Left Sidebar Content

משמעות החיים

כוח השבטיות

מה גורם ללוחמים להתגעגע לתקופה שבה שירתו בצבא לאורך כל חייהם? איזו מפלצת בלתי נראית מסתתרת בינינו? מהם הנזקים שהיא מחוללת לתחושת הביטחון שלנו, וכיצד נוכל להתגבר עליה? צעדים ראשונים בעקבות השבטיות האבודה.

במקור, כולנו יצאנו מרחם הטבע כזוג, שהתרבה לכמה זוגות וכן הלאה, והדורות לא התנתקו זה מזה מתוך קשר האהבה הטבעית בין הורים לילדים לנכדים. אבל מתישהו בדרך שעברנו כמין אנושי, האגו שלנו החל להתפתח והרחיק אותנו זה מזה. האגו ניתק את הקשרים הטבעיים שהיו בינינו, ובמקומם בנה קשרים על בסיס רווח אישי. במקום להיות מקושרים בלבבות, התחלנו לחשוב על איך אנחנו קושרים את הכיס שלנו לכיסם של האחרים. כלומר, התחברנו זה לזה לא כדי להרגיש טוב ביחד, בצורה הדדית, אלא מתוך חשבון אגואיסטי צר של רווח אישי. כל אחד לעצמו בלבד.

מדור לדור האגו הלך ותפח, נכנס לכל מערכת יחסים וגם לתא המשפחתי. כתוצאה מכך, לא מעט ילדים מרגישים כיום את ההורים שלהם בעיקר ככספומט. גם דור ההורים מצדו, באופן שבו בנויה החברה מודרנית, פחות שם לב אל הילדים. אנחנו מכניסים אותם לחוגים, נותנים להם כל מה שצריך מבחינה חומרית, אבל שומרים על קשר בעיקר דרך הטלפון. יוצא שבימינו לא רק שאין הרגשה של שבט, או של משפחה רחבה עם המון קרובים וידידים, אלא אפילו הרגשת המשפחה הקטנה נעלמת.

האמת היא שאין פלא, אדם מגיע הביתה מהעבודה בערב סחוט, כל היום ישב לבד במשרד שלו, בבית גם כן יושב בתוך הנייד שלו, מול המחשב או הטלוויזיה שלו. אנחנו לא מבינים עד כמה אורח החיים הזה ניתק אותנו מההרגשה החמה של שבט, משפחה, אנושיות, חום, השתתפות. הכנסנו את עצמנו בין קירות ברזל קרים, אבל ביניהם, אין בעצם שום דבר.

התהליך הזה של ריחוק בין בני אדם החל לא מהיום, כאמור. שורשיו נעוצים עוד בבבל העתיקה, לפני כ-3800 שנה. עד אז הייתה "כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" (בראשית יא, א), אבל לפתע האגו האנושי זינק עד השמים כפי שמרמז הסיפור על מגדל בבל. האנשים הפסיקו להרגיש קרובים כבני שבט אחד, הפסיקו להבין זה את שפתו של זה. כתוצאה מכך, הם החלו להתרחק איש מאחיו.

כיום העולם דומה לאותה בבל - כולנו נעשינו מקושרים על פני כדור הארץ למעין חברה אנושית אחת. לכן אותן התופעות חוזרות על עצמן, רק בממדים חזקים הרבה יותר. האגו של כל פרט מפריד אותו מהאחרים, עד שאפילו בתוך המשפחה אנחנו מפסיקים להבין אחד את השני. וכך הכוח המיוחד שיש בקשרים חמים הדדיים בתוך משפחה, חמולה או שבט, הלך לאיבוד.

מה טיבו של אותו הכוח? שבטיות זה רחם, אימא, מקום שבו אני מרגיש בטוח. כך אני בנוי לפי הטבע - אם אני נמצא בין האנשים האלה שקרובים לי, אז אני לא דואג. פשוט לא דואג. אפילו אם לא תמיד יש מה לאכול, אפילו אם העתיד לא ידוע, אפילו בזמן מלחמה, לא חשוב מה, כוח השבטיות שומר עליי. מבחינה פסיכולוגית זה די ברור, אבל יש כאן עניין נוסף.

מערכת הטבע שבתוכה כולנו מתקיימים היא כמו האימא הגדולה שלנו. אם בינינו יצרנו קשרים חמים, בכך בנינו מעין עיגול קטן בתוך העיגול הגדול של הטבע, מעין "אימא קטנה" שדומה לאותה "אימא גדולה". ואז, מתגלה בינינו כוח מיוחד שטמון בטבע. כוח טוב, חם, מחבר, כוח שמפתח את החיים בטבע בחיבור בין ניגודים. ההתקשרות החמה בינינו מאפשרת לכוח הטוב הזה להתגלות. היא מהווה מעין גלאי, מקום שבו הוא יכול לנבוע כמעיין חיים.

שבט זו אותה העטיפה, אותה המסגרת, שמיועדת לכך שהאדם יחיה בה ולא יתנתק ממנה. לכאורה, אם באותם ימי קדם היו בני האדם מסוגלים לשמור על קשר חם, אז הם היו מגלים את השבטיות בדרגה גבוהה יותר ויותר בכל פעם. ככל שהיו מתעלים מעל האגו שמבקש להרחיק ומשתדלים בכל זאת להתקרב, כך היה הכוח המחבר של הטבע מתגלה ביניהם יותר ויותר. אך האגו הלך והתגבר, ובצורה אינסטינקטיבית אנשים התרחקו אחד מהשני.

את השיטה איך לשמור על החיבור, לימד אברהם אבינו בימי בבל העתיקה. ככל שאנשים מתאמצים להתחבר, למרות האגואיזם ההולך ומתגבר, הם יוצרים ביניהם מקום לגילוי הכוח האחד שפועל בכל הטבע. הכוח הזה נקרא גם "בורא".

חכמתו של אברהם אבינו נקראת חכמת הקבלה. היא מלמדת שהאגו הוא מעין מפלצת בלתי נראית שנמצאת בינינו. כמו דינוזאור גדול שנמצא מעל כולנו, וכל הזמן נכנס בינינו יותר ויותר. הוא ממלא כל חלל וחלל, וגורם לכך שאף אחד לא יבין ולא ירגיש את האחרים. כנגד המפלצת הזו, עלינו להפעיל את השיטה: "על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב). פשעים פירושם מרחקים, תחושות של קור, זרות וניכור, ואהבה פירושה המאמץ להזמין את הכוח החיובי שטמון בטבע לחבר בינינו, למרות כל הרגשות המפרידים.

כיום אנחנו צריכים לחזור אל אותה העצה שנתן אברהם בבבל. שוב עלינו לבנות בינינו אותה צורת השבט בעזרת חכמת הקבלה. אם נבין שזהו שדה הקרב האמיתי של חיינו וכל השאר רק תוצאות, נוכל להחיות את כוח השבטיות בקרב האנושות, ולגלות בעצמנו שזה הכי טוב שיש.

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 794 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".     

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content