Left Sidebar Content

משמעות החיים

שלמות פנימית

מה צריך לעשות כדי להיות מושלם? האם לשלמות יש בכלל הגדרה? אילו קריטריונים יכולים לעזור לי למדוד כמה אני מושלם?

על פי חכמת הקבלה, כדי להבין את האמת הגדולה של החיים עליי להתחבר לסרגל מדידה מוחלט. עד אז הכול דמיון ושקר. הסרגל המוחלט יכול להיות רק הכוח הכללי ששורה במערכת הטבע. הכוח הזה נקרא גם "בורא" ותכונתו היא השפעה, מלשון הענקת שפע.

מלכתחילה, הבורא יצר אותנו הפוכים ממנו, עם טבע אגואיסטי של רצון לקבל הכול לעצמנו מכולם. "הרצון לקבל" טבוע בכל נברא ובגללו אנחנו מתנגשים כל הזמן זה בזה, והעולם שלנו כולו שקרים.

כדי להתקדם לעבר האמת אני צריך לרכוש טבע שני של השפעה, כלומר אהבה ונתינה טהורה. בזה עוסקת חכמת הקבלה. ככל שאעשה זאת, אהפוך דומה לבורא ובאותה מידה אתחיל לחוות שלמות. או אז גם אבין מהי האמת, אפענח נכון את מה שקורה ואדע כיצד לנהוג בחיים.

שלמות היא תוצאה מהשלמה. השלמה בין שני הכוחות הבסיסיים שקיימים במציאות, כוח ההשפעה וכוח הקבלה, כוח הבורא וכוח הנברא. כאשר יש בידינו שני כוחות, השפעה וקבלה, אנו מגלים כיצד הם משלימים זה את זה בצורה נפלאה.

בזכות כוח הקבלה אנו מסוגלים להרגיש את הזולת ולחוש מה חסר לו, ואחר כך מפעילים כוח ההשפעה כדי למלא את מחסורו. כך אנו נעשים דומים לבורא, ומרגישים את עצמנו בשלמות כמוהו. לא חסר לנו כלום, כל רצוננו הוא להשפיע ולאהוב, והעולם כולו שלנו.

נכון, אנחנו בעצמנו איננו תחנת כוח, אין לנו מה לספק לאחרים. אבל אם מתפתח בנו הרצון להשפיע כל טוב לזולת, הרצון הזה מקשר אותנו לבורא וממנו אנו מקבלים מילוי עבור כולם.

הבורא מעביר דרכנו כל מה שהאחרים צריכים, בתנאי שבכל כוחנו אנו רוצים למסור זאת להם בלי כל אינטרס עצמי. לשם כך עלינו לפתח את היכולת להרגיש את רצונו של הזולת כאילו היה זה הרצון שלנו ממש, וזה תלוי במידה האהבה כלפיו.

הקריטריון למדידה בכמה אני מתקדם לעבר השלמות, הוא מידת היכולת שלי לעבוד לטובת הזולת. האם אני מסוגל לפעול לטובתו באחוז אחד ממלוא הכוח שלי, בשני אחוזים וכן הלאה.

אדם שמשיג את השלמות של הבורא, נעשה בעצמו שלם. הוא מרגיש את קיומו הנצחי, ברמה שמעל חיים ומוות. במקום לזהות את עצמו עם גופו הביולוגי בלבד, הוא מזדהה יותר עם הרוח שלו.

תחושה של שלמות פנימית היא תוצאה מהגילוי שלאמתו של דבר העולם מושלם, ורק אני זה שרואה בו קלקולים, בהתאם למידת ההפכיות שלי מהבורא. על כך נאמר: "כל הפוסל במומו פוסל".

האבולוציה של המין אנושי מקדמת אותנו לעבר תיקון הטבע האגואיסטי. כאשר כל בני האדם יתקנו את עצמם אנו נחיה בהשלמה הדדית, והעולם יהיה מלא באהבה. זו לא אוטופיה ולא חלום, אלא המקום המדויק שאליו דוחף אותנו חוק ההתפתחות שבבריאה.

השינוי הזה יקרה, נרצה או לא, כי הוא מושרש בטבע. כל השאלה היא איזה מחיר נצטרך לשלם בדרך עד שנזהה את מגמת ההתפתחות. כמה סבל, כמה מכות, כמה מאבקים ומלחמות.

אם כן, מה הקשר בין שלמות לבין אהבה? כשאדם אוהב את הזולת ללא שום חזרה לעצמו, זוהי השלמות בהתגלמותה.

מן המקורות

"עניין התענוג אינו אלא רק השוואת הצורה ליוצרה, ובהיותנו משתווים בענייננו לכל מנהג הנוהג ומצוי בשורשנו, הרי אנו מצויים בתענוגים".

בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "מתן תורה"

"כללות כל הרע אינו אלא אהבה עצמית הנקרא אגואיזם, להיותו הפכי הצורה מהבורא שאין לו רצון לקבל לעצמו ולא כלום אלא רק להשפיע".

"בביאת האדם אל אהבת זולתו, עובר האדם מתוך עולמו הצר המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי ורחב".

בעל הסולם, מאמר "מהות הדת ומטרתה"

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 921 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 66 ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>kab-study</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p><p>olamot-nifgashim</p>
<div id="__tbSetup"></div>

Right Sidebar Content