להיות ישראלי סיפורים מהחיים

מה זוהר בתל אביב?

12:00 בלילה. דיזנגוף, תל אביב, מרכז העולם. הייתי בפגישה עם חברות, אבל הן הלכו הביתה. נותרה לי שעה וחצי של שינה, מה אעשה בזמן הזה?
אני נכנסת לפאב הומה אדם, בקושי יש מקום בעמידה. זוג מתנדנד קם לאחר כמה כוסות אלכוהול (לא מתמצאת בשמות המשקאות) ״אני מקווה שיגיעו לבית הנכון״, הרהרתי לעצמי.

התיישבתי. מה להזמין? לפני שנים ישבתי עם ידיד בפאב ברחוב הירקון, והוא הזמין לי איזו בירה שחורה, אז בביישנות הזמנתי ״בירה שחורה שאינני זוכרת את שמה. כוס קטנה״. ״גינס?״ שאל המלצר. ״כן, כן״, נזכרתי.

הוצאתי ספרון לקרוא ולגמתי מהבירה בלגימות קטנות. ברקע כולם דברו. הקשבתי בחצי אוזן. באיזו חנות בגדים של מותגי יוקרה מגניבים יש sale מטורף, בעיקר בשבת 50% הנחה, חובה ללכת. מישהו מתלבט איזו דירה שניה לקנות להשכרה, בבן יהודה או בשדרות נורדאו, חבל שהכסף ישכב סתם בבנק.
אחרת התפעלה מעיצוב השיער של חברתה עם שלושה צבעים שונים. היא ספרה, ״אל תשאלי ישבתי 3 שעות, עד שזה הצליח, אבל מאוד ממליצה על הספר הזה הוא ממש מומחה ובסך הכול עלה 600 ש״ח , ממש מציאה”.

אחרי כחצי שעה, כבר ידעתי מי בחבורה התחתנה, כמה קראט יש ביהלום של טבעת האירוסין, באיזה אולם זוהר ונוצץ תתחתן ושאולי תגיע לשם במסוק או בלימוזינה ורודה. ידעתי גם מי התגרשו, ואיזה זוגות בלילה מבלים בנפרד עם בני זוג אחרים.

ואני? קוראת בספרון… ”קטעים נבחרים מספר הזוהר”.
פתאום מישהו שואל אותי ״מה את קוראת? כנראה שנגמרו החדשות הסביבתיות, ואולי יש משהו חריג שיפיג את השעמום״. הרמתי עיניים, שרר שקט וכולם סביב השולחן מביטים בי. בי, למרות שיש לי בגד פשוט, חולצה ב- 50 שקל מכנסיים מחנות יד שניה, נעלי ספורט שקיבלתי מחברה ושערי אסוף בקוקו מדובלל שלא זכה לסרוק הולם מהבוקר כשיצאתי מהבית. בכל זאת זרקו מבט סקרן.

״קטעים נבחרים מספר הזוהר״, עניתי ביושר. העיניים נפקחו בתמיהה. הם הבחינו שבספרון אין תמונות פרסומת, והסתכלו זה על זו בשאלה, מה זה ה”״מוצר’״ הזה?
״ספר שכתבו מספר חכמים שנקראים מקובלים״, עניתי, ״ובראשם רבי שמעון בר יוחאי. זה ספר שנכתב לפני כ 2000 שנה״.
״למה, שאל אחד מהם, ״אין ספרים חדשים?!״ כולם צחקו.
שאלתי בחזרה: ״האם חשבת שבמשך 2000 שנה קוראים מאותו ספר, אולי יש בו משהו מיוחד שלא נס ליחו?״
״טוב, יאללה תקריאי איזה קטע״.

הקראתי:

״’כמה הם בני העולם בבלבול הדעת, ואינם רואים בתורה בדרך אמת, והתורה קוראת אותם בכל יום באהבה אליהם, ואינם רוצים להחזיר ראשם, ולהקשיב אליה.

הדבר דומה לאהובה, יפת מראה ויפת תואר, שמסתתרת בהיכלה. ויש לה אוהב, שבני אדם אינם יודעים בו, אלא הוא מסתתר. אוהב ההוא, מתוך אהבה שאוהב אותה, עובר תמיד ליד שער ביתה, נושא עיניו לכל צד. היא, יודעת שאוהבה מסבב תמיד שער ביתה. היא פותחת פתח קטן בהיכלה, ומגלה פניה אל אהובה. ומיד חוזרת ומכסה. כל אילה שהיו עם האוהב, לא ראו ולא הסתכלו, רק האוהב לבדו, שמיעיו וליבו ונפשו הולכים אחריה.״
(ספר הזוהר פרשת משפטים)

״סיפור אהבה בספר הזוהר??? מה הקשר לתורה??״.
הסברתי קצת ממה שידוע לי. ספרתי על רבי שמעון בר יוחאי שביחד עם עוד תשעה חברים, באמצע הדרמה של חורבן בית שני, ישבו וכתבו ביחד ספר מיוחד זה, לשמר את המורשת, ספר שנכתב לעם שלהם בעוד 2000 שנה. ״כלומר בשבילנו״.
״הם כעשרה״, המשכתי ״היוו כוח מיוחד שיחד הם מייצגים את עשר התכונות העיקריות של הטבע כולו״. סיפרתי על השפה העברית המיוחדת והאותיות הניקוד והטעמים שסביבם, שיש להם משמעות פנימית שהחכמים האלה נטעו בתוכו, עבורנו. הם הביעו את הרעיונות בדרכם המיוחדת שאחת מהן היא על ידי סיפורים עם משמעות פנימית נסתרת.

הצחקוקים נעלמו, והתחיל להתעורר בעיניהם ענין. ישבנו כשעה וחצי. ואז אמרתי. ״מצטערת אני חייבת ללכת לשיעור הקבלה״. ״מתי נוכל לשמוע עוד?״, שאלו, וכמו שישראלים תמיד מופלאים בעיני, מיד נעשינו חברים ונפרדנו בחיבוקים. הם יצרו איתי קבוצת ווטסאפ ואני הלכתי לשיעור.
למחרת, להפתעתי הרבה, כולם התחברו בקבוצת הווטסאפ לקבוע פגישה נוספת בפאב אחר בתל אביב, ״ממש ממש cool״ ועם “קטעים נבחרים של ספר הזוהר”.

הם הבטיחו להזמין עבורי כוס בירה גינס על חשבונם.

– – –

Photo by Taylor Davidson on Unsplash