Left Sidebar Content

מדע ותפיסת המציאות

עולם הפוך ראיתי

מה זה יצר הרע? למה הוא מוגדר כרע, למי הוא בדיוק מזיק ואיך? האם אפשר ללמוד לנהל אותו, ולמה זה בכלל כדאי? תשובות מפתיעות מצויות בחכמת הקבלה, והן עשויות להפוך מהקצה אל הקצה את כל מה שהורגלנו לחשוב על עצמנו, על החיים ועל תכליתם.

חכמי הקבלה גילו כי ביסודו של כל פרט במציאות עומד כוח שנקרא "רצון לקבל הנאה ותענוג". רצון ליהנות, רצון לקבל, רצון להתקיים בטוב. הכוח הזה פועל בכל רמה בטבע, מהדומם, דרך הצומח והחי, ועד אלינו בני האדם. הגוף שלנו, הרקמות שלנו, החומר שממנו אנו עשויים, המודעות שלנו, השאיפות והמחשבות שלנו, כל מה שנוכל לאתר בנו - הכול מונע על ידי הרצון ליהנות כמה שיותר בכל רגע ורגע, להחזיק את עצמנו בצורה הכי טובה שרק אפשר.הרצון ליהנות הוא מערכת ההפעלה של כל יצור בטבע, ובו עדיין לא שייכות הגדרות כמו טוב או רע. טבע זה טבע.

כבני אדם, הרצון הכללי שלנו ליהנות מושפע מהנתונים המולדים שייחודיים לנו, בשילוב עם החינוך שקיבלנו והסביבה שבה אנו חיים. כל אלה גם יחד מגדירים את סולם הערכים ואת השאיפות שיהיו לנו, כלומר מה בדיוק ייחשב עבורנו הנאה ומה יוגדר כסבל. לו יכולנו לזהות את הנתונים המולדים של אדם וגם למפות את כל השפעות הסביבה עליו, היינו מסוגלים לחזות אילו רצונות יתעוררו בו וכיצד ינהג בכל רגע ורגע בחייו.

במהלך התפתחותנו, רצון גדול "בולע" רצונות קטנים יותר, כמו שקורה בין דגים בים. לצורך הדוגמה, אדם שרוצה מאוד להיות ספורטאי מצטיין יצטרך לא מעט פעמים לוותר על הרצון לנוח, לטייל, סתם להתבטל, לאכול ארוחות שחיתות ועוד. ככל שהרצון להצטיין בספורט יהיה חשוב בעיניו, יהיה לו קל לוותר על רצונות אחרים. כך בדיוק קורה גם בכל השקעה אחרת שנדרשת כדי להצליח בלימודים, בקריירה או בעסקים. האם ויתורים מסוג זה ייחשבו ל"איזהו גיבור הכובש את יצרו"? עדיין לא, כי זו בסך הכול החלפה של הנאה אחת בהנאה אחרת.

כיבוש היצר הוא מושג נעלה אשר כרוך בשדרוג טבע האדם. מדובר בתהליך התפתחות פנימי-רוחני, והוא מתחיל מהרגשה מיוחדת שמבצבצת פתאום לאדם בעומק הלב, הרגשה שלחיים האלה יש מטרה גבוהה יותר מכל הצלחה שבעולם הזה. ובאמת זה כך: במשך חיינו כאן עלי אדמות ביכולתנו להשיג חיים עליונים, בדרגה גבוהה יותר, שנקראים גם חיי "העולם הרוחני" או "העולם הבא". לשם כך, עלינו לעבור לתפיסת עולם חדשה, לרכוש גישה חדשה כלפי עצמנו וכלפי המציאות שסביבנו, לשדרג את תוכנת ההפעלה שלנו.

המעבר הזה מתבצע בעזרת כוח מיוחד שנסתר בטבע, וביכולתנו לעורר אותו לפעולה. כאשר הכוח הזה פועל עליי, הוא הופך אותי מיצור שכל הזמן חושב על איך לקבל ולהתמלא בהנאה ובתענוג מסוגים שונים, ליצור שנמשך לנתינת תענוג לאחרים. אני כאילו נעשה מקור התענוג, יש לי כל מיני דברים טובים, ואני נותן ונותן. מהפך כזה בטבע האדם דורש מעורבות של כוח עליון, שיעזור לי להפוך מיצור מקבל ליצור נותן. הכוח הזה נמצא מעל הטבע שלנו, קוראים לו "הבורא". הוא מקור הכוח, הוא מחזיק את כל הטבע בתוכו, נותן ונותן לכולם.

כדי שאוכל באמת לתת, אני צריך לקבל מהבורא כוח מיוחד שלנתינה טהורה. ואז, כשאתחיל לתת, במידה שבה אקבל ממנו ואתן לאחרים, אני אתחיל להרגיש כמוהו. אהפוך להיות דומה לו. אתפוס את המציאות כמוהו, מלמעלה, כביכול, אעבור לדרגה אחרת של ראייה ופעולה, אהיה שותף של הבורא, וזה נקרא להתעלות להרגשת העולם הבא. אם כן, בעודשהעולם הזה מלא כולו במקבלים, העולם הבא הוא הדרגה שאליה יכולים להיכנס רק אלה שנותנים.

בהתאם לתהליך ההתפתחות שתיארנו מקבלה לנתינה, תהליך שאותו יצטרכו בסופו של דבר לעבור כל בני האדם, נגדיר עתה את המושגים יצר טוב ויצר רע. יצר רע פירושו אחד - ליהנות מכך שאתה מזיק לזולת, מתכוון לנצל אותו להנאתך, שם אותו תחתיך כדי להרגיש עליון. כל דבר שאין בו כוונה ליהנות על חשבון אחרים, שאין בו פגיעה בזולת כמו הרצון לאכול הרבה, לישון הרבה וכיוצא בזה, עדיין לא יוגדר כיצר רע של ממש. הגדרתו של יצר רע אינה יכולה להיות ביחס לעצמך, רק ביחס לסובבים אותך. אלה יכולים להיות הדומם, הצומח והחי, אך במיוחד זה בא לידי ביטוי כלפי בני אדם אחרים. לעומת זאת, יצר טוב יהיה הרצון לגרום טוב לזולת, אפילו על חשבונך.

כדי להיטיב למישהו עליך להרגיש בלבך את רצונותיו כאילו היו שלך, וזה יכול לקרות רק אם אתה ניגש אליו מתוך אהבה. רק אם קיבלת כוח מהבורא להתעלות מכל חשבון פרטי, מכל פנייה לעצמך. אחרת זו אהבה חונקת, לא אהבה. אהבה אמתית פירושה שאתה מעמיד את עצמך לשירות הזולת, אין בך דבר מלבד אהבה מופשטת והיא מקבלת צורה לפי רצונותיו של האחר. לשם כך עליך להרגיש אותו, את מחשבותיו, כוונותיו ורצונותיו, את הטבע שלו ממש. חכמת הקבלה מאפשרת לנו להגיע לרמת קשר כזו עם הזולת, ורק אחרי שלמדנו את טבעו של האחר נצליח להרגיש מה באמת יהיה לטובתו, כיצד נוכל להשפיע לו כל טוב ולקדם אותו בחיים.

עולם הנתינה, העולם הבא, הוא עולם בלתי מוגבל. אינסופי. אתה לא מרגיש בו את עצמך כקיים בתוך גופך שנידון מראש למיתה. אתה מתייחס אליו כאמצעי זמני שנמצא בינתיים ברשותך, ואילו אתה עצמך מרגיש כבר עכשיו בעולם אחר. עולם של אהבה ונתינה, עולם שכל הערכים בו הפוכים מהעולם הזה, כמו שאמרו הגדולים שזכו לו: "עולם הפוך ראיתי" (תלמוד בבלי, בבא בתרא י, ע"ב). מדובר בעולם שכולו טוב. מי שמגלה אותו מבין שהגיבור האמתי בכל המציאות הוא רק הבורא, כי הוא זה שנותן לנו את הכוח לאהוב ולתת. או אז נעשה לנו ברור מדוע "ואהבת לרעך כמוך" הוא הכלל הגדול של התורה, ואנו חשים שכוח האהבה חייב לכסות את המציאות כולה.

מן המקורות

"הכלים של התחתון הנקרא רצון לקבל אך לעצמו, שהוא הנקרא רע, משום שהוא העושה כל החורבנות, הגנבות והרציחות וכו', זהו מה שעושה רע לאחרים. אבל צריכים לדעת, שגם לעצמו, הרצון לקבל גורם רע, חוץ מזה שגורם רע בגשמיות, הוא מקלקל לנו את כל מצב הרוחני שלנו, כנ"ל, שאין אנו יכולים להגיע להמטרה שהוא להיטיב לנבראיו, שאנו צריכים לקבל טוב ועונג, והוא המפריע לנו, מסיבת שהרצון לקבל היא הפכי מהרצון להשפיע, מה שהבורא הוא המשפיע, ואנו רוצים רק לקבל. ובלי השתוות הצורה, אין לנו דביקות" (הרב"ש - הרב ברוך שלום אשלג, מאמר "ברא הקב"ה יצר הרע, ברא לו תורה תבלין").

"היצרהרעהואהרצוןלקבל. ועלידיזהשזוכיםלרצוןלהשפיע, אזהואמבטלאתהרצוןלקבל, שיהיהבידומהלעשות" (בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמרי "שמעתי", ה).

"אמרו ז"ל (קידושין, ל ע"ב), שהקב"ה אומר: בראתי יצר הרע, ובראתי לו תורה תבלין. הרי נמצא הנברא, הולך ומתפתח ופוסע אל על, בדרגות ומעלות הרוממות, עד שמספיק לאבד מקרבו כל הניצוצין של אהבה עצמית" (בעל הסולם, מתן תורה, יב).

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 860,861 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".    

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>ערב מבוא נובמבר 2018</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content