חינוך ומשפחה כללי סיפורים מהחיים

סטירה מצלצלת

אושרית הייתה אישה טובה.
באמת טובה.
אחת כזאת שאיש לא היה לו דבר רע לומר עליה.
ואם לדייק, לא היה להרבה אנשים כלום לומר עליה.
היא היתה עובדת טובה. אם הייתה מחסירה, היו מביאים מנקה מחליפה. רק אז, אולי, היו נזכרים במשרד שאושרית חסרה.
אבל מיד חוזרים לעניינים דיומא.
בעלה, מנחם, היה איש קשה מאוד.
וואי וואי כמה אושרית סבלה מנחת זרועו של מנחם.
כל היום היה רודה בה.
אבל אושרית, כמה שהיא אהבה אותו.
תמיד היא מחתה את דמעותיה בשקט בשקט, ואמרה לעצמה:
איך הוא טוב לב כשהוא מתפכח, מנחם שלה.
איך הוא אוהב אותה, כשמתפכח, איך מביא לה פרחים ושוקולדות, נותן לה ממש שמחה.
חבל שזה לא כל הזמן.
אבל איך הוא יפה, אפילו שהוא שיכור הוא יפה וגברי מנחם שלה.
יפה וגברי.
ככה היא הייתה חושבת ומוחה דמעה.
אבל הגיעה הפעם שכל זה כבר לא הספיק לאושרית.
לא הספיק לה שהוא טוב כשהוא מתפכח. ולא הספיקו המתנות.
ולא הספיק יותר שהוא גברי ויפה.
כי מנחם השתכר ממש ולא יצא מזה.
וגמר את הכסף
וכבר לא נראה כל כך חתיך כרגיל.
בקיצור אפילו לאושרית שלנו נמאס ממנחם.
היא לא רצתה אותו יותר.
ובינינו, מי תרצה בטלן שיכור כזה?
אז היא אמרה לו שילך לגמילה. והוא העיף לה כזאת סטירה מצלצלת שבמקום גמילה הם הגיעו למשטרה.
ומשם לאלמ”ב.
ומי ששפר עליו מזלו ולא יודע מה זה אלמ״ב – אז זה המרכז למלחמה באלימות במשפחה.
ולא שהם יודעים שם משהו הילדים שעובדים שם.
אין להם מושג וחצי מושג בחיים – חשב מנחם.
אבל פתאום מנחם של אושרית הרגיש שמישהו רואה אותו באמת,
שמישהו רוצה באמת לדעת מה עובר עליו ולמה הוא מעיף לאושרית כאפות מידי פעם.
פעם ראשונה שהוא הרגיש שלמישהו באמת באמת איכפת. שיש שם קשר אנושי חם ואמיתי.
כזה שמציף את הלב באושר.
אז הוא הפסיק עם זה.
למד משהו על עצמו. התפתח. והם חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה.
חחחח… לא באמת
זה יכול היה להיות ככה אם באמת באלמ”ב היו נותנים לאדם כזאת תחושה של שייכות. של קשר חם תומך ואוהב. כמו במשפחה.
אבל זה משהו ששום תקציב לא יכול להשיג, ובמיוחד זה קשה כשאין תקציב.
בפועל עשו איתם כמה שיחות, איזה זוג עובדים סוציאליים נחמדים, שנראו לאושרית ומנחם כמו זוג ילדים חמודים.
ואחרי כמה פעמים כאלה, מנחם יצא על אושרית, כי למה היא כל הזמן באה אליו בדרישות. נתן סתירה ממש שם באלמ״ב.
העובדת הסוציאלית כמעט התעלפה. ומנחם נכנס למעצר.
לא יודעת מה קרה עם מנחם.
אבל לדעתי אושרית עדיין מחכה לו.
מחכה למשהו שיגרום ללב שלו להרגיש קרוב אליה. רוצה שהאהבה שלה אליו תגיע סוף סוף אליו ושהוא לא יצטרך לשתות מכל החיים האלה. שלא ירגיש יותר לבד.
חבל שאנחנו, אומת הסטארט אפ, לא מצליחים להמציא איזה גאדג’ט שמאפשר ללבבות של בני אדם להתמלא ביחס חם זה לזה.
כמה אפקטיבי זה היה יכול להיות במלחמה באלימות במשפחה, לא?

– – –

תמונה: Pixabay