סיפורים מהחיים

אבל לדויד יש המון כסף

פעם אחת הבנתי: הכי חשוב – זה מי שסביבך. הם עושים ממך בנאדם.
אריק חבר קרוב שלי , התקשר וביקש שאסע אתו לבית חולים.
התברר לי שבת דודתו ניסתה להתאבד.
בלעה כדורי שינה , שתתה וויסקי, בקושי הצילו אותה.
בזמן שנסענו לבית חולים , אריק סיפר שיש לה Pneumosclerosis – זה כשהראות הופכות לספוג .
היא לא יכלה לנשום או לתפקד ביום יום בכוחות עצמה. היא נשמה כמו דג מחוץ למים -אפ-אפ-אפ! … אין חמצן !.. רק השתלה יכולה לעזור. אבל לצערנו, לא היו ראות מתאימות או שלא הייתה התאמה – לא יצא . הסבל שהיא חוותה היה אין סופי. והיא רצתה לגמור אתו. איזו סיבה יש לה להמשיך לחיות?
אנחנו נסענו , אריק סיפר גם על בעלה.

הוא מיליונר, – אמר אריק, – בעל חברות הייטק ולא אחת , אלא הרבה חברות. גאוותן, סנוב, אף למעלה. מדבר עם העובדים שלו כמו נחש. העובדים שלו מפחדים ממנו ושונאים אותו. בנאדם בלי רחמנות וסנטימנטים. בקיצור , התמונה ברורה.
אז כך , -אומר אריק, – המפלצת הזאת, מחבב רק בנאדם אחד בחיים שלו – את אשתו, נומי, בת הדודה שלי. כל מה שקרה, בשבילו זה פשוט – קטסטרופה.
ואז הבנתי למה אריק קרא לי. כדי לא להישאר אתו לבד.

הגענו.
דוד באמת לא משך לשיחה.
איך היא ? – שאל אותו אריק.
בתגובה שתיקה.
אפשר להיכנס אליה?
אפס תשומת לב כלפינו וגם כלפי כל האחרים.
חמור! – אמר אריק בשקט.
בנאדם שאשתו רצתה להרעיל את עצמה, אמרתי.
אז הוא לא יכול לסלוח לה ,-אומר אריק ומתקדם לחדר הרופאים.

דיברנו עם הרופא, ביררנו שאת נעמי משחררים לקראת הערב.
אריק נכנס לבקר אותה , חזר כולו נרגש, אמר -“איזה סבל , ריבונו של עולם”. ואנחנו נסענו חזרה.
באותו ערב קראתי באינטרנט על נעמי ודוד.

את ההערות הנוראיות ללא רחמים, שדוד המפלצת ,שמגיע לו שהוא צריך להרגיש מה זה כאב. כתבו מי שפוטרו על ידו, נפגעו בגללו, כאלה, התברר יש הרבה.
התקשרתי לאריק ,הוא אמר : “הכל אמת”.
עניתי: “אבל היא איכשהו חייה אתו”
אריק אמר: “הוא מפחד לנשום עליה”
אחרי שבועיים אריק התקשר שוב.
משתילים לה הריאה,- אומר.
פה כבר אני אמרתי: ” ניסע!”

מגיעים , מיד בכניסה קופץ עלינו חבר משותף שלנו, יוסי.
יוסי -יהודי אתיופי, לומד איתנו את חכמת הקבלה כבר 10 שנים.

יוסי – זה, באמת , היסטוריה.
בגיל 11 הוא עם כל המשפחה שלו חצה חצי מאתיופיה וסודן.
הם הלכו לישראל
בכיס על החזה חיממה את הלב שלו את התמונה הקטנטנה של ירושלים.
לפי התור הוא נשא על גבו את ששת האחים ואחיות שלו.
בנאדם גדול , חכם מאוד, עמוק מאוד, אהוב מאוד על כולנו. והנה הוא פה. קופץ אלינו.

אריק שואל :”מה אתה עושה כאן ?” הוא מפנה לקרובים שלו. יושבים בשקט ליד הקיר , שותקים, אנשים יפים בלבוש לבן, הם הרבה אנשים.
לאימא , -אומר ,- משתילים ריאה.
מה ? – שואל אריק
חיכינו יותר משנה? אומר יוסי, די סבלנו, חשבנו שכבר לא נגיע לזה.
אתה יודע , ואצלי…- אומר אריק, ולא מספיק לסיים.
יוסי רואה מישהו אחרי הגב שלנו ושואל :”נו , איך ? ”
אנחנו מסתובבים.אלינו מתקרב דוד. המבט שלו מודאג , השיער מבולגן, מסתכל רק על יוסי, לא עלינו.
מחשבות חיוביות, -אומר לו יוסי,-ביטחון והודיה. אתה שומע ?!
הנה חבר, – הוא אומר לנו,-לאימא שלי משתילים ראה ימנית, ולאשתו, נומילה, שמאלית , מאותו תורם. ואלה החברים שלי, – מצביע עלינו. -החברים הכי טובים, תכיר,דוד.

דוד לפתע מחבק את יוסי ואומר לאריק האילם:
לאימא שלו משתילים ריאה. היא בקושי נושמת. בקושי נושמת ! אבל את נומילה שלי מלטפת, אתה מתאר לעצמך ?! בעצמה לא תופסת אוויר, אבל אותנו מרגיעה. וגם אותי. אתה מתאר ?! לא מצליחה לנשום ומרגיעה, אתה מבין…הקרובים שלו האכילו אותי, אריק !
הקפה שלנו גם מצא חן בעיניו, – אומר יוסי, – כן, דוד?
מאוד.

אני עומד בצד, אני בנאדם סנטימנטלי, כמעט בוכה. אני רואה לפני-שני עולמות שונים, שונים לחלוטין, שלא היו נפגשים לעולם. ופה – מגיעה צרה, והיא מחברת אותם. את “המפלצת” דוד ואת יוסי הרך.
ומה בסה”כ קרה ?!
פשוט יוסי נתן לדוד קצת מהחום שלו. ודוד נמס. הוא אף פעם לא הרגיש דבר כזה.אחות הגיעה בריצה. דוד נפחד.יוסי הלך לברר, מה קרה. חזר ואמר:

הניתוח מתנהל לפי התכנון.נומי – בסדר, אמא – לא כל כך, אבל היא – כל הכבוד לה.
ומה עם אמא ? – שואל דוד.
הלב שלה לא משהו, – עונה יוסי.
ואתה לא דואג ?
אנחנו יודעים, שהלב שלה לא משהו, – אומר יוסי. – אבל אמא שלנו חזקה.

פה גם אבא של יוסי הוסיף רגש. ניגש ושלוש פעמים חיבק את דוד, איך שזה מקובל אצלם, אחר כך אמר משהו .יוסי תירגם: “אבא אומר , שהוא מתפלל על נומי”. בזה הוא פשוט הרג את דוד, דוד פרץ בבכי.
בקיצור שעתיים מאוחר יותר הניתוח עדיין נמשך. יוסי נדד מקיר לקיר.
אחריו מקיר לקיר נדד גם דוד. כך בצרה אחת ובתקווה אחת הם נדדו יחד. לפעמים זרקו אחד לשני כמה מילים.
ואז יוסי אמר:
הדאגה שלך עוברת לאשתך. ואתה צריך לתת לה ביטחון.
חוץ ממנה לי אין אף אחד בעולם, – מלמל דוד, -אתה מבין, אם היא תמות, אני לא אחיה.
היא לא תמות.
אתה בטוח ?!
מתי פעם אחרונה התוודית באהבתך אליה ?
לא זוכר כבר.מזמן.
תתוודה באהבתך אליה, עכשיו בדיוק הזמן .

ומה אתם חושבים ? דוד נצמד בראש לקיר והתחיל להודות בה באהבה.
הוא לחש משהו, משך ידיים,כנראה שכח, איך עושים זאת.
בשעה 5 קראו להם להגיע למנתח.
אחרי חצי שעה הם יצאו, זוהרים.
הניתוח הסתיים, -הודיע יוסי. – בינתיים לא מרשים לגשת אליהם. עכשיו צריך להתפלל.
צריך לשתות משהו חריף , – אמר דוד. הוא כבר לא יכל להחזיק מעמד. – מאוד מבקש לשתות ביחד איתי.

שתינו במסעדה ארגנטינאית. האוכל היה מדהים, אבל דוד מיד השתכר. ופתאום הוא שאל את יוסי:
ולמה אתה כזה ?.. למה ?!
ואני אגיד לך, – ענה יוסי,זה היה אחרי הכוס החמישי. – אני כזה,כי יש לי כאלה חברים, – הצביע עלינו.
אותו אני מכיר , – הצביע דוד לאריק.
סליחה אריק, אני לא חשבתי ,שאתה בנאדם טוב….
צריך שיסתובבו סביבך אנשים אמתיים, – אמר יוסי. – אז גם אתה תהיה כזה. לדוגמה מי סובב אותך?
אותי סובבים קולגות, – ענה דוד. – הם לא היו נותנים את הריאה.הם היו אוכלים אותה זה יותר טוב בשבילם מזה שלתת למישהו.

אמר ושתק. פתאום הוסיף בפחד:
חבר’ה , מחר אני אתעורר ואני אפילו לא אספור אותכם. מה עלי לעשות?
להיות חברים, – אמר יוסי והרים אצבע למעלה. – להיות חברים, זה אומר,לשמוח, כשטוב למישהו אחר.
דוד נכנס למחשבה.
זה בלתי אפשרי, -אמר
בדיוק בגלל זה אתה תתעורר מחר ולא תיזכר בנו, – אמר יוסי.
אני אפטר את כולם, פתאום אמר דוד. – ואקח אותכם.
לאחר שעתיים איכשהו פיזרתי אותם לבתים.
דוד נשבע, שעכשיו, הוא יודע מה זה להיות חברים.

יום למחרת הוא התקשר לאריק,לברר, האם לא אמר משהו מיותר. האם לא הבטיח למישהו כסף.
אריק אמר לו, שהוא התנהג באיפוק, כסף הוא לא הבטיח, ובכלל היה בדיוק אותו החזיר כמו שתמיד.
את דוד זה הרגיע . הוא לא התקשר יותר.

אמא של יוסי נפטרה. הריאה לא התאימה.
היא כל הזמן שאלה על נעמי, איך היא?
נעמי הייתה עצובה מאוד כמובן. אבל לדוד יש המון כסף. הם ביחד עכשיו איפה שהוא בחו”ל.
ואני עם אריק ועם יוסי ממשיכים לחלום שאי פעם יהיה הכל אחרת. שבנאדם ישמח בזה שטוב לאחר.
כאלה אנשים אנחנו מחפשים. ויודעים, כך יהיה.