נוער

אני בן 13 ויש לי וידוי

אני ילד בגיל 13
אני פונה אליכם כי אולי אתם יכולים לעזור
שמי משה
אני קם בבוקר אני ישר לוקח את הטלפון ומסתכל אם החברים שלי כתבו משהו.
האמת אני לא רץ לשטוף פנים ולצחצח שיניים. ישר הולך לטלביזיה ופותח. ונשכב שוב עוד כמה דקות.
כולם ישנים בבית. אני אוהב לקום מוקדם. לא ישנתי טוב הלילה. כי אתמול הייתי עם החברים וראינו סרט שהפחיד אותי.
אני לא רציתי לספר להם. כי הם היו צוחקים עלי 🙁
מה אני עושה?
היה לי מאוד קשה לראות את הסרט איתם.
לא רציתי להראות להם שקשה לי.
היו דברים מאוד מפחידים אפילו עכשיו אני מנסה לשכוח.
אני לא יודע איך לדבר איתם, להציע להם לראות סרטים אחרים, שעושים טוב.
היום החברים רוצים לראות סרטים על אלימות. רציחות. מלחמות. סמים. התאבדויות.
ואני כל הזמן חושב – יך אני אשנה את זה?
עכשיו חגגתי בר מצוה
מדבים על מעבר מילדות לבגרות
על לקיחת אחריות.
אני חייב לחשוב איך לדבר איתם.
בלילה אתמול לפני שנרדמתי פשוט ביקשתי מאלוהים שימצא לי פיתרון.
ובבוקר עלה לי הרעיון לכתוב ולבקש עזרה.
כי האמת אני לא הילד היחידי במדינה שמרגיש כך.

תודה שהקשבתם לי.
משה

– – –

Photo by Ryan Redcay on Unsplash

About the author

אסתר קורדובה

Add Comment

Click here to post a comment