Left Sidebar Content

מדע ותפיסת המציאות

צובעים או מתקנים?

"כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם. אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב". כך פותח בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, את מאמרו "השלום בעולם", שבו הוא מסביר את אחת הטעויות הגדולות ביותר שאנו עושים בחיים.

כמקובל, גישתו של בעל הסולם נובעת מראייה רחבה של התפתחות הבריאה. לא יכול להיות טוב בלי רע, כך בנוי הטבע. אין פלוס בלי מינוס, יום בלי לילה, חום בלי קור. החיים מתפתחים בהשלמה בין ניגודים.

אין תופעה שהיא רעה בפני עצמה. אם נדע כיצד להפוך אותה לטובה, נוציא ממנה תועלת גדולה. לכל פרט יש מקום בתמונה הכללית של הבריאה, ואם נהרוס אותו ייפגע האיזון הכללי. סוד ההצלחה בראיית הטבע המושלם הוא איזון. תופעה שנראית עתה שלילית כביכול, ואי אפשר לדמיין כיצד תהיה הפוכה, עשויה לפתוח בפנינו אוצר של הרגשות, כוחות ואנרגיות, ממד חדש ממש.

מאיפה זה נובע? ביסוד הבריאה יש בורא ויש נברא. הבורא הוא כוח חיובי, כוח של השפעה טובה ושל אהבה. זהו הכוח הנצחי שבטבע. כנגדו הוא ברא כוח שלילי, הפוך ממנו, שנקרא נברא. רצון הנברא הוא לבלוע הכול להנאתו, לקבל לעצמו. שני הכוחות האלה, בורא ונברא, כוח הנתינה וכוח הקבלה, צריכים להגיע לאיזון, להשלמה. איך? שהנברא יקבל כל מה שרוצה הבורא לתת לו, אך קבלתו זו תהיה כנתינה. כלומר, מתוך כוונה לגרום לבורא נחת רוח. דומה הדבר במשהו לילד שאוכל כדי שאמו תהיה שמחה. כך ייצא שהבורא נותן לנברא, וגם הנברא נותן לבורא, והם מגיעים להשתוות. למקום הגבוה הזה נצטרך להגיע בשיא התפתחותנו כנבראים, ובינתיים, נחזור לחיינו הלא-פשוטים.

כל דבר שלילי שאנו חווים מורגש כזה מפני שאנו מקבלים אותו לא נכון. לכן באה חכמת הקבלה ללמד אותנו איך לקבל מהבורא בצורה נכונה, ולהרגיש הנאה. זו חכמה שלמה, עמוקה מאוד ומיוחדת במינה, איך לקבל מהבורא כל טוב.

אי אפשר למחוק שום דבר שלילי, אלא רק להפוך אותו לטוב, לתקן את השימוש בו. זהו חוק טבע. אמנם בחינוך ילדים נכון להקנות הרגלים טובים והתנהגות יפה, אך עדיין אין זה תיקון מן השורש אלא רק צביעה חיצונית של טבעו האגואיסטי של האדם. שכל ההבחנות השליליות שבו לא ייראו כל כך נוראיות. אנו מלמדים ילדים לומר "תודה", "בבקשה", לוותר, להתחשב, מתוך מחשבה שכך יהיה להם קל יותר להסתדר בסביבה. תיקון, לעומת זאת, פירושו להזמין אל חיינו כוח עליון, שיכול להפוך את כל התופעות האגואיסטיות לתופעות אנטי-אגואיסטיות, אלטרואיסטיות.

דוגמה נוספת להמחשת ההבדל בין 'צביעה' ל'תיקון': אדם אוהב להצליח, להרוויח, לשלוט, והולך ללמוד להיות עורך דין. על ידי הידע שרכש הוא מסובב אנשים, עושה כל מיני מניפולציות, אבל אף אחד לא יכול לומר שהוא לא בסדר. אמנם הוא גורם לאחרים רע, אבל פועל במסגרת החוק. סוג של פוליטיקאי. בשונה מצביעת הנטיות האגואיסטיות, תיקון משמע לשנות את עצמי מן היסוד, את צורת ההשתתפות שלי בבריאה, כך שאשלים אותה בכל חלקיה עם כוח טוב של נתינה ואהבה. כתוצאה מההשלמה שלי, כל הבריאה תהיה מתוקנת. כל דבר שלילי שיתגלה, יקבל השלמה על ידי התנהגותי החיובית החדשה, ואז אני אראה עולם שכולו מאוזן.

אנחנו לא מבינים שהעולם הוא מושלם, והבעיה היחידה שיש היא רק בהשלמת כל החלקים לכדי מערכת אחת, שמתפקדת בקשר הדדי נכון. את הקשר הזה איננו מסוגלים ליצור בעצמנו, אבל יש בכוחנו להזמין את הכוח העליון לעשות זאת. זהו תיקון העולם שעלינו ללמוד לבצע. כל התערבות אחרת בבריאה, כל ניסיון לבער מהעולם את מה שנראה כרע ומיותר, נידון מראש לכישלון.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1028 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>ערב מבוא נובמבר 2018</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content