הַטֶּבַע, כְּמוֹ גַּנָּן,
בַּלֵּב שֶׁלִּי טָמַן
רָצוֹן מְיֻחָד
זֶרַע קָטָן.

גַּרְעִין קָטָן כָּל כָּךְ,
אֲבָל הוּא יָכוֹל
לְלַמֵּד אוֹתִי
לִהְיוֹת אָדָם גָּדוֹל.

הַטֶּבַע כְּמוֹ גַּנָּן,
בְּאַהֲבָה רַבָּה
מְרַכֵּךְ לִִבִּי
כְּמוֹ גֶּשֶׁם אֶת הַאֲדָמָה.

וּמִתּוֹכוֹ יִגְדַּל
אֶצְלִי גַּרְעִין קָטָן,
שָׁלָב אַחַר שָׁלָב,
מַמָּשׁ כְּמוֹ עֵץ בַּגַּן.

כְּדֵי לִגְדּוֹל, גַּרְעִין זָקוּק
לְשֶׁמֶשׁ חֲמִימָה,
לְגֶשֶׁם שֶׁאוֹתוֹ יַשְׁקֶה וְלַאֲדָמָה.
וַאֲנִי זָקוּק לְחוֹם שֶׁל חֲבֵרִים
שֶׁרוֹצִים בְּיַחַד
לִצְמוֹחַ בָּחַיִּים.