Left Sidebar Content

משמעות החיים

מוח משותף

מה ההבדל בין אדם לבין חיה? האדם מטבעו הוא חיה רעה. כלומר, לא רק טורף כדי לשרוד, אלא פשוט נהנה מלהזיק לאחרים, זה עושה לו טוב. מה ההבדל בין ילד מתחת לגיל 3 לבין עורך דין תותח-על? שניהם לא רואים ממטר, רק השני פועל במסגרת החוק. מה ההבדל בין קשיש שמעיר לצעיר על התנהגותו הפרועה לבין קשיש שלא? הראשון עלול לקבל מכות, השני שומע חדשות.

כדי שלא נגיע למצב שבו כל אחד יושב בתוך חדר עשוי בטון עם מאגר מזון ורובה, שומר שאף אחד לא יתקרב - כדאי שנכיר את הכוח הסודי שיכול להציל את המין האנושי מהשמדה עצמית ולנווט אותנו אל חוף מבטחים. כדי להבין מה טיבו של הכוח הזה ואיך להביא אותו אל חיינו, עלינו להבין קודם לעומק את הכוח שמניע אותנו וגורם לנו להילחם זה בזה, כל רגע ורגע.

בלי רגשות, בלי היעלבויות, ננסה להתבונן קצת מהצד על הטבע האנושי. באופן טבעי, החשיבה של האדם היא אישית מאוד, אינדיבידואליסטית. החשבונות שלו הם בעד עצמו, גם כשזה על חשבון אחרים. הוא יכול להתחשב רק באלה שאותם הוא מחשיב כחלק מעצמו, חלק מהאני שלו, ילדים, בני זוג, משפחה, חברים קרובים. מעטים יכולים להכניס אל תוך העיגול שאותו הם חשים כאני גם את דיירי הבניין שלהם, תושבי השכונה, העיר, המדינה או אפילו העולם כולו. אבל הכול נשען על זה שהאדם מסוגל לדאוג לעצמו בלבד, לכל מה שנכנס במסגרת האני שלו.

זה מתחיל מלידה. תינוק לא חושב על שום דבר מלבד עצמו, על מה שהוא מרגיש בלבד. עד גיל 3 אין לו הרגשה מהו האחר, הוא רוצה כל מה שהוא רואה סביבו, בלי שום רצון להתחלק או להתחשב בשום דבר. אומרים לו "אל תיקח, זה שלו, אל תחטוף בכוח, תהיה ילד טוב", אבל זה עובר לו דרך האוזן. אגואיסט מאה אחוז. תארו לכם מישהו גדול מתנהג כך כלפיכם, מזמן הייתם מעיפים אותו לכל הרוחות.

אם היינו מרשים לילדים להמשיך כך בלי גבולות, כפי שקורה במשפחות מפנקות מדי, הם היו נוהגים באופן דומה גם בגילאים מתקדמים יותר שבהם עליהם כבר ללמוד להסתדר עם האחרים. ואז הם לא היו מצליחים להסתדר עם הסביבה. הם היו מרגישים כאילו הם היחידים בעולם, וכולם נמצאים באזור רק כדי לשרת אותם. אבל הסביבה לא מאפשרת להם לעשות מה שהם רוצים, והם לומדים להסתגל. לומדים לשלב בהתנהגותם האגואיסטית הטבעית כל מיני עידונים, אחרת אף אחד לא ישחק איתם, לא יהיה חבר שלהם. פתאום, כבר לא מרשים להם הכול כמו ההורים, לא החברים, לא המורים בבית הספר. פתאום, מתנהגים אליהם בקשיחות, אפילו באכזריות. ומתוך המכות הללו שהם סופגים, הילדים משתנים. אין ברירה, מוכרחים להתחשב באחרים. אבל כמה שפחות.

וגם אם רואים לפעמים מישהו טוב-לב שכן מתחשב בזולת ודואג לאחרים, תמיד זה מונע מתוך האגו שלו. תמיד זה חייב להביא לו רווח, ישיר או עקיף, באופן מודע או תת-הכרתי. לפעמים אפילו מתוך הרגל לעשות טוב לאחרים, שאם לא יעשה זאת, ירגיש פשוט לא טוב עם עצמו. כזה הוא הטבע האנושי, אדם מסוגל לעשות חשבון רק מתוך עצמו. ובגלל שהעולם היום מקושר מאוד, כולם קשורים לכולם, משפיעים על כולם, תלויים בכולם, אנחנו בבעיה. טבע העולם המקושר וטבע האדם האגואיסט, הפוכים הם זה מזה. כשנבין לעומק את הבעיה, ונבחין בכך שהיא זו שעומדת בבסיס כל הצרות שלנו, בכל רמה ובכל תחום - ממערכות היחסים בבית ובעבודה ועד לרמה הבינלאומית, הכול יחסים, בסופו של דבר - אז נבין שהגיע זמן שדרוג. לא רק לסמארטפון, לבית ולאוטו, אלא גם לטבע האנושי.

חינוך כלל חברתי, זהו הדבר הבא. הסתגלות משותפת לעולם המקושר, ולמה שהוא דורש מאתנו כבני אדם - יציאה ממסגרת האני שלי אל חיבור מסוג חדש עם מי שמרגיש לי זר. נפרד. שונה. דוחה אפילו. כמו החיבור בין פלוס ומינוס, בין יום ולילה, בין חושך ואור. כמו שניגודים משתלבים זה בזה בכל הרמות בטבע, מלבד אצלנו בני האדם. רק כך אפשר להסתדר בעולם מקושר, כי אם יישאר מישהו לא מרוצה, הוא יהרוס לכולם את החיים. תשאלו את האירופאים על בעיית המהגרים.

בסוף הדרך, אם נקפוץ כרגע קדימה כדי להבין לאן הולכים, מחכה לנו הדדיות מושלמת. כל אחד יחשוב על האחרים, אנחנו נשלים זה את זה, נדאג זה לזה. איש לא יצטרך לדאוג לעצמו ולהיות בחרדה מבוקר ועד ערב כמו היום, מה יהיה, מה יקרה, כי כולם יעטפו אותו בחום כמו אימא אוהבת. וכשכל אחד ירגיש בידיים נאמנות, הוא יתפנה לחשוב במה אני יכול לעזור לאחרים. לא מתוך לחץ או מתח, אלא מתוך הרגשת שלמות, עודף, מתוך יציאה מעצמי אליהם. וכשכולם דואגים כך לכולם, החיים הופכים לתענוג אחד גדול, רגועים, שלווים, הרמוניים.

כמו להקת ציפורים בשמיים שנעה בתיאום מושלם כגוף אחד, כך נתחיל אז להרגיש גם אנחנו. כמו להקת דגים בים. איך הם זזים יחד? יש להם מעין מוח משותף. איפה הוא נמצא? בכולם יחד. זו הרגשה הדדית מיוחדת, שאליה אנחנו צריכים להעפיל כבני אדם בכוחות עצמנו. ואז נוכל לזוז גם אנחנו כמו גוף אחד, בתיאום מושלם. לא בתנועות פיזיות, אלא בתנועות פנימיות, ברצון ובמחשבה. נרצה תמיד להיות יחד, בהכרה הדדית, בהשפעה הדדית, בהשלמה הדדית. ואז נרגיש במוח המשותף שלנו, כוח עליון יותר שמנווט אותנו. שמכוון אותנו, כמו את להקות הציפורים והדגים, ומביא אותנו להרגשה נעלה של חיבור מתגבר, יותר יותר. ואז נבין שהוא לא שייך לאף אחד, שהוא עליון מכל אחד מאיתנו, ויכול להתגלות רק בכולנו יחד.

מן המקורות

"כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד. כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן תיתקנה, יהיו לגוף אחד ממש" (ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", פרשת תולדות, ג).

"מתוך שהרגשת היחידיות התיישבה בתוך האגואיזם הצר שלנו, נעשתה פעולתה הרס וחורבן, עד שהייתה למקור לכל החורבנות שהיו ויהיו בעולם. וכאמור, אין לך אף אדם אחד בעולם שיהיה בן חורין ממנה, וכל החילוקים המה רק באופני ההשתמשות עמה, אם לתאוות לב, אם לממשלה, אם לכבוד, שבהם נבדלים הבריות זה מזה. אבל הצד השווה שבכל בריות העולם הוא, שכל אחד מאיתנו עומד לנצל את כל הבריות לתועלתו הפרטית, בכל האמצעים שברשותו, ומבלי לקחת בחשבון כלל שהולך להיבנות על חורבנו של חברו. ולא חשוב כאן כלום הוראת ההיתר שכל אחד ממציא לעצמו, על פי הכיוון המתאים לו" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "השלום בעולם", כתבי בעל הסולם, עמ' 466).

"התקווה היחידה היא - לסדר לעצמנו חינוך לאומי באופן יסודי מחדש... להכניס בכל אחד מאיתנו רגשי אהבה, הן בנוגע מפרט לפרט, והן מהפרטים אל הכלל. ועבודה זו קודמת לכל אחרת, כי מלבד שהיא היסוד - היא נותנת גם את שיעור הקומה והצלחה לכל מיני פעולות, שאנו רוצים לעשות" (בעל הסולם, מאמר "היחיד והאומה", כתבי בעל הסולם, עמ' 490).

"בשעה שאנו באים להעריך את סוגי וחלקי הבריאה, בשעה שאנו מעיפים עין בוחנת על הדומם, הצומח, החי, והמדבֵּר. בשעה שאנו משימים לב להקשר הנפלא, המקשר את כולם יחד, צועדת בגאון ההחלטה, כי כל הבריאה כולה אחוזה ורתוקה היא יחד, כשלשלת אחת ארוכה. שרק סוף אחד לה. ושכל הערכים השונים, הם מכשירים ומכשירי מכשירים, כדי להוציא לפועל מסובב אחד, מסובב נעלה ונשגב. שכל העולם כולו כדאי הוא לו, המדבר, שהוא עטרת תפארת הבריאה וגולת כותרתה" (הראי"ה קוק, מאמרי הראי"ה, ירושלים התשמ"ח, עמ' 493).

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 670 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".      

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content