השלבים שאנו עוברים בדרך ההתפתחות עד ההשתוות, הם למעשה מעגל, שנסגר בסופו של דבר בנקודה ההתחלתית. "מעגל השנה" - מעגל השינוי. משמעותו של מעגל השנה הוא, שהוא חוזר בצורה ספירלית ברמות יותר ויותר גבוהות. מדובר ברמות של חיבור עמוק יותר ויותר בינינו, שמטרתן להוביל בסופו של דבר לחיבור השלם.

חגי ישראל שונים מהחגים של אומות אחרות. בכל האומות האחרות, החגים מציינים אירוע היסטורי מסוים, ניצחון במלחמה, הולדתו או פטירתו של אדם מסוים וכן הלאה. בעם ישראל, החגים מגדירים מצבים שונים של חיבור בין אנשים, בדרך אל רמת החיבור המושלם שמוגדרת בתכנית ההתפתחות של הטבע.

מאז שעם ישראל נולד לפני 3800 שנה ויצא מבבל, הוא עבר מצבים שונים של חיבור רוחני. חיבור רוחני פירושו יצירת אהבה והשפעה (מלשון שפע, נתינה) בין בני אדם, שבתוכה מתגלה הכוח העליון, תכונה של השפעה ואהבה. כל אחד מהחגים מסמל מצב רוחני מסוים.

לאחר חורבן הבית השני, שנבע מחורבן קשר האהבה בינינו והנפילה לשנאת חינם, הפסקנו להרגיש בחוש את הכוח העליון. חלקנו מאמינים שהוא קיים, אחרים מאמינים שלא, אבל גילוי ממשי שלו נותר רק ליחידי סגולה בכל דור ודור. אלה הם גדולי ישראל בעלי ההשגה הרוחנית, המקובלים.

בתקופת הגלות, אותם מנהיגי האומה הורו לנו כיצד לחגוג כל אחד מהחגים, על כל אחד ממנהגיו. כך נוצרה תרבות ישראל והיא שמרה עלינו כעם ישראל, בכל מקום בו היינו על פני כדור הארץ. הם עשו זאת כדי שיהיה לנו קשר כלשהו עם מטרת הבריאה, להביא את כל האנושות למעלה הגבוהה, למימוש האהבה השלמה באמצעות הכלל הגדול בתורה "ואהבת לרעך כמוך".

כיום, אנו יכולים להתוודע אל הרמה הרוחנית-פנימית שמסמל כל חג, ולממש אותו בתיקון היחסים בינינו. אלא שהפעם, בדרך אל חיבור מושלם וגילוי מלא של הכוח העליון, נצטרך לצרף אלינו את האנושות כולה. כי לעם ישראל יש תפקיד, להביא את האושר והאהבה לעולם.

מהו חג?

כשאנו מגיעים בקשר בינינו לדרגת חיבור כלשהי בינינו, זו מדרגה מסוימת של חיבור שקיימת כבר בטבע, ואותה אנו חוגגים. אם התקדמנו עוד קצת בחיבור, ונעשינו דומים עוד יותר להרמוניה שבכלל מערכת הטבע, שוב אנו חוגגים. זאת אומרת, זה שהגענו למידת החיבור המסוימת שכבר נמצאת בטבע, זו החגיגה.

חגי ישראל הם מעין תחנות בדרך, והם מזמינים אותנו להמשיך ולהתקדם בתהליך החיבור. יש בהם סמלים רבים ועמקות גדולה, וחכמת הקבלה מעמיקה בכולם. נביט כעת על חג הסוכות ושמחת תורה ונאיר מעט מן המיוחד שבחג זה מבחינה רוחנית.

חג סוכות

באופן כללי חגי תשרי מתחילים מחשבון נפש והחלטה להעלות את השאיפה לחיבור ואהבת הזולת לראש סולם הערכים. לצורך כך, אנחנו פונים לכוח העליון ביחד, בבקשה משותפת לשינוי.

ימי הסוכות מסמלים הארה מיוחדת. היא מגיעה לאדם שרוצה להיות מחובר עם אחרים בדרכם המשותפת להתחבר לבורא, לא-לוהות, כלומר להשפעה ולאהבה הכללית.

ימי הסוכות מסמלים את היכולת לתקן חלק מהיחסים בינינו שניתנים לתיקון לפי המוכנות שלנו. זה התיקון הראשון שאנחנו עושים, והוא נעשה על ידי אורות החג שמגיעים אלינו ונקראים גם "אורות מקיפים".[1]  הסמל של האורות המקיפים זו הסוכה, נאמר: "בסוכות תשבו שבעה ימים", כנגד שבעה אורות, שבעה כוחות מתקנים, שאנחנו צריכים כדי להיתקן: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, שאותם גם מסמלים שבעת האושפיזין, אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, דוד.

כשאומרים שהישיבה בסוכה מסמלת כוחות תיקון שמגיעים "מלמעלה", הכוונה היא שהכוחות האלה קיימים בטבע, ותלוי בנו עד כמה נשתוקק אליהם ונעשה פעולות שיעוררו אותם לפעול עלינו.

אילו פעולות מעוררות את כוחות התיקון?

פעולות חיבור בינינו. שיטת החיבור של חכמת הקבלה מלמדת כיצד לבצע פעולות כאלה, דרך סדנאות חיבור, מעגלי שיח ופעולות ותרגילים נוספים. כך אנחנו מזמינים את הכוח המתקן על המאמץ שלנו לחיבור, כוח ההשפעה, כוח החיבוק, הימין, שיקשור את כולנו יחד בקשר הטוב.

נאמר, "על כל פשעים תכסה אהבה", כלומר אנו מבקשים שאותה הסוכה, "סוכת שלום", תכסה עלינו ותשלים בינינו. גם ארבעת המינים שאנו מצמידים לאגודה אחת, מסמלים את התיקון שבא מתוך השלמה. אז פורצת בליבנו שמחה. שמחת תורה. אנחנו שמחים שקיבלנו את התורה, את השיטה לחיבור השלם, לאהבת הזולת וממנה לאהבת עולם והולכים לממש אותה.

חג שמח!
‍

[1] בנוגע ל"אורות המקיפים", כדאי לעיין גם בדבריו אלה של בעל הסולם: "יש סגולה נפלאה לאין ערוך, לעוסקים בחכמת הקבלה... מתוך החשק והרצון החזק, להבין מה שלומדים, מעוררים עליהם את האורות המקיפים את נשמתם... שהמה מקרבים את האדם מאד, שיגיע לשלימותו" (בעל הסולם, הקדמה ללתמוד עשר הספירות, קנ"ה).

‍