Left Sidebar Content

אירועים | אירועים קודמים | כנסי "קבלה לעם" | כנס הערבות העולמי - דצמבר 2011 | מאמרי הכנה

כתבי הדור האחרון מאת בעל הסולם - לקט קטעים

מגמת החיים הוא לזכות לדבקותו מטעם תועלת הבורא לבדו בקפדנות. או לזכות את "הרבים שיגיעו לדביקות בבורא!"

משל התועים במדבר

משל לחברה, רעבים וצמאים התועים במדבר. והנה אחד מהם מצא מקום ישוב. התחיל נזכר באחיו האומללים, אמנם כבר נעתק מהם הרבה עד שלא ידע מקום המצאם. התחיל לצעוק, אולי ישמעו חבריו את קולו ויבואו גם כן לישוב ההוא המלא מכל טוב.

כן הדבר שלפנינו: הנה תעינו במדבר הנורא יחד עם כל האנושות. ועתה מצאנו אוצר גדול, שהוא ספרי הקבלה, שמשביעים נפשנו. אלא שזיכרון חברינו אובדי העצות במדבר אינו נותן לנו מנוח. אמנם המרחק רב בינינו, ואין דברינו נשמעים, אך לפיכך ערכנו את הכתבים הללו, אולי ישמעו אחינו, ויתקרבו אלינו, ויהיו מאושרים כמותנו.

דעו אחינו, כי חכמת הקבלה היא הידיעות, איך נשתלשל העולם ממרום גובהו עד ביאתו לשפלותנו. לפיכך קל למצוא בה את כל התיקונים בדרכינו מכאן ולהבא, מתוך העולמות שקדמו לנו.

אנו מתפתחים למקצת מחמת דחיפות מאחורינו על ידי ייסורים, ונראה כי אין שום עצה למנוע זאת, אבל הרי לפניכם הספר, שבו כתובה כל חכמת המדינות, וכל סדרי היחיד והציבור, אשר יהיו בסוף הימים, דהיינו, ספרי הקבלה.

פתחו הספרים הללו ותמצאו כל הסדרים הטובים שיתגלו באחרית הימים, ומתוכם תקבלו הלקח הטוב, איך לסדר הדברים גם היום כדרכיכם בעולם הזה - שאפשר ללמוד את ההיסטוריה העוברת, וממנה אנו מתקנים את ההיסטוריה הבאה.

וכל זה שמתי אל לבי, עד שאינני יכול להתאפק עוד, והוסכם אצלי לגלות דרכי התיקון. ואקרא לבני העולם בשופר הזה, אשר לפי דעתי יספיק לקבץ את כל אלו, שיתחילו ללמוד בספרים, ויכריעו את עצמם ואת העולם כולו לכף זכות.

אגואיזם ואלטרואיזם

בני האדם מתחלקים לב' סוגים: אגואיסטים ואלטרואיסטים.

  1. אגואיסטים - פירושו, שכל מה שהם עושים הוא לתועלת עצמם. ואם עושים לתועלת הזולת, הם צריכים תמורה משתלמת כמו כסף או כבוד.
  2. אלטרואיסטים - פירושו, שמקריבים עצמם לתועלת הזולת בלי תמורה.

והנה האגואיזם מונח בטבע כל אדם, כמו בכל בעלי חיים. אבל האלטרואיזם הוא כנגד הטבע של בני אדם. ועם כל זה מחוננים יחידי סגולה בטבע הזה, שאני מכנה אותם אידיאליסטים. אבל כל מדינה או חברה היא רובה ככולה מבני בשר ודם פשוטים, דהיינו אגואיסטים. ומועטים הם יוצאים מן הכלל להיות אלטרואיסטים, לכל היותר, יהיו עשרה אחוזים מן החברה.

אין עצה למנוע צרות, אלא שיקבלו כל האומות את המשטר האלטרואיסטי.
אבל כל הצרה במשטרים האלטרואיסטים של היום - בחסרון התמורה, שהיא חומר דלק לעבודה של העובדים, שעתה הוא חומר דלק של שכר ועונש. שהרי לא עונשים, ולא חינוך, ולא דעת הציבור יוכלו לשנות את טבע האדם, שיעבוד מרצונו החופשי בלי חומר דלק מתאים.

ואין עצה לזה, אלא להביא בלב העובד אמונת שכר ועונש רוחני מהבורא, אשר על ידי חינוך ותעמולה מותאמת, אותו שכר ועונש הרוחני יהיה חומר דלק מספיק לפריון עבודתם, ולא יצטרכו עוד למנהלים ומשגיחים שיעמדו עליהם, אלא כל אחד ואחד יעבוד בשביל החברה בנפש חפצה יותר ויותר, כדי לזכות בשכרו מן השמים.

עקרונות מרכזיים

1. האלטרואיזם - מוסר "לעבוד כפי היכולת ולקבל כפי הצורך".

2. כל העולם משפחה אחת, והמסגרת האלטרואיסטית צריכה לבסוף להקיף את כל העולם ברמת חיים שווה לכולם. אמנם התהליך המעשי הוא לאט-לאט, שכל אומה שרוב הצבור שבה יקבלו עליהם החוקים הבסיסים באופן מעשי, ויהיה להם גורם בטוח לחומר דלק, יכנסו תכף במסגרת האלטרואיסטית.

3. הצורה הכלכלית - אחת לכל האומות. חוץ מהצורות הדתיות והמנהגים, שאינם נוגעים לכלכלה, ובהם יהיה לכל אחת צורה בפני עצמה, ואין לשנותה.

4. אין לתקן את העולם בחכמת הקבלה לפני שמבטיחים לעולם את התיקון הכלכלי.

5. יש לעשות תוכנית מפורטת מכל החוקים, וכל הנכנס למסגרת האלטרואיסטית צריך להישבע אמונים.

6. תחילה יש לעשות מוסד קטן שרוב ציבורו יהיו אלטרואיסטים, שיעבדו בחריצות כמו בקבלנות, וכל אחד ואחד יעבוד לפי כוחו ויקבל לפי צרכיו. ויהיו בו כל הצורות של הנהגת מדינה, עד שאפילו אם מסגרת המוסד הזה תכיל בקרבה את כל העולם כולו, אשר אז יתבטל כליל משטר האגרוף, לא יהיה צורך לשנות דבר בין בעבודה ובין בהנהגה. והמוסד הזה יהיה כעין נקודה מרכזית עולמית, שעליה ילכו ויקיפו עמים ומדינות עד סוף העולם. וכל הנכנסים במסגרת זו יהיו להם תוכנית אחת והנהגה אחת עם המרכז, ויהיו כמו עם אחד ממש לרווחים ולהפסדים ולתוצאות.

7. אסור למישהו מבני המוסד, שישתמש באיזה מוסד זר, אלא כל הסתירות יכריעו בינם לבין עצמם, כלומר בין הצדדים הנוגעים בדבר. ודעת הציבור, המגנה את האגואיזם, תגנה את הבעל דבר, שינצל צדקת חברו לתועלתו. כבר הגיעה העת להנהיג בארץ אחת דוגמה של חברה אלטרואיסטית.

8. אין לייסד את החברה האלטרואיסטית, מטרם שרוב אנשי החברה הם ברצון להשפיע.

9. על ישראל מוטל לקבל מבנה חברה האלטרואיסטית הבין לאומית תחילה לכל האומות, להראות הטוב והיופי שבמשטר הזה, להיות אבנגארד (חיל-החלוץ) לגאולת העולם.

10. חינוך, בניית הדור הצעיר, בניית חברה יציבה לדורות - אפשר להבטיח רק אם נייסד חינוך אלטרואיסטי, ואף על פי שתחילתו באונס, סופו ברצון.

11. אין שום עצה ותחבולה אל הנחשלים שיצאו מפחד המלחמות והאבטלה והשפלות, אלא בניית חברה אלטרואיסטית. לפיכך הדברים לא מופנים לחרוצים ולאינטליגנציה, כי לא יקבלו זאת, אלא רק הנחשלים יוכלו להבין את הצורך בזה, וגם המשתתפים בצערם.

12. סוף החברה האלטרואיסטית להקיף את כל העולם ברמת חיים שווה. אמנם התהליך המעשי הוא לאט-לאט, שכל אומה שרוב הצבור שלה כבר נתחנך להשפעה לזולתו, תיכנס למסגרת האלטרואיסטית הבין לאומית. וכל האומות, שכבר נכנסו במסגרת האלטרואיסטית הבין לאומית, תהיה להם רמת חיים שווה, באופן שהעודפים של אומה עשירה או חרוצה, ישבחו את רמת החיים של אומה נחשלת או ענייה בחומרי גלם ובאמצעי יצור.

13. הצורה הרוחנית לכל האומות תהיה השפעה לזולתו, ב"ואהבת לרעך כמוך", שלא ייהנה מהחברה יותר מהחבר הנחשל. וחוץ מזה יכולה כל אומה ללכת בדתה ובמסורת שלה, ואין לאחת להתערב בחברתה.

14. רוב העם פרימיטיבי כאדם הקדמוני, כי לא ניסה להשתמש בחכמת הקבלה. ההתפתחות נעשית על ידי ייסורים רבים בדרך סיבתיות ודיאלקטיקה, אבל רוב העם לא שם לב לסדר ההתפתחות ולכן לא תופש אותו.
העצה היחידה לחנך את רוב העם באופן מועיל היא על ידי חכמת הקבלה, במיאוס הרצון לקבל על ידי הנעלה והיופי שברצון להשפיע.

15. התכלית מהחיים - לזכות לדבקות בבורא, מטעם תועלת הבורא. או לזכות את הרבים שיגיעו לדביקות בבורא.

16. הנהגת הבורא את הבריות היא בדרך אגואיסטית, שבהכרח מביאה לחורבן העולם, אם לא יקבלו שיטת ההשפעה. לכן יש בשיטת ההשפעה צורך פרגמטי. ומתוכה בא "לשמה".

17. מידות טובות, "שלא על מנת לקבל פרס", שמבוססות על אחריות כלפי החברה האנושית, מושגות על ידי החינוך. אמנם החינוך צריך לדעת הציבור, שיפרנס ויקיים את האדם אחר יציאתו מרשות החינוך. דעת הציבור נמשכת רק מתועלת הציבור.

18. ידיעה - באה מהסתכלות חושנית (מניסיונות), או היסטורית (מתוך תעודות ומסמכים), או מתמטית (מצירופי מספר, גודל ותבנית). וחכמת הקבלה מאושרת מכל הדרכים האלו, אבל אין היא מקבלת את הדרך לידיעה מתוך היקשים פילוסופיים (דדקוציה או אינדוקציה - מכלל לפרטים או מפרטים לכלל), שזה איסור חמור בחכמת הקבלה, כי "כל מה שלא נשיג לא נדע".

19. הרעיון השיתופי צריך בישול וביכור במוח האדם לא פחות מג' (3) דורות שלמים, של שלווה והסכמה כללית. ולפיכך עוד הרבה גלגולים וניסיונות יעברו בעולם בטרם יבוא על קצו - ואין דרך קלה יותר לבשל הרעיונות, אלא רק בדרך חכמת הקבלה.

20. כל השכר המקווה מהבורא וכן מטרת כל הבריאה הוא דבקות בבורא בסוד "מגדל מלא מכל טוב ואין לו אורחים", והוא מקובל לדבקים בבורא באהבה. וזה ברור שתחילה יוצאים מבית אסורים שהוא יציאה מעור גופו על ידי השפעה לזולתו, ואחר כך באים להיכל המלך שהוא הדבקות בו על ידי הכוונה להשפיע נחת רוח ליוצרו. ולפיכך עיקר המצוות הם בין אדם לחברו. והמעדיף מקודם את המצוות שבין אדם למקום, דומה לעולה על מדרגה ב' מטרם שעלה על מדרגה הא', כי ברור שישבור את רגליו.

21. הנפש מתגלה לאדם רק על ידי פעולות להשגת הבורא, כי היא חלק מהבורא. נפש מושגת רק בפעולות השגת שמות הבורא באופן סובייקטיבי.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content