חגים ומועדים

ראש השנה – איך זה קשור לחיים שלנו?

כמידי ראש השנה כולנו מברכים זה את זה בכל הברכות הטובות שאנחנו מייחלים לעצמנו ולאחרים. במחשבה וניסיון להבין את המשמעות האמתית של ראש השנה ואיך הוא קשור לחיים שלנו, עולים מספר דברים:

המילה שנה על פי חכמת הקבלה מציינת שינוי ממצב אחד למצב אחר. שנה חדשה אם כך, מצביעה על מעבר למצב חדש, מטרה חדשה, ערכים חדשים. אין לכך בהכרח קשר רק לזמן הספציפי בלוח השנה שבו חוגגים את ראש השנה. זה יכול ואף צריך לקרות בכל יום נתון בהתאם להרגשה ולרצון שמתעורר באדם. אם אני קובע שמעתה והלאה אני רוצה שינוי כלשהו, אני מתחיל לבדוק ולחקור את הדרכים והאמצעים למימוש מטרה ספציפית כזו או אחרת. “בתפילת ראש השנה אנו אומרים, “אשרי איש שלא ישכחך, ובן אדם יתאמץ בך””(רב”ש, דרגות הסולם, 884. תפילת ראש השנה). על מה אנחנו מתפללים בראש השנה? מהו השינוי שמבקשים שיקרה?

מטבעו, האדם מחפש בכל רגע בחיים איך להצליח, איך להרוויח, הטבע האגואיסטי מושך אותנו כל הזמן למעשים, מחשבות והרגשות לטובת עצמנו בלבד. אם אדם מזהה שהוא כלוא בתוך האגו שלו שנקרא בחכמת הקבלה אהבה עצמית ומרגיש שתכונה זאת מזיקה לו ולסביבה, האדם מתחיל לחפש איך לשנות את אופן השימוש בתכונות וביכולות שנולד איתן והתפתחו בו. אדם שמתעורר בו רצון חדש, שבו הוא מרגיש קודם כל שמשהו לא תקין עם ההתנהלות הנוכחית שלו בעבודה, במשפחה, עם חברים, משהו לא מסתדר, הוא מתחיל לראות את המציאות בצורה שונה ממה שראה קודם, מתחיל להתייחס למקרים שרואה מחוצה לו בצורה אחרת. אדם כזה כבר מתחיל לפתח רגישות ורצון לברר ולגלות מה מניע אותו, מה מנהל את המציאות שהוא מרגיש, לפי אילו חוקים מתקיימים החיים. אדם כזה רוצה לדעת האם יש קשר בין כל המצבים שהוא עובר ומה מקשר בין בני אדם עם בני אדם אחרים ועם הטבע הכללי.

אנחנו כבני אדם מתפתחים על ידי כך שמתעוררים בנו רצונות ושאלות בהתאם. אנחנו עוברים מצבים חדשים במהלך החיים ובהתאם לשאלות ולמצבים, אנחנו מתחילים לבדוק ולחקור אחרי תשובות לשאלות הללו, בודקים איך להתנהג הכי נכון לטובתנו במקרי החיים. כך זה בתחומי המדע השונים וכך זה קורה באופן טבעי ביום יום. כך לומדים בביה”ס, באוניברסיטה ומתוך ניסיון החיים. אנחנו מעבירים את הידע הזה מאחד לשני ולאורך הדורות. הלימוד והחינוך שלנו מבוסס על הטבע שנולדנו אתו שנקרא בחכמת הקבלה רצון לקבל. הרצון הזה לפי מה שכותבים לנו המקובלים, פועל להשיג הנאה ותענוג בכל רגע ורגע. החשבון שהוא עושה עם כל מה שמתראה לפניו הוא מתוך רצון להנות. בעל הסולם (הסתכלות פנימית, אות יט) כותב: “ועוד, הרי שצורה זו של הרצון להנות, היא עקר טיב כל הבריאה, אשר מחשבת הבריאה סובבת עליה, והיא ג”כ מידת כמות הטוב והעונג…”). כך אנחנו מתפתחים וזה טבעי לגמרי. הטבע הזה הביא אותנו להישגים וגלויים רבים בתחומים שונים שעוזרים לנו בחיים, ויחד עם זה למצב שאנו רואים כיום בחיים הפרטיים ובחיי החברה והעולם הגלובלי שבו יותר ויותר בני אדם לא מסופקים מחייהם למרות שכיום קיים שפע והוא זמין לכל אחד. בני אדם נמצאים כיום יותר ויותר בהרגשת ניכור ובדידות, חוסר מוטיבציה, משפחות מתפרקות, גילויי שנאה ואנטישמיות מתגברים מעת לעת, מכות טבע שמזכירות לנו על היחס שלנו אליו שצריך להשתנות, חוסר אמון במנהיגים ועוד ועוד.

” ענין רצון לקבל הוא מהות האדם, שנקרא דבר מחודש יש מאין…,אלא שכל מיני מילויים שישנם בעולם נמשכים יש מיש,….מה שאין כן דברים השליליים, היינו החסרונות והיסורים, הוא דבר מחודש.” כך יוצא שמצד אחד יש לנו אמצעים, ידע והבנה גדולים ומשוכללים, אך יחד עם הרצון הטבעי שלנו דורש מילויים וסיפוקים שכל אותם שכלולים טכנולוגיים לא מסוגלים לספק. אנחנו רודפים בכל יום אחרי עוד איפון חדש ועוד אפליקציה וזה לא מביא לנו את הנועם, השלווה והאושר השלם. אמצעי התקשורת והנורמות החברתיות שהתפתחו כתוצאה מהן, משכנעים אותנו לצרוך הרבה דברים שאנחנו לא צריכים ושבעצם רק מרגיעים אותנו לרגע קטן. הפער ההולך וגדל בין הרצון הגדול שלנו לבלוע את כל העולם לבין חוסר היכולת שלנו להתמלא יוצר מבוי סתום וחוסר אונים שמביא לתופעות קשות כמו שאנו רואים כיום בסביבה ובעולם.

חכמת הקבלה מסבירה לנו שהכוח העליון שפועל על פי חוק ההשפעה והאהבה פיתח את האנושות במשך אלפי שנים למצב שבו הוא נמצא כיום כדי שנרגיש צורך לשנות את טבענו מצורתו הנוכחית האגואיסטית, לטובת עצמנו ועל חשבון הזולת לצורה מפותחת ונעלה יותר, אלטרואיסטית, לטובת הזולת. עלינו לשנות את הערכים על פיהם התרגלנו לנהל את החיים שלנו ולעבור בהדרגה לאיכות חיים גבוהה יותר של דאגה הדדית זה לזה וערבות. בעל הסולם (מאמר “תורת הקבלה ומהותה”) כותב: ” ועדיין יש להבין: לשם איזה צורך ערך השי”ת את כל הכבודה הזאת? אלא הוא כדי להעלותו למדרגה יותר נכבדה וחשובה, שירגיש את אלקיו, כמו הרגשה האנושית שכבר מוקנית לו.” במידה שנרצה ונעשה מאמצים להתנהג אחד כלפי השני באהבה בהתאם לחוקי הטבע, נוכל להתקיים בסיפוק שלם ותמידי. כדי להגיע למצב כזה עלינו ללמוד ולהתחנך איך לשנות את השימוש בטבע האנושי.

“ואהבת לרעך כמוך”, זהו כלל גדול בתורה וכולל את כל מצוות התורה. אם לפחות ננסה לחשוב מה אומר המשפט הזה, זה כבר יהיה צעד ראשון בהתקרבות שלנו זה לזה, או לפחות “אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך”. שראש השנה הנוכחי יהיה תחילתו של שינוי אמתי ביחסנו זה לזה ושנראה דרך שינוי היחס ההדדי את המציאות האמתית שבה אנו חיים. בעל הסולם (מאמר, “ענין נגלה וענין נסתר”) כותב: “יש לדעת, שאין אנחנו יכולים להשיג שום מציאות כפי שהיא לעצמה, אלא הכול אנו משיגים רק לפי הרגשותינו. והמציאות, איך שהיא לפי עצמה, לא מעניינת אותנו כלל. לכן התורה, כשלעצמה, אין אנו משיגים כלל, רק אנו משיגים הרגשות שלנו. וכל ההתפעלות שלנו היא רק לפי הרגשותינו.” בריאות ואהבה שלמים לכולם.

 

– – – – –

Photo by Kat Yukawa on Unsplash