השנה הלכתי על תחפושת של מלכה. מלכה שהמצאתי בעצמי, מלכה כמו שמלכה צריכה להיות לפי דעתי.

עם שמלה מנופחת אבל לא לבנה, אלא אדומה, גרביונים צהובים מעוטרי חורים, שיער מופרע, שרביט ממקל מטאטא וזוג גרביים מגולגלות בקצה, צבועות בזהב ונצנצים סטייל שנות השבעים.

אבל אז, לא תאמינו, גיליתי שלהיות מלכה לא מתמצה רק בתלבושת יפה..

האמת, כבר במהלך עיצוב ההופעה הבנתי שהיא באה כמו לסתום איזה חור.

פתאום קלטתי שלהיות מלכה זו משאלה סופר נפוצה בלב האישה.

רבות מודעות לכך ומודות בזה ללא מעצורים, יש כאלו שמתביישות, ויש כאלו שמתבזות בניסיונות נואשים להיות מוכרזות כמלכות על ידי צוות של שופטים ושופטות.

אבל איך שלא נסתכל על זה: אין אישה שלא רוצה להיות מלכה באיזה מקום קטן בליבה.

אבל מלכה הרי, יש רק אחת בכל ממלכה, וכל היתר הן בנות העם, או, לא עלינו, המשרתות שלה..

אז במציאות שכזו נשאלת השאלה הפשוטה והכואבת: האם עלינו להפסיק לרצות? (או מקסימום להתחפש למלכה משוק הפשפשים, וככה כביכול להתרצות?)

אם תשאלו את המקובלים, התשובה היא: לא. כל אחת מאיתנו היא מיוחדת, יש לה שורש "מלכותי" פנימי שמבקש לממש את עצמו, ולגלם את התפקיד שרק היינו חולמות לשחק על בימת החיים.

אז לכבוד פורים, נפתח חלון הזדמנויות חדש, שמתוכו מבצבץ לו אחד השפיצים של הכתר הסמוי שמושרש עמוק בתוכנו.

והנה לפניכן פרוסה הדרך להפוך מעוד אישה/בחורה/נערה שלא מוצאת מהי מטרת החיים בצורה ברורה, לאחת כזו שמממשת את עצמה כמו מלכה!

שיעור ראשון במלוכה

אסתר המלכה - זוכרות אותה? כן, הדסה, הנערה שמקבלת מבן דודה, מרדכי, הצעה שאי אפשר לסרב לה - להפוך למלכתו של אחשוורוש השולט על 127 מדינות.

ואם כבר נכנסים לסיפור הפיכתה של אסופית יתומה למלכה החשובה של אותה התקופה (ואחת מהמפורסמות ביותר בהיסטוריה), חשוב להזכיר, שלצידה עמד סוכן ממולח.

אמנם הייתה לו מטרה סמויה, אך הוא ללא ספק הלך עד הסוף בבניית הכוכבת העולה שלו.

אותו הסוכן, מרדכי, לא מסתפק בלהביא את הדסה לארמון כדי שתתמודד על התואר הנכסף "מלכה נולדת", אלא הוא מתכנן את המסלול לפסגה לפרטי פרטים.

תחילה הוא "תופר" להדסה דמות בימתית כובשת שכוללת: "שם חדש" - אסתר, שיישמע יותר אוניברסלי ופחות יהודי (מאז ומתמיד לא היינו פופולריים מדי בין עמים אחרים), את הלוק הנכון יש לה ב"נֶטוּרל", ומכאן ואילך, השמיים, או לפחות חצי המלכות, הם הגבול.

ואכן, אסתי, כוכבת עולה מבטן ומלידה, מיטיבה לסובב את המלך כיד הדמיון הטובה.

תחילה היא משתמשת בפסיכולוגיה הפוכה, שאומרת למלך: "איני רוצה דבר (מלבד אותך...)", וכך היא כבר משיגה הכול, כמו שמספרת המגילה: "ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים".

לאחר שקנתה את לב המלך, להמשיך ולסובב אותו למען הצלת עמה, זה כבר כסף קטן עבורה.

איך? על ידי "אומנות המריחה".

היא מסברת את אזנו במילים מתוקות, וכך נערתנו התמה משיגה שוב את מבוקשה, והופכת את הקערה על פיה.

ובינינו, בנות, מי מאיתנו לא הייתה רוצה יכולת משחק כזו בלב הגבר, שלא לומר בלב המלך בכבודו ובעצמו...?

נשים מסובבות את העולם (על האצבע הקטנה)

אז מה, אתן חושבות שבמקרה נבחרה דווקא דמות אישה לשחק בתפקיד הראשי של "מסובבת המאורעות" במגילה?

מסתבר שלגמרי לא, ועד כמה שאסתר אולי נראית תמימה, יש לנו, הנשים המפוארות והמתקדמות של המאה ה-21, הרבה מה ללמוד ממנה.

ולא ללמוד על מנת לחקות, אלא על מנת לגלות את הכוח העצום שנסתר בתוך כל אחת מאיתנו.

הקבלה מלמדת אותנו, שבמציאות שלנו מייצגת האישה את כוח הרצון, או במילים קבליות יותר, את הרגשת החיסרון, שדוחפת אותנו להשיג מהחיים את המרב והמיטב.

למה הכוונה?

נשים, ואין זה סוד, מרגישות מה חסר בחיים הרבה יותר מגברים.

למעשה, הדרישה שלהן מהחיים היא גדולה יותר, ולכן גם הרגשת הריקנות שבאה בעקבותיה, עמוקה יותר.

אם גבר ממוצע יכול למלא את שגרת חייו בבירה, כדורגל, נו... ומעט חום ואהבה (וסליחה על ההכללה), אז אישה, לא משנה כמה יהיה לה מכול וכול, תמיד תרגיש איזה צער, כאילו היא נושאת את כל כובד המציאות על כתפיה.

היא תמיד תחוש ביתר חדות את מה שחסר בעולם, ותשאף לקצת יותר שקט, רוגע ושלווה.

במילים פשוטות, אנחנו שואפות לקבל תענוג שלם מהחיים, אבל לא ממש מצליחות.

גם כשכבר ניסינו ליהנות מכל מנעמי העולם, ואפילו התמזל מזלנו והרגשנו לרגע כמו מלכות, אחרי זמן קצר, אנו שוב מרגישות "עניות".

וכך, דווקא מתסכולים מוכשרת בנו הקרקע לממש את המלכה הנסתרת שבנו, על ידי זה שנתעל את הרצון שלנו לעבר כיבוש הכתר.

כאן נכנסת "אסתר" לתמונה. השם "אסתר" הוא מלשון "הסתר", והוא מרמז על המשמעות הנסתרת הטמונה במגילה.

אסתר מסמלת לא עוד רצון רגיל ליהנות באופן זמני מהחיים, אלא את הרצון "המהודר", "המיוחד", "הבסיסי", ששואף למה שנמצא מעבר לעולם הזה.

רצון ליהנות מתענוג נצחי שימלא אותנו ללא הפסק.

מפני שהרצון הזה נסתר, אנו אפילו לא מעלות על הדעת עד כמה רבה העוצמה שלו, ועד כמה בכוחו להשפיע נחרצות על כל המתרחש בעולם.

אז איך זוכים במלוכה?

אם נכוון את השאיפה הפנימית שלנו לא רק למטרות גשמיות, אלא גם למטרה עליונה מהחיים הנוכחיים שלנו, אז נוכל לעורר את הרצון הנסתר, נעיר את "אסתר" המלכה משנתה.

וכך נוכל להפוך למלכות אמיתיות, שבכוח הרצון שלהן לומדות איך להשפיע על המציאות כולה.

אז, שיהיה לנו פורים של גילוי המלכה שנמצאת בהסתר.