ישראל והעולם לחיות בערבות הדדית

האם ניתן לגבור על האנטישמיות?

האם ניתן לגבור על האנטישמיות?
החיים דאגו לנו שנכיר היטב את שפת המלחמה.
כולנו מדברים על שלום ולעשותו לא יודעים.
על מלחמה גם מדברים, אבל יודעים לעשות אותה.
אז בואו “נדבר מלחמה” ונעשה שלום.

אין כמו חוויה אישית בשביל להעביר מסר אמין:
במשך שלושת השבועות שקדמו למלחמת ששת הימים צרו עלינו אויבינו להשמידנו.
מדינה שלמה התגייסה. עם שלם התאחד לעמוד על נפשו. הגברים לצבא, הנשים הנוער והמבוגרים לעורף. כוח האיחוד עטף אותנו ונדרך כמו קפיץ. ברגע ששוחרר, פרץ את הסגר לכול עבר.
בפרץ חד פעמי של איחוד ראה העולם את ישראל במלוא גדולתו, ובא לשהות במחיצתנו. מאות אלפים של אזרחי עולם באו לבקר בישראל בתהליך שנמשך כמה שנים בשביל להביע את הערכתם ולהגיש את עזרתם. הם הגיעו ממש בשביל “לגעת” בלא יאמן.
לעינינו התממשו דברי הנביא על כך שאומות העולם יישאו את ישראל על כתפיהם לירושלים. גברנו על האנטישמיות כי נתנו לעולם דוגמה חיה כיצד איחוד מביס צר וצרה, ובכך התמלאו משאלותיהם הכמוסות מאיתנו.

שש שנים אחריה, שנים של גאווה מלווה במחלוקות של פירוד וקשיות עורף, נקלענו למלחמה עקובה מדם. במלחמת יום הכיפורים כוחות הפירוד גברו עלינו.

לא השכלנו לנצל את השנים שבין המלחמות לאיחוד אמת של העם אלא לשיכרון חושים של כוח המלווה בכהות רגשות של הלב. וזה הוא “הסוס” שעליו רוכבת האנטישמית כנגדינו על מנת לכלותינו.