Left Sidebar Content

חינוך, הורות והוראה | חינוך על סדר היום

מריבות במשפחה

כשפורצת מריבה בבית לפעמים הטורים זולגים מהדירה, משתפים את כל הרחוב במהומה. איך נכון להתייחס למריבות במשפחה, כדי לצאת מהן בצורה הכי טובה?

קודם כל, צריך לקבל את המריבות כדבר רגיל, נורמטיבי, נכון וטוב שיש בינינו. אם אף פעם אנחנו לא רבים זה עם זה, סימן שמשהו לא תקין ביחסים בינינו. כלומר, הריב צריך להיות חלק ממערכת היחסים שלנו. לא מן הסתם נאמר: "על כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב), בלי גילוי של פשעים, ובהקשר שלנו ריבים, לא יכולה להתפתח אהבה. לא יכול להתפתח שלום, בלי שתקדם לו מריבה.

אם כל הזמן 'הכול בסדר', זה לא בסדר. אנחנו צריכים לגשת לבירור הדברים השליליים שיש בינינו, וללמוד איך נוכל לבנות מעליהם יחס של שלום והשלמה. קשר יכול להעמיק רק בתנאי שאנחנו מבינים היטב את ההתנגשויות וההתנגדויות, את אי ההבנה ואי ההסכמה, אפילו הדחייה והשנאה. ככל שנברר את כל אלה, במטרה לבנות מעליהם חיבור ואהבה, נוכל להגיע לחיים מתוקנים באמת, חיים שיש בהם רע ומעליו טוב שמכסה אותו. לא יכול להיות האחד ללא השני, ולכן נאמר: "כיתרון האור מן החושך" (קהלת ב, יג).

מהי בדיוק השלמה, ולמה אנחנו בכלל צריכים אותה?

חכמת הקבלה מלמדת שאנחנו תוצאות מתהליך שעומד ביסוד הבריאה, תהליך שנקרא "השבירה". במקור נברא רצון אחד לקבל הנאה ותענוג, והוא נשבר לחלקיקים רבים. בכל אחד מאיתנו נמצא חלק מהרצון הזה, ולכן אנחנו מנוגדים זה לזה. אומנם מדרך הטבע יש בנו גם משיכה בסיסית זה אל זה כגבר וכאישה, אבל בדרגות אחרות אנחנו נמצאים בדחייה ובשנאה. בירור התכונות האגואיסטיות שבנו וכיסוי שלהן בתכונות אלטרואיסטיות, הוא תנאי לבניית אהבה שתחזיק. אהבה כך סתם, באוויר, יכולה להתעופף מהיום למחר, להיעלם.

עלינו ללמוד איך לבנות מערכת קשר בצורה כזאת שיהיו בינינו מצבים רעים, כי כל אחד מטבעו אגואיסט, ויחד עם זה אנחנו מבררים מהם הכוחות שעל ידם נוכל לכסות את האגו. בתהליך החיבור הזוגי אנחנו לומדים את הטבע של האחד, את הטבע של האחר, ומבררים איך נוכל לקשור את שתי צורות הטבע באופן שיהיה חיבור על פני כל הפשעים. ואז, כשמשתדלים לעשות כך, מתקדמים למצב שנקרא "איש ואישה, זכו, שכינה ביניהם". אגב, זה נכון לבני זוג, למשפחה שלמה, ובכלל לכל המצבים שאנשים רוצים לבנות ביניהם רשת קשר יציבה.

כשמבינים את התמונה הזו רואים שריב זו לא המילה המדויקת. נכון יותר לומר שמדובר בגילוי הטבע האגואיסטי של האחד, כנגד הטבע האגואיסטי של השני. בטוח שאנחנו הפוכים זה מזה, ומה שמשתנה ממצב למצב זו רק מידת גילוי ההפכיות, ועד כמה אנחנו מבינים איך לכסות אותה בהשלמה הדדית. יש בזה שיטה שלמה שנלמדת בחכמת הקבלה, ובשביל לדעת לריב נכון צריך להכיר וליישם אותה.

מה שטוב בריב הוא שלמרות הכול זאת התחלה של קשר. אם שתי צורות אגואיסטיות רוצות להתקרב זו לזו, לא יכול להיות שלא יתגלו ביניהן ריבים, גדולים יותר ויותר. אבל, וזוהי הנקודה החשובה, מלכתחילה הגישה צריכה להיות שאפילו את הריבים אנחנו עושים מתוך כוונה להבין יותר זה את זה, להרגיש יותר, להתקרב. הריב צריך להיות באהבה, במשיכה, במין חן שכזה. מטרת-העל שעליה נסכים היא שאנחנו רוצים להתקשר עמוק יותר זה לזה, וגם המריבות שאליהן ניכנס יהיו כאמצעי לזה. אפשר לעורר כל מיני בעיות וספקות, אבל בצורה כזאת שתחזק אותנו ותביא אותנו להתקרבות.

כל שאמרנו נכון בעיקר ליחסים בין בני זוג, ועתה כמה דגשים למריבות שקשורות לילדים. נניח שהילד רצה ללכת לאיזו מסיבה או לחבר מסוים, ואנחנו היינו בטוחים שזה ישפיע עליו לרעה ולכן לא הסכמנו. הילד כעס מאוד והייתה מריבה גדולה. אחרי שכולם נרגעו, מה עושים? צריכים לשבת ולדבר. הילד צריך להבין למה לא הרשינו ללכת, מדוע הגענו להחלטה כזו, לטובתו.

סיטואציה אחרת: אימא חוזרת הביתה מהעבודה, כל הבית מבולגן. 'למה לא סידרתם אחריכם', היא שואלת, הילדים מאשימים כל אחד את האחר. צעקות, מריבה, כעסים. כאן אין מקום לבירורים, אלא האם צריכה לדרוש מכל הילדים לבוא עכשיו, ולשים כל דבר במקומו בצורה המדויקת שצריך לעשות זאת. 

עוד סיטואציה: בסלון יש מחשב אחד, אחד הילדים תופס אותו ולא משחרר לאחרים בכלל. הם רבים ביניהם על זה. איזה בירור דרוש כאן? עלינו לשבת יחד ולהבין לאיזה צורך כל אחד זקוק למחשב, ולהסכים על סדר עדיפות. למשל: לימודים באים לפני משחקים. וגם לגבי משחקים על המחשב, נגדיר פרק זמן קצוב שבו מתבצעת החלפה בין ילד לילד. מי ראשון? נעשה הגרלה.

לסיכום, ילדים לא כל כך מבינים איך אפשר להשתמש בריב לצורך העמקת הקשר, ולכן טוב יותר להבדיל ביניהם לפי זמן או מקום. בנוסף, עליהם לדעת שלכל אחד בבית יש תפקיד, והוא צריך למלא אותו. לקחת משהו מהמקרר? תחזיר. שיחקת שעה במחשב? עכשיו תור אחיך. גם אם תצעק, זה לא יעזור לך. יש לנו בבית חוקים, ולפיהם אנחנו מתנהלים. חשוב לבנות את ההרגשה שכולנו פועלים לפי חוקי הטבע, ובהתאם לזאת יש לנו מין ארגז כלים שעל ידו אנחנו מתקנים את כל מה שמתגלה ביחסים.

שיהיה לנו בהצלחה!

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1316 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content