח לממש את "ואהבת לרעך כמוך"? הרי זה לא משהו חדש.

תרגילים.

אורן: אילו תרגילים?

תרגילים שנקראים "סדנאות חיבור".

אורן: ומה הם יעשו?

בזמן שמתחילים לעסוק בהם, מתחילים להרגיש שפועל עליהם כוח מיוחד של אותה המערכת ומשנה אותם. אנחנו נמצאים במערכת, נמצאים בה כאלמנטים, חלקים מקולקלים. במידה שאנחנו משתדלים לעשות מאיתנו חלקים המתוקנים, כאילו, המערכת הזאת עצמה מבריאה אותנו. זה כמו אדם שהוא חולה, אבל הוא משתדל, הוא עושה כל מיני תרגילים, התעמלות, כל מיני פעולות, ועל ידי זה מעורר את כוחות הטבע שבו, שהם מרפאים אותו. אותו דבר כאן, אנחנו על ידי המאמצים שלנו מזמינים אותם כוחות הטבע שמרפאים אותנו, הם מביאים אותנו לקשר יותר בריא.

אורן: למה בעבר המאמצים האלה שעשו לא הצליחו להבריא את האנושות?

האנושות לא הייתה מוכנה לזה, אנחנו לא היינו במשבר כללי, רק היום אנחנו מגלים שהמערכת שלנו שבורה.

אורן: מה זאת אומרת לא היינו במשבר הכללי? האנושות עברה משברים הרבה יותר גדולים מהמצב של האנושות היום.

היא לא חשבה שזה משבר בקשר בין בני האדם. היא לא חשבה שהיא שבורה במערכת הקשר בין בני האדם. היום היא מתחילה לגלות שלא חסר כלום, חוץ מהתקשרות נכונה בין בני אדם, שבזה אנחנו נפתור את כל הבעיות, ובלי זה לא נפתור שום בעיה.

ניצה: יש חדר בקרה לכל הרשת הזאת?

כן. זאת רשת מאד חכמה, זה הטבע. וחדר הבקרה שלה, זה מה שנמצא בינינו, בין כולנו. לא במקום אחד, אלא מרוח בין כולנו, זה לא באף אחד, אלא בין כולם. לכן אם אדם יוצא מעצמו כלפי האחרים, הוא נמצא כבר בחדר הבקרה.

אורן: מה נמצא בין כולם?

רשת. קשרים, חוטים.

אורן: אבל אמרת ששם חדר הבקרה.

כן. מהו חדר הבקרה? שם נמצאים כל סוגי הקשר בינינו. סינופסים, כמו שאנחנו מגלים בראש. שם כל המוח, כל התכנה רשומה, כל המנגנון המיוחד, אין סוף סוגי הקשרים האלו הם בעצמם חדר בקרה.

אורן: איך? על מה הם מבקרים?

על האיזון בין כולם, על החיבור בין כולם.

אורן: אם הם מבקרים, אז למה עכשיו אין איזון, אין חיבור בעולם?

כדי לתת לך אפשרות להגיע לאיזון בהכרה, כי רוצים שאתה תהייה בבקרה.

אורן: אז אין בקרה כדי שאני אקח את הבקרה לידיים?

לא. מצד אחד הכל מתקיים ומתקדם בבקרה לצד הרשת. מצד שני, אתה כחולה נפש נמצא באי איזון בבקרה הזאת. ואת אי האיזון הזה מביאים לך בהרגשת המשבר, שאתה תיכנס לבקרה.

אורן: אז יש בקרה או אין בקרה, ואיך אני, כדימוי לכלל האנושות, חולה?

בקרה מצד הטבע, מצד הרשת, ודאי שכן, בקרה מצידך לא. מצד אחד אתה, שבעה מיליארד, נמצאים מצד הטבע בבקרה שלימה. אין לכם שום בחירה חופשית בכלום, אתם מתקדמים לפי תכנה שהיא יותר ויותר מקשרת ביניכם בכל רגע ורגע. מצד שני, אתה הגעת למצב שמהרשת הזאת, שהיא התחילה להתקשר ביניכם בדרגת הדומם, צומח, חי, התחלת עכשיו לגלות סוג קשר ביניכם בדרגת המדבר. ולפי סוג הקשר המדבר אתה חייב להיות קשור עם אחרים. בהתקשרות יותר ויותר הדדית לאחרים, כגוף אחד, כמערכת אנלוגית, מערכת אינטגראלית. בקשר הזה אתה צריך להגיע לדרגת התקשרות על פני האגו שלך, עביות שורש א' ב' ג' ד', לא חשוב איך נגיד. לגלות עוצמת הקשר שנקרא, נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, הכל זה בהתקשרות בין כולם.

ואז אתה מתחיל להרגיש את אי ההתאמה שלך לאותה מערכת. זה נקרא המשבר הנוכחי באנושות. שאי אפשר לתקן אותו על ידי שום דבר, ולכן אנחנו נמצאים בחוסר אונים. אנחנו לא מבינים, לא מרגישים, למה אנחנו לא מסוגלים לטפל במשבר. הוא קורה בכל סוגי הקשרים בינינו, בית, משפחה, חינוך, תרבות, מדע, פיננסים, כלכלה, כל מה שתגיד. בכל דבר. אנחנו לא יכולים להגיע לשום תיקון, אלא יותר ויותר שבורים, שבורים, שבורים. כי אנחנו לא נמצאים מותאמים למערכת שמתגלה יותר ויותר כלפי המערכת שלנו שהיא יותר ויותר מתקלקלת. כי האגו שלנו יותר גדל, גובר, אז אנחנו בינינו יותר מקולקלים. וכלפי מערכת שהיא מקשרת בינינו מצד הטבע, אנחנו מרגישים יותר ויותר מנוגדים, ההבדל בין שתי המערכות מביא אותנו להרגשת המשבר. האם המחלה שלנו היא לא סכיזופרניה?

אורן: אחרי כל ההסבר אני לא בדיוק תופס את הפיצול הזה, אנחנו מקושרים או לא? נגיד שאנחנו שלושתנו זה כל השבעה מיליארד.

מצד הטבע אנחנו מקושרים במאה אחוז. מצידנו, לפי איך שאתה מקושר לאחרים, שאתה מצפצף על כולם, לא רוצה לראות אותם בכלל.

אורן: מצידנו זה מה שנמצא במוח, בהכרה שלנו?

לפי ההתנהגות שלך.

אורן: אז בהכרה שלנו אנחנו לא מקושרים, לכן אנחנו מצפצפים כל אחד על כולם.

כן.

אורן: אז איפה אנחנו כן מקושרים? אמרת שיש מקום שבו אנחנו כן מקושרים.

מצד הטבע בפנים אנחנו כולנו מקושרים.

אורן: איפה זה בפנים?

ברמת המוח שלנו.

אורן: אבל אני לא מרגיש את זה, אני מרגיש במוח שלי לא מקושר. 

גם את המוח שלך אתה לא מרגיש, אתה לא מרגיש הרבה מערכות.

אורן: לא, עכשיו אני לא מרגיש שאנחנו מקושרים, ואנחנו כמשל לכל האנושות, אני לא מרגיש שאני מקושר אליכם. באופן כללי אני מצפצף עליכם.

נכון.

אורן: אז הסטטוס זה לא מקושרים טוב, אתה מצייר "ואהבת לרעך כמוך", אין בי עכשיו "ואהבת לרעך כמוך" ביחס אליך או אליה, זה הסטטוס. אז זהו, זה מה שיש. ואתה מספר לי שיש באיזשהו מקום בטבע, לא יודע איפה, שכן מקושרים ב"אהבת לרעך כמוך".

נכון.

אורן: איפה זה?

אתה לא יכול להרגיש את זה, זה נמצא בתוך הטבע.

אורן: איפה בתוך הטבע? באדמה? בשמים? איפה? מה זה בתוך הטבע?

בקשר בינינו.

אורן: אז בקשר בינינו אני לא אוהב אותך, מה אתה אומר שאני כן, אני לא.

יש עוד צורת קשר בינינו. שזה לא בא לפי הרצונות שלך, אלא לפי תוכנה של הטבע.

אורן: ששם אני אוהב אותך?

ששם אתה אוהב את כולם בצורת אהבת נפש.

 אורן: אז איפה זה?

ללא הרגשה שלך, אבל זה נמצא.

אורן: איפה נמצא? מי מרגיש את זה אם לא אני? אתה מרגיש את זה? לא אתה באופן אישי, ניצה את מרגישה שאת אוהבת אותי? בואהבת לרעך כמוך? גם לא. אז מי כן?

יש אנשים שמרגישים, שמגלים את זה.

אורן: אז אין. הם אוהבים, אבל אני, כלל האנושות, אני לא אוהב.

נכון. אבל ביני לביני אתה סובל. ואני מסביר לך איך לברוח מהסבל?

אורן: איך?

להגיע לאותה צורת קשר כמו במערכת הפנימית.

אורן: איפה זה כמו במערכת הפנימית? אמרת לי שיש בקרה.

לכן אמרתי לך שצריכים לעשות סדנאות, תרגילים, שאדם לאט לאט, עם עשרה אנשים, מתחיל להתקשר בכזאת צורת קשר, ואז הוא מתחיל להרגיש, מתחיל להיות בו חוש חדש. שדרך החוש הזה שהוא מייצר עם העשרה האחרים, שנמצא איתם באיזו הפעלה, הוא מתחיל לקבל חוש חדש, חושים חדשים, רגשות חדשים, תכונות חדשות, ואז הוא מתחיל לראות שהרשת הפנימית הזאת באמת קיימת. הוא מתחיל לקבל חוש להרגיש את הרשת הפנימית, חוש להרגיש קשר בין בני אדם. יותר טוב, פחות טוב, מקולקל, מתוקן. דווקא על ידי כך שנמצא בכאלו הפעלות.

אורן: אז אין בקרה, אמרת לי קודם שיש בקרה, זו לא בקרה. אני מפתח את הקשרים הטובים שלי אליך. עכשיו אין לי קשרים טובים אליך, אני מתחיל לפתח אותם. אמרת לי שיש בקרה מצד הרשת.. אמרת אני מחשב, היא מחשב, ואתה מחשב, יש רשת מחשבים ששם נמצאת תוכנת הפעלה כללית, ושם נמצא חדר הבקרה שהוא דואג לזה שהכל יתקדם לקישור.

כן.

אורן: עכשיו אמרת לי שאני צריך לעשות תרגולים פסיכולוגיים, כדי לפתח את האהבה אליך. אז זה לא שחדר הבקרה עשה משהו, זה אני בתרגולים עושה את זה.

אם לא הרשת הזאת, לא היית מרגיש שאתה שבור.

 אורן: מה זה שבור?

שאתה נמצא במצב לא טוב. מצב לא טוב, שאתה מרגיש שהמצב שלי לא טוב לעומת משהו אחר. זאת אומרת, יש לך מדידה. כאור וחושך, טוב ורע, ואז אתה קובע את מצבך. אנחנו רוצים או לא רוצים, אנחנו בכל זאת נמצאים תמיד במדידה. כשאנחנו לא בודקים את זה, אנחנו רק מרגישים את התוצאה, את המצב שלנו לעומת אותה הרשת האידיאלית.

ניצה: אנחנו לומדים על מידת הקשר לפי מידת השבירה? זאת אומרת, ככל שהמשבר יותר עמוק ויותר גדול ויותר רב מימדי, זאת אומר שכך מידת הקשירה בינינו יותר גדולה ורב ממדית כזאת?

לא קשירה. אנחנו רואים את עצמנו יותר שבורים. ומתוך זה אנחנו יכולים יותר ויותר לגלות עד כמה שאנחנו צריכים לתקן. אבל זה מביא לנו יותר צרות, ולכן אם אנחנו מדברים מראש עם האנשים שצריכים להיות מקושרים יחד, אז אנחנו בעצם חוסכים להם את המכות. אם אנחנו מתחילים לארגן אותם מראש בעיגולים, ולספר להם על היחסים החדשים, אחרים של החיים, אז אנחנו מעלים בהם רגישות לקשר. ואז הם מתחילים לזהות יותר, באותה מכה קטנה של המשבר, הם מתחילים לראות מכה גדולה. ואז זה עוזר להם לחסוך. לחסוך במכות.

אורן: אם אני מסכם את הדברים, היחס של "ואהבת לרעך כמוך" זה החזרה להכרה, לפי התפיסה הזאת.

כן.

אורן: למה? למה "ואהבת לרעך כמוך" זה חזרה שלי להכרה.

זו הכרת המערכת הכללית של הטבע, כי בזה אתה מכיר את הטבע, את כולו. את כל המערכת, את הטבע כולו. אתה מפסיק להיות משוגע.

אורן: למה?

כי אתה רואה עולם מפוצל, לא נכון.

אורן: עכשיו?

כן.

אורן: אז למה אם אני אוהב את השכן שלי, אני מתחיל לראות עולם נכון? זאת בדיוק השאלה.

כי אתה מגלה רשת קשר אמיתית שנמצאת בכולם, ואתה אז רואה את העולם בצורה אחידה, אינטגראלית, כמו שהעולם בעצמו תמיד, רק בהסתכלות שלך הוא היה מקולקל, אתה היית בפיצול, בתפיסה לא נכונה, ולא העולם. תיקנת את הראיה שלך. ועכשיו אתה סוף סוף בריא. יש לך עכשיו נפש בריאה. וכל העולם הוא בריא, כולם נמצאים בנשמה אחת גדולה מתוקנת. מרגישים את עצמנו בחיבור יפה, ללא שום גבולות, הגבלות, ממש עולם טוב. זה מה שיש לפנינו, לתקן את הנפש, כל השיטה שלנו היא רפואת הנפש.

אורן: במילים אלה נסיים. תודה לך הרב לייטמן, תודה ניצה, תודה גם לכם שהייתם איתנו, שנהייה בריאים, עד לפעם הבאה שיהיה לנו כל טוב.

[1] דברים ט"ז, י"ט

לחצו כאן להורדה