Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה בארץ

מה יעצור את הירידה מהארץ?

חצי מיליון ישראלים חיים בחו"ל, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הערכות אחרות מדברות על מספרים גדולים יותר. בנוסף, סקרים מראים כי שליש מהיהודים בארץ היו עוזבים לחו"ל, אם רק היו יכולים. ואם הדברים לא נוגעים לכם בבטן, תארו לעצמכם לרגע שהילד היפה שלכם אומר מחר ביי ביי ועובר לגור במדינה אחרת. פעם בשנה ביקור הורים, במקרה הטוב, חיבוקים ונשיקות בסקייפ, ושלום עלייך נפשי. אם נבין לעומק מה גורם להם ללכת בקלות שכזו, ייתכן ונוכל לשנות את המצב ולהשאיר אותם בבית.

חוסר שייכות. זהו הגורם העיקרי והחדש להגירה מישראל אל מדינות אחרות. כן כן, כך זה נקרא היום, הגירה, לא ירידה. וזה מקובל בכל העולם, אז מה אתם מרעישים עולמות? אם בעבר אנשים הרגישו שישראל היא הבית המשותף של כולנו וצריך לשמור עליו, גם אם קשה פה מבחינה כלכלית והמצב הביטחוני תמיד לא טוב, בכל זאת בית זה בית, אז היום התחושה הזו מתחילה להתאדות. העולם גדול ורחב ידיים, והבית שלי הוא חוף הים בכל מקום. עסקים זורמים, בילויים טובים, אנשים יפים. הללויה. ותפסיקו לבלבל לי את המוח עם נאומים חוצבי להבות. חיה ותן לחיות.

מה קרה לנו? לאן נעלמה תחושת השייכות? משנות השבעים בערך החל להתקרר הקשר הטבעי שהיה תמיד בין כל יהודי לבין עם ישראל. הקשר הזה החזיק אותנו יחד לאורך אלפיים שנות גלות, אנשים חלמו על ארץ הקודש, שלחו לכאן תרומות, הרגישו שייכות. אחר כך החלה הציונות, העליות הראשונות ובניית הארץ בדם, יזע ודמעות. לצברים הראשונים הייתה הרגשה שאין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת, ולמרות שאין פה לוקסוס רב והחימום היחידי הוא חום הלב ואש הקרב, כאן ביתי פה אני נולדתי. אבל אחר כך העסק התחיל להתקרר.

והמילה עסק לא מקרית בכלל, היא מרמזת על הגורם שהביא להתקררות הקשר והשייכות. האגו של כל אחד הלך וגדל, והכול הפך לביזנס. כסף. חומר. כל האידיאלים של דור החלוצים שאפשרו לשרוד יחד בכל הזמנים הקשים, התפוגגו בעידן האינדיבידואליזם המקודש. החלו מאבקי כוח ושליטה, קמו כל מיני גופים ציבוריים מסואבים ששירתו אינטרסים צרים. אנשים החלו לעשות לביתם בלבד, על חשבון האחרים. הכול נעשה מסחרה, מכור, מדינת קומבינה ושחיתות. לצערנו הרב, אין כל כך במה להתגאות. כנסת ישראל מלאה באנשים שיעשו הכול בשביל שררה וכבוד, עיסוקם המרכזי הוא העמקת הפילוג בעם בשיטת הפרד ומשול, התקשורת מלבה את השנאה בין המגזרים השונים, ואין ביטוי שאנו רחוקים ממנו יותר מאשר חברת מופת. אז מה הפלא שאנשים כבר לא מרגישים שייכים לכאן? וכאשר הניתוק הפנימי משתלב עם יוקר המחיה ושאר ירקות, עורו אחים עורו, עולים לברלין.

הבעיה היא לא במי שעוזב, אלא בכך שלא ידענו איך נכון לבנות את המדינה הזו. המציאות מוכיחה שנכשלנו, והאמת היא שזה לא מפתיע. לאף אחד לא הייתה השיטה לבניית חיבור בין אנשים שונים, מעל כל ההבדלים וחילוקי הדעות. לא לדתיים, לא לחילוניים, לא לימנים, לא לשמאלנים. השיטה הזו טמונה בשורשים שמהם נוצרנו כעם, אבל אי שם בדרך איבדנו אותה.

הרי מי אנחנו עם ישראל? איך בדיוק נוצרנו, ולשם מה? נקודת ההתחלה שלנו נמצאת לפני 3800 שנה, באזור מסופוטמיה. כולנו מכירים את הסיפור הידוע על בניית מגדל בבל שעמו ניסו להגיע השמימה, אך לא רבים יודעים ששם התרחשה לראשונה התפרצות אגואיסטית גדולה שהפרידה בין אנשים. "אם נפל אדם ומת, לא שמים את לבם עליו, ואם נפלה לבנה אחת, היו יושבים ובוכים ואומרים אוי לנו, אימתי תעלה אחרת תחתיה", כך מתאר את המדרש את היחסים הגרועים בין אנשים (פרקי דרבי אליעזר, פרק כד). לבסוף הם הפסיקו להבין זה את זה והחלו להילחם, עד ש"חצי העולם שם נפלו בחרב".

"ועבר אברם בן תרח וראה אותם בונים". אברהם גילה שיש בטבע כוח אחד שמחבר בין כל הניגודים בטבע ומפתח את החיים. כוח איחוד, חיבור ואהבה, כוח של נתינה טהורה. גילוי הכוח הזה הפך את אברהם לאיש החסד. הוא הבין שמטרת הקיום היא להיות דומים לאותו הכוח, והשגתו פותחת בפנינו עולמות עליונים, מרחבים חדשים, בלתי מוגבלים. אברהם פרסם את הגילויים שלו והזמין את כולם ללמוד את שיטת החיבור, אשר לימים נקראה חכמת הקבלה. הוא הסביר שהאגו, הפירוד בין האנשים, גדל לא כדי שנדרוס זה את זה בדרך לפסגה, אלא כדי שנלמד לבנות מעליו קשר וחיבור ברמה גבוהה יותר, ובכך נידמה לכוח האחד שמנהל את המציאות.

הרייטינג של אברהם לא היה גבוה, סה"כ הצטרפו אליו אלפים ורבבות, כמו שאומר הרמב"ם (ספר המדע, הלכות עבודה זרה), אבל מהם התפתח בהמשך עם ישראל. יוצא שהעם הזה כולל בתוכו נציגים נבחרים מהחמולות והשבטים, שאחר כך נפוצו ברחבי כדור הארץ והפכו לאומות העולם, כפי שמתאר ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו.

לא היה לנו שום מכנה משותף גשמי. רק הרעיון הרוחני של חיבור ואהבה מעל כל השוני וההבדלים דיבר אלינו, והפך אותנו לקבוצה מיוחדת שנבדלה מכולם. מאז הוגדר המבנה הפנימי של כל יהודי. הוא כולל שני חלקים מנוגדים: השורש הגשמי המסוים שלו מקרב שבעים אומות העולם, והשורש הרוחני היהודי של נטייה לחיבור ואהבה. שני החלקים האלה נמצאים בקרבנו במאבק מתמיד. כאשר גובר השורש הגשמי, אנחנו לא מרגישים שום קשר ושייכות, ומתרחקים זה מזה. כאשר גובר השורש הרוחני, אנחנו נמשכים אל האיחוד והאחדות.

בהמשך הגיע החורבן עקב שנאת חינם, ושיטת החיבור של אבותינו נעלמה מאתנו. רק חכמי הקבלה הכירו אותה, והעבירו אותה ביניהם מדור לדור. היה עליהם להמתין בצד עד לזמן שבו העם שוב ירגיש צורך בשיטה לבניית חיבור ואהבה מעל כל הפירוד והשנאה. עם החזרה לארץ הסבירו המקובלים הגדולים איך צריך לבנות מחדש את העם, הארץ והמדינה, אבל לא ממש הקשיבו להם.

"התקווה היחידה היא - לסדר לעצמנו חינוך לאומי באופן יסודי מחדש... להכניס בכל אחד מאיתנו רגשי אהבה, הן בנוגע מפרט לפרט, והן מהפרטים אל הכלל. ועבודה זו קודמת לכל אחרת, כי מלבד שהיא היסוד - היא נותנת גם את שיעור הקומה והצלחה לכל מיני פעולות, שאנו רוצים לעשות". כך לדוגמה אמר בשנת 1940 הרב יהודה אשלג, אשר ידוע בכינוי "בעל הסולם". הוא הקדיש את חייו להנגשה של שיטת החיבור של הקבלה, השיטה שיכולה לבנות חיבור ואהבה בין אנשים עם אגו מפותח כל כך, אבל דבריו לא זכו לתהודה. כיום כשהילדים שלנו עוזבים, מתחילה להיווצר ההכרה שמשהו בארץ לא בנוי כשורה.

כדי להשאיר את בנינו כאן, עלינו ליצור כאן מדינה גן עדן שאיש לא ירצה בחיים לעזוב. לשם כך, עלינו לבנות מחדש את עצמנו כעם ישראל המקורי. עם שהערך העליון בו הוא ואהבת לרעך כמוך, והכול מתקיים לאורו. עם שלומד לבנות מעל כל חילוקי הדעות גשרים של אהבה. שמוצא את השילוב הנכון בין האגו הגדול של כל אחד, לבין ההרגשה שכולנו משפחה. שמגלה ביחסים בין אנשים את הכוח שמאחד הכול, שמחבר ומחייה. מעיף אותנו עד לשמים. מאיר את העולם, משמח את כולם. בתוך מערכת שכזו כל אחד ירגיש הכי בבית, שיש לו פה מקום מיוחד ששמור רק לו, שמתלבש לו בול על הנשמה. שהוא מגשים את הייעוד שלו בחיים, שהחיוך לא יורד לו מהפנים. שבכל מקום הוא מתקבל בברכה, שכולם רק רוצים לעזור, שטוב שהוא כאן וזה הכי כיף בעולם. רק אז יהיה אפשר לומר שבאמת יצאנו מהגלות, ובנינו מחדש את עם ישראל, ארץ ישראל ומדינת ישראל.

אנו נאיר את העולם באור גדול של אהבה, וכולם יבואו ללמוד מאתנו איך נכון לחיות במציאות שבה כולם מקושרים אבל לא יודעים איך להסתדר זה עם זה. לא בעולם, לא במדינה, לא בעבודה, וגם לא בבית, בזוגיות ובמשפחה. עידן האגו הגדול והפתיל הקצר מחייב אותנו היהודים לספק לעולם שיטה חדשה לחיים. היא טבועה בגנים שלנו, וכיום הגיע זמן ההנפקה. אקזיט של שיטה לחיבור ואהבה, על פני כל האגו והדחייה. ככל שנתעכב במילוי חובתנו זו כלפי האנושות, כך תגבר האנטישמיות בעולם וגם המדינה תעמוד בסכנה גדולה. אנחנו חיים על זמן שאול, וכל רגע המונה דופק. כל שאנו זקוקים לו הוא החלטה משותפת, ויציאה למסע חינוכי כלל-חברתי שבו נלמד מחדש לחיות כעם רוחני. רק ההבנה של מי אנחנו עם ישראל, תחזיר את הקשר לארץ ולמדינה, וגם תבטיח את שלומנו כיהודים. יחד, בטוח שנזכה להצלחה!

מן המקורות

"כל עוד שלא נגביה את מטרתנו מתוך החיים הגשמיים, לא תהיה לנו תקומה גשמית... כי אנו בני האידיאה" (בעל הסולם, מאמר "הגלות והגאולה").

"העם שהתחיל להאיר מחשכי העולם, עליו לגמור את אשר החל, ורק באורו העצמי, בהכירו מראש את ערכו ואת תעודתו הכרה ברורה, לדעת כמה נשגב ונהדר הוא תכלית זה" (הראי"ה קוק, "תעודת ישראל ולאומיותו").

"גמילות חסדים לא היה נמצא כמו באברהם, והבאת שלום שבין אדם לחברו, שהרי היה אב המון גויים, מפני זה הוא מאחד ועושה שלום בין כל הנבראים" (המהר"ל מפראג, גבורות השם, פרק ו).

"כנגד שבעים אומות שבעולם, הם היו אומה אחת כנגד כולם" (ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", פרשת שמות, סה).

"'ובגוים ההם לא תרגיע, ולא יהיה מנוח לכף רגלך' (דברים כח, סה). 'והעולה על רוחכם היו לא תהיה, אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות' (יחזקאל כ, לב). הרי הוי-ה יראנו בעליל שאין כל קיום לישראל בגלות, ולא ימצאו להם מנוח - כמו שאר העמים שהתערבו בגוים ומצאו להם מנוח, עד שנטמעו ביניהם, ולא נשאר מהם זכר" (בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, "הגלות והגאולה").

"לפי דברי הלל הזקן, רבם של כל התנאים, ושהלָכה כמותו, נהיר לנו בוודאות גמורה, אשר עיקר הרצון שבתורתנו הוא להביא אותנו לגובה רום המעלה, שנוכל לקיים הכתוב הזה של 'ואהבת לרעך כמוך'" (בעל הסולם, מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות").

"וכאשר יושלמו בני ישראל עם דעת השלם, יתגברו מעיינות התבונה והדעת מעל לגבול ישראל, וישקו לכל אומות העולם" (בעל הסולם, "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", ד).

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 844,845 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".    

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content