להיות ישראלי

אני ישראלית. אבל מה זה אומר?

אני ישראלית.

אבל מה זה אומר שאני ישראלית?
כל הזמן בלחץ,
החדשות לא נחמדות בכלל
(אבל אולי זה טבען של חדשות)
כמעט כל יום, מודיעים על פיגוע פה ושם
הודעות על המצב בעזה
ולעקוב אחרי מה טראמפ או פוטין אמרו או עשו
ואיך שטראמפ פתאום התנתק מאיתנו.

אני ישראלית,
זה אומר לשמוע
על האלימות שלנו זה כלפי זה
ושלא נתחיל לדבר על בתי-הספר.
זה לשמוע על מסעדות
שנפתחות או נסגרות,
להתחיל את היום עם תכנית טלוויזיה כזו וכזו,
ושוב פרסומות שדוחפים לנו,
בין שמו של הרוג כזה או אחר.
ותכנית ראיונות
שבה אף אחד מהמראיינים והמרואיינים
לא באמת מקשיבים זה לזה
וכולם נכנסים לדברי האחרים.

אני, הישראלית,
מכל הבליל הזה, הרגשתי,
שאנחנו מאוד מבולבלים ובצדק!
אני מרגישה שקורים לנו בדרך כלל דברים לא טובים,
אבל אנחנו מנסים להסתתר מעצמינו,
מאחורי אוכל
במסעדה טובה,
או בתכנית בישול,
משהו שישביע את הבטן מהר,
אולי איזה ריאליטי, שירים וריקודים,
אולי לכתוב בפייסבוק הערת נאצה,
למישהו אחר שהוא לא אני
אולי להיות עוקצנית,
אולי “להוציא-קיטור”,
להאשים במצבי את הסקטור האחר,
את ראש-הממשלה,
אולי את הדתיים?
והדתיים את החילוניים
ובסוף מי אשם?

בינתיים חמאס חופר מנהרות
הוא דווקא מאוד שמח שאנחנו מפולגים.
אנחנו עושים להם עבודה קלה.

האדם הרגיל, הממוצע,
אחרי יום עבודה קשה,
אחרי פקקים,
מגיע הביתה לאישה והילדים עם כל רשימת הדרישות,
והוא רוצה רק לנוח בשקט
להירגע מול הטלוויזיה,
לא אכפת לו מכלום.
או שהוא מאשים בלבו
במצבו
את זה
ואת ההוא.

לאף אחד כמעט,
אין כנראה כוח לבדוק,
להסתכל,
למה כל זה קורה לנו?
בעיקר – למה יש לנו אויבים מאז היווסדנו כעם?
ואיך זה שהאנטישמיות שוב מתגברת?
אז אני שואלת
למה זה קורה לנו
כל האיכס הזה?

השאלות הללו גרמו לי לקרוא קצת ולחקור
ואז, משפט מסוים, תפס אותי לא מוכנה.
זה משפט מהמקורות שלנו שמסביר,
שכל ההשמדות ההריגות וכל הרע שקורה, נגרם לנו בגללנו.
מוזר, נכון?
ואז קראתי גם על רבי-עקיבא שאמר:
“ואהבת לרעך כמוך”
וחשבתי לעצמי: מה זה בעצם אומר?

אם לרגע, נניח, תאורטית,
באמת היינו מנסים ללכת במקצת בדרך זו,
איך החיים שלנו היו משתנים?
אולי זה דווקא היה ממש כיף,
אם היינו נוהגים אחד כלפי השני ב״ואהבת״
אבל- אנחנו כל כך רחוקים,
מאיפה להתחיל?

אז קפץ לי בראש,
שאפשר פשוט ככה להתחיל:
לחייך.
כן! לחייך זה לזה.
למה?
כי כשאתה מחייך,
אתה משדר לאחר שפניך לשלום.
ואם פניך לשלום,
זה כבר מאפשר,
להתחיל מערכת יחסים בטוב ובכיף.
אז אולי נתחיל כולנו בטוב ובכיף,
ניתן לזה צ’אנס, בלי ציניות
ושלום על ישראל!