הטוב שבחיבור על פי חוקי הטבע

הקדמה: דברים שרואים משם

כשהאסטרונאוט האמריקאי מייקל קולינס חזר מהחלל, אחרי שעשה היסטוריה כשהנחית את האדם הראשון על הירח, הוא סיפר מה ראו עיניו: כדור ארץ עגול בעל שטחים עצומים של אוקיינוסים כחולים לצד מרחבים חומים של מדבריות; התמזגות של הטבע המנוגד לכדי הרמוניה אחת נפלאה.

מנקודת המבט הגבוהה על כוכב הלכת שלנו, אדם פתאום תופס את הראש ולא מסוגל להבין, על מה ולמה פורצות מלחמות? מה גורם למפלגות וחלוקות? מה מביא לסכסוכים ומחלוקות? על מה אנחנו רבים כל היום? קולינס הוסיף בכאב שמהירח ברור כשמש שאנחנו אנושות אחת על משטח עגול אחד, ולא להיות עגולים כמוהו זה טירוף.

מהירח ברור כשמש שאנחנו אנושות אחת.

טבע גלובלי-אינטגרלי

בשונה מהחלל, שם אנחנו משוחררים מכבלי כוח המשיכה, על אדמת כדור הארץ אנחנו מקובעים היטב. חיים בתוך נקודות יישוב שהקמנו, מי בעיר סואנת ומי בפרבר או בכפר. מחוץ להם יש עולם גדול ופראי. מרחבים עצומים, מקוטב עד קוטב.

הרים ומדבריות, מכתשים ובקעות, מעיינות ונהרות; מג'ונגלים שוקקים עד יערות גשם; דולפינים מקפצים, עגורים נמלטים, זאבים מייללים – בין אם תופסים כל פרט בנפרד או תופסים את כולם כמקשה אחת – הם כולם מעידים על טבע חי ונושם, טבע שפועל בהרמוניה, בתזוזה ובתנועה אחת. לטבע חוקיות וסדר משלו שחולשת על כל חלקיו עד לפרט האחרון, ואין יוצא מן הכלל שלו. חוק בל יעבור.

גם האדם פועל על פי חוקי הטבע. בגופו, בשכלו, ברגשותיו ובכל עולמו. חוקים על חוקים על חוקים. אומנם אנחנו לא מרגישים לעומק שאנחנו חלק מתנועת הטבע האדירה, אבל לטבע אין שאלה, מצידו אנחנו פועלים ונפעלים, מניעים ומגיבים, הכול לפי חוקים פנימיים וחיצוניים, סמויים וגלויים.

אנחנו לא מרגישים לעומק שאנחנו חלק מתנועת הטבע האדירה.

תוכנית הטבע

חכמת הקבלה, חכמת החיבור, מדע הקשרים העמוקים שבכללות הטבע, חוקרת את התפתחות האדם, החברה והיקום מהמקור שממנו נובעות כל התופעות בעולמנו. היא מסבירה את המתרחש בעולם על פי חוקי טבע מוחלטים, הנסתרים מעיני האדם הרגיל, ולא כאוסף של תופעות מקריות.

לפיה, הטבע זו מערכת חובקת-כול, והיא מתפתחת בצורה מדודה, במגמה ברורה ועם תכלית ידועה. לפעמים, מתוך חוסר הבנה, אנחנו טועים לחשוב שפעולת הטבע מקרית, אקראית וחסרת חוקיות; שהטבע הוא דומם, חסר מחשבה ותכלית, אבל לא כך הוא.

המקובלים, שהם אנשים שחקרו לעומק את הכוחות שמניעים את היקום והאדם, חשפו את תוכנית הטבע ואת החוקיות המדויקת שלה. הם העלו את הממצאים על הכתב, וציינו עוד לפני מאות ואלפי שנים שבשלהי התפתחות האנושות, אותה חלקם כינו בשם "הדור האחרון", תגיע האנושות לנקודה שבה תתחיל התוכנית להתממש בפועל לנגד עינינו. בנקודת זמן זו ממש אנחנו נמצאים.

אנחנו נמצאים במערכת טבע עגולה ומקושרת הפועלת על פי תוכנית בת אלפי שנים. כל מטרתה לפתח את החברה האנושית להרגשה משותפת, לאחדות. לגרום לנו, החלק העצמאי שבטבע, להתברג במערכת ההרמונית. להביא את האנושות כולה להתמזגות מלאה; שכולנו כאחד נתחבר, ניצמד לב ללב ברובד פנימי, נחיה מפעימה משותפת אחת לאחרת.

חכמת הקבלה מלמדת שרשת הקשרים המסועפת שקושרת בתוכה את כולנו מורכבת מהרצונות שלנו, מהתחושות והרגשות שלנו, מהלבבות ובעיקר מהמחשבות שלנו. כדי לשמור על איזון היא מחויבת להיות מחוברת בקשרים אינטגרליים, בקומוניקציה שלמה. גם כאשר אנחנו יושבים ספונים בבתים, מבודדים מהעולם החיצון, עדיין היחס שלנו לאחרים בוקע קירות וחוצה יבשות. ביחס הפנימי לטוב או לרע, ברצון הנפשי, בכוונה להתקרב לזולת או לדחות ולהתרחק ממנו, אנחנו מניעים את הרשת כולה.

הקבלה מסבירה כי את חוקי הטבע לא ניתן לעקוף. לכל היותר ניתן ללמוד אותם ולהתנהג על פיהם, ממש כמו חוק המשיכה בפיזיקה, שאם נפעל נגדו נגרור תגובה כואבת, או כל אחד מחוקי הכימיה, הביולוגיה ועוד. הקבלה מלמדת שבמציאות שלנו קיימים חוקים נוספים שעדיין אנחנו לא מכירים. לכן במקרים רבים אנו מרגישים רק את התוצאות מבלי להבין את הסיבות. אולם כדי לדעת מהן הסיבות למתרחש בחיינו ולשנות אותן לטובה, עלינו להכיר את חוקי הטבע הנסתרים והמוחלטים שפועלים עלינו, או בלי להסתבך, פשוט להבין מה הטבע רוצה מאיתנו.

הטבע דורש מאיתנו, כחלק בלתי נפרד מהפאזל הרבגוני, להיות אנושות אינטגרלית, חברה עולמית מקושרת – כולם תומכים בכולם בתלות הדדית גלויה, פועלים באהדה כמו במשפחה חמה, מתפקדים כמו בתוכנה משוכללת ומיטיבים לכלל המין האנושי, איש לא נעדר¹.

כשהמערכת האנושית כולה תפעל לפי תוכנה פנימית של אהבה, היא תפעל לטובת מערכת הטבע כולה. היא גם תפיח חיים במערכות הדומם, הצומח והחי, וגם תקרב אותנו להתחברות יפה וטובה. היא תעודד קשר עמוק ויפה בכל הרמות – בין אדם לעצמו, בין אדם לחברו, בין אדם למשפחתו, לשכניו, לבני עירו, לתושבי מדינתו ועד לקשר עם אזרחי העולם הגדול.

לטבע חוקיות וסדר משלו שחולשת על כל חלקיו עד לפרט האחרון, ואין יוצא מן הכלל שלו. חוק בל יעבור.

הטבע זו מערכת חובקת-כול.

הייחודיות שבאדם

מערכת הטבע על כל מרכיביה בנויה משדה מגוון ונרחב של ניגודים: חום וקור, חושך ואור, קבלה ונתינה. כל דרגות הטבע גם קשורות זו לזו בצורה הדוקה, כמקשה אחת. זאב וארנבת לדוגמה, מרגישים שהם שייכים למערכת אחת ואין להם שאלה על כך; הם פועלים לפי נוסחה אחת, כלל משותף אחד שמנחה את כלל פעולותיהם.

לא כך הוא אצל האדם. הוא מנותק בהרגשתו מדרגות הטבע הקודמות, והרצונות שבו לגמרי לא מאוזנים. תכונת הקבלה ותכונת הנתינה אינן פועלות בו בשווה. תכונת הקבלה קרובה ומוכרת לאדם, ואילו תכונת הנתינה היא רגש רדום ועוד לא מזוהה, לא טבעי. ואין מדובר בטיפול בצאצאים, שכן זהו דרך הטבע. כדי לתת, להשפיע לזולת שאינו ילדיי, על האדם להרגיש את האחר, לקלוט מישהו מחוץ לו. אבל הוא מרוכז בעצמו. האגו, תכונת הקבלה המוקצנת שטבועה בו, חוסמת את דרכו. זהו מקור הבעיות, האישיות והחברתיות.

כשהטבע הטביע בנו את הרגשת עצמנו בלבד, הוא קרע מאיתנו את הדאגה, את הרגשת האחדות עם מה שמחוץ לנו, ולכן האדם אינו יכול להגיע לאיזון בעזרת התכונות הטבעיות שיש בו כמו כל חי. זו הסיבה שככל שהאדם מפותח יותר, כך הוא אגוצנטרי יותר. רק צד אחד מתפתח בו, רק תכונת הקבלה.

זו לא קבלה כמו בבעל חיים שחוטף לעצמו איזה נתח ולא מתחלק, אלא זו קבלה של רצון גדול ללא שיעור. כזה שרוצה לפגוע כדי להרגיש קיים, כזה שרוצה שכולם יהיו כפופים לו, יעבדו אותו, יתרפסו בפניו. הרצון האנושי תובע שליטה מוחלטת על כל העולם. אם מישהו חושב שהוא שונה, הוא עדיין לא עשה היכרות עם עצמו.

בקנה מידה גדול יוצא שככל שהאנושות התפתחה, התפתח האגו וגדל יותר. כך הוא נוהה יותר אחרי רכוש, שליטה וכבוד, מונע על ידי קנאה ותחרות, והשתתפותו במערכת הטבע נעשית פגומה והרסנית יותר – עד שהוא מאבד את ההרגשה שהוא חלק אינטגרלי ממערכת הטבע, ומדמה לחשוב שהדומם, הצומח והחי נמצאים בסביבתו בשביל לספק את גחמותיו. בזה המין האנושי טועה, ומביא על עצמו ועל כל דרגות הטבע צרות צרורות.

לא סתם בנוי האדם בצורה כזאת. הטבע דורש מאיתנו להגיע למדרגה גבוהה מאוד, להרגשת תלות הדדית מוחלטת ברובד העמוק ביותר של הטבע. כדי להגיע להשגה כזו עלינו להכיר תחילה שהאדם לא נמצא מעל הדומם, הצומח והחי. הוא לא יכול לקיים בצורה אינסטינקטיבית מבנה חברתי בריא ומאוזן כמו להקות זאבים או עדרי איילים למשל, אלא עליו ללמוד תחילה שני עיקרים.

הראשון הוא לימוד טבע האדם והיוצרות שפועלים בו, והשני הוא לימוד החוק האינטגרלי של הטבע, מתוך התחקות אחר הדומם, הצומח והחי, מערכות פשוטות ממנו בהרבה שאותן קל לו ללמוד ולהבין. אחרי הידע וההשכלה, יבואו החינוך וההכשרה בשטח: להטמיע את אותו חוק, מתוך בחירה ומודעות, בחברה האנושית. לכייל ולאזן את הטבע האנושי, את האגו, כך שיותאם למערכת האינטגרלית של הטבע, עד לכדי התאמה מושלמת. זו המטרה שניצבת בפנינו כעת.

הטבע דורש מאיתנו להגיע למדרגה גבוהה מאוד, להרגשת תלות הדדית מוחלטת ברובד העמוק ביותר של הטבע.

מערכת הטבע על כל מרכיביה בנויה משדה מגוון ונרחב של ניגודים.

האגואיזם האנושי

אם נתעמק בכל תקופה ותקופה לאורך עשרות אלפי שנים נמצא מוטיב קבוע, חומר שמניע את תהליכי ההתקדמות, הגורם היחיד שמתפתח וקובע את השתלשלות חיינו: הרצון. הרצון לקבל הנאה.

בתקופה הפרהיסטורית התאפיין האדם הקדמון ברצונות בסיסיים ביותר: אוכל, מין ומשפחה, דחף כללי להמשך קיומו. ברצון שהתפתח בתקופה שבאה לאחריו נוסף באדם חשק גובר לעושר. בימי הביניים נוסף לסל הרצונות שלו רצון עז לשליטה, שהיה קיים גם קודם לכן, אבל רק בתקופה זו של האדם, זינק והתבלט יותר. בתקופת הרנסנס, עידן גילויי המדע והיבשות, התפתחה תאווה עצומה וצמא גדול לידע. זה, על רגל אחת, שיקוף התמונה של אשכול הרצונות הקיים באנושות בת-זמננו.

לצד הרצון לקבל הנאה, ישנו אופן צורת הקבלה, האגואיזם. האגו שלנו הוא הרצון לקבל הנאה על חשבון הזולת. מנגנון שפועל לפי חוקיות הפוכה למנגנון הטבע האינטגרלי.

בכל יום ויום ובכל דור ודור מתעצם האגואיזם ומציג לנו תמונה שבורה של החברה האנושית; מגלה לנו את הפשעים ואת המומים של טבע האדם. האגו פועל מתוך הרגל: מבטל את השני בבוז, דוחף לזלזל באחר, להנמיך אותו. תחושת העליונות הזו נותנת לו להרגיש טוב²
כך פועל האגו האנושי. בורר לו לנוחיותו למי כדאי להיטיב, את מי "להושיע", ואל מי להפנות את חיצי הביקורת והדחייה.

האגו פועל במסווה, לא מתבלט, מעין וירוס חברתי שהורגלנו בו, שנראה לנו טבעי. אבל לא, זה לא טבעי, זה לא דומה למנגנון הטבע. הטבע הוא עגול ואינטגרלי, אין לו מועדפים, הוא מקושר כולו כמערכת אחת ביחס מושלם, כולם חשובים ושווים כלפיו כאחד.

אם נחזור אל תוכנית הטבע ונתבונן ברמה האנושית, נראה כי מין האדם זו הרמה היחידה שלא מתנהלת כמערכת מקושרת. האדם האגואיסט מנותק לחלוטין משאר חלקי הטבע. הוא היצור היחיד בטבע שאין בו הרגש אינסטינקטיבי של מערכת-העל. היחיד שמפר את תנאי האיזון ורוצה עוד על חשבון הזולת. היחיד שזקוק לתיקון. היחיד שצריך ללמוד את מערכת-העל ולהתחנך לפיה, בשונה מהטבע הסובב שנולד ומתמזג בטבעיות אל תוך המרחב האינטגרלי. היחיד שיש לו מקום לבחירה.

נראה כי מין האדם זו הרמה היחידה שלא מתנהלת כמערכת מקושרת.

הבעיה: חוסר איזון

בראייה כוללנית, מקור הצרות והבעיות, קטנות כגדולות, הוא חוסר איזון עם מערכת הטבע. בשונה ממערכת הטבע הפועלת באינטגרליות מושלמת, אנחנו חיים בצורה בדלנית ועוינת יותר. וכמו בתנועת מלקחיים, הטבע הגלובלי סוגר מצד אחד, והטבע האגוצנטרי לוחץ מצד שני – והתוצאה היא משבר חמור החושף מחסור בקשר אנושי, ביחס הדדי, בחיבור לבבי.

הטבע מאותת במגוון דרכים לפני שהוא פועל, אבל בסוף לא נותרת לו ברירה, הוא מגביר את עוצמת אותותיו ופועל. ככל שהחברה האנושית מרבה בחיבורים מעוותים המתודלקים על ידי האגו הפרוע שלנו, כך התוצאה מובילה לחוסר איזון עם הטבע. חוסר האיזון עם הטבע מוביל למשברים בתחומים שונים. גם אם התוצאה בלתי נראית, היא פועל יוצא מהיחס שלנו אחד כלפי השני.

ההתחממות הגלובלית לדוגמה, תהליך שהחל במאתיים השנים האחרונות כתוצאה מהמהפכה התעשייתית ומתקדם במהירות, נגרמת בעיקר כתוצאה מפליטת גזי חממה בשל הכלכלה מבוססת התיעוש המודרני. ב-2013 סיכם דו"ח הערכה החמישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים שהשפעת האדם היא הגורם המרכזי להתחממות. באופן עקיף הוא שגורם לעליית גובה פני הים, לשינויים במשקעים, למזג אוויר קיצוני, להוריקנים, למדבור, להקטנת מקורות מים, להכחדת מינים שונים ולהעמדת הביטחון התזונתי של האנושות בסכנה. משבר של ממש.

בלשון חז"ל, "משבר" הוא מקום מושבה של האישה הכורעת ללדת, המקום שבו נוצרים חיים חדשים. רש"י בפירושו על התנ"ך (שמות א, טז) כתב: "האובניים – מושב האישה היולדת", ובמקום אחר קרא "משבר". גם הנביא כתב: "באו בנים עד משבר, וכוח אין ללידה" (ישעיה לז, ג).

המשבר לא בא להמית ולכלות, אלא להצביע על כשל אנושי עמוק, על ניתוק האנושות ממעטפת הטבע כתוצאה מהתגברות האגואיזם בבני האדם. הוא לא בא להרוס, הוא בא לתקן. לא לקראת חיים מכווצים מכוון אותנו הטבע, אלא אדרבה שנפסע יחד לקראתו ונחיה חיים יפים וטובים. הריחוק והדחייה שיוצר האגו מייעדים אותנו לפעולה אחת בלבד: ללמוד להתקרב בינינו. תחילה קירוב לבבי, אחר כך כבר נרגיש אחרת והשיח בינינו יהיה חדש ושונה.

חוסר האיזון עם הטבע מוביל למשברים בתחומים שונים. גם אם התוצאה בלתי נראית, היא פועל יוצא מהיחס שלנו אחד כלפי השני.

הטבע מאותת במגוון דרכים לפני שהוא פועל.

הפתרון: איזון

אנחנו צריכים להיות מותאמים למנגנון המקושר והשלם שאנחנו חלק ממנו. הוא כמו כדור גדול, מקיף אותנו מכל הצדדים, ממלא אותנו בתפאורה של דומם-צומח-חי; שולט בנו, מכוון אותנו ברגש ובשכל, ומנתב אותנו להכיר אותו – כדור אינטגרלי, פקעת קשרים אנושיים הנשענים על עקרון יחיד: התחשבות בזולת.

אם נתעמק ונלמד על הכדור שאנו חיים בו, על העולם הגלובלי, על הטבע האוניברסלי שאנחנו עצם מעצמיו, ירד מפלס החרדה והדאגה. אם גם נוסיף ונשאף ליצור קשרים הדדיים שיחברו בינינו – ובינינו לבין הטבע – אז נתחיל להתקרב אל מימוש תוכנית הטבע, ליישום חוקי הטבע, לאיזון והשלמה. אם נהיה דומים לו, אפילו אם רק במקצת, נרוויח את כל הטוב שבעולם.

וכדי להגיע להתקשרות מתוך התחשבות של ממש בחברה שהאנשים המרכיבים אותה הם אגואיסטים (נרצה או לא), עלינו ללמוד לוותר, לתת ולהשפיע כמו מערכת הטבע האינטגרלי. לשתף פעולה, לחלוק משאבים בינינו, ללמוד לאזן קבלה עם נתינה ולהתנהג יפה אחד לשני. להתעלות מעל האגו האנושי הקטן והצר, אל חשיבה אלטרואיסטית, מתחשבת, כוללת. לעבור מ"אני" ל"אנחנו".

עלינו ללמוד לוותר, לתת ולהשפיע כמו מערכת הטבע האינטגרלי.

כוח החיבור בין בני האדם

איזון הדדי הוא העיקרון הגבוה ביותר של הטבע, ואליו מכוונת אותנו המציאות. אל הרגשת האחדות הזאת, בינינו ובין הטבע.

אם נכללים בכוח הזה מתוך הסכמה עם פעולתו ותכליתו, אז מקדימים להרגיש את הצד החיובי שלו. רגשות של בעד ונגד חוקיות החיבור שמגלה לנו הטבע על כל צורותיו ומופעיו, מתחים עצומים בין התנגדות והסכמה – שני ההפכים הללו רק מחדדים בנו את התפיסה החדשה, בונים בנו רצון חד שיתכוונן עם הזרימה של המציאות האחת שמתגלה.

המציאות היא אחת כי יש לה תכלית אחת, ואם שופטים אותה על פי הקריטריון הזה בלבד הרי שהיא אחת. אלא, שנטייתנו הטבעית אינה כזו ואנו מודדים את המציאות לפי רצונותינו וגחמותינו ובדרך כלל אפילו לא משערים שלעצם קיומנו יש תכלית כלשהי.

האנושות כולה צריכה להתקרב לעסק אחד חובק עולם. כמו שהמדענים דיברו לפני כשבעים-שמונים שנה, אנחנו חיים במערכת הרמונית אחת, כל דבר משפיע על הכול ומתקיימים בינינו יחסי גומלין הדוקים. לאורך השנים התעלמנו מחוקים כמו "אפקט הפרפר", אבל כעת נחשפת התלות ההדדית המובהקת בינינו, ואין לנו ברירה, אנחנו מחויבים לבנות מערכות כלכליות וחברתיות, שיקשרו ויקרבו בינינו עד לאינטגרציה מלאה ויהוו כעין מראה וביטוי לאותם חוקי-על השולטים המציאות.

אם אנחנו מתחברים, אנחנו נעשים לחברה הגדולה מסכום חלקיה בזכות כוח החיבור, שטמון ביחסים שבין מרכיביה, ובתוכו, כלומר בינינו, נתחיל להרגיש את החיבור העליון שקיים בטבע, נזהה את החוק העליון. הכוח הזה הוא שיכוון אותנו בדרך, ובכך יובטח עתידנו הטוב.

חיבור טוב עם הזולת הוא רווח נקי³ והפוטנציאל לחיבור טוב קיים בכל אדם, קטן כגדול, טיפש כחכם. כי אדם, פיקח ככל שיהיה, יגווע גם פיזית וגם נפשית אם יעקור את חייו מסביבה אנושית כלשהי. לכן, אין חובה להיות חכמים וידענים, אלא די ללמוד איך להתנהג ברגישות כלפי הזולת ולהיות בהתקשרות טובה עימו. עזרה הדדית היא למעשה תמצית האינטליגנציה החברתית.

השינוי הנדרש הוא להיות מין אנושי אחד מגובש, להיות מותאמים לתנועת הטבע האחד, היחיד והמיוחד. לא נבדלים – ממוזגים. לא נפרדים – מחוברים. אנחנו צריכים ללמוד מהטבע לקבל את הנחוץ לנו בלבד כדי לחיות, ולעזור זה לזה להתקיים בעולם הגלובלי. כי בהיבט הזה אין כל הבדל בין עדר כבשים, להקת ציפורים או חברת בני אדם.

השינוי הנדרש הוא להיות מין אנושי אחד מגובש, להיות מותאמים לתנועת הטבע האחד, היחיד והמיוחד.

השינוי הנדרש הוא להיות מין אנושי אחד מגובש.

ההשלכות החיוביות של החיבור

מחקרים רבים מעידים כי לקשר חיובי בין בני אדם יש השלכות על מצב בריאותנו. אחד המחקרים הבולטים הוא מחקר האושר של אוניברסיטת הרווארד שהחל בשנת 1938 – המחקר הממושך בעולם. אחת המסקנות העיקריות מהמחקר הזה היא שקיים קשר מובהק בין יחסים חברתיים טובים לבין הבריאות שלנו.

קרבה בין בני אדם, מצב שבו כל אחד חושב טובות על האחר, יוצרת סביבה המגוננת מפני מחלות. למה? כי אנשים שחושבים טוב זה על זה יוצרים דגם מוקטן של אנושות אינטגרלית התואם למבנה הטבע האינטגרלי.

ככל שחברה מקושרת יותר וחבריה מלוכדים חזק בפנימיותם, ככל שמערכת היחסים היא הדדית, ברוח של עידוד ותמיכה וביחסים חיוביים של דאגה ואהבה – נוצרת התאמה בין הקבוצה ובין הטבע.

לכן יצירת דגם מוקטן, כגון קבוצה ייעודית, שפועלת בהתאמה מול חוקי הטבע, על אף הניגודיות האגואיסטית הטבעית הטבועה בכל אחד מחבריה, תעורר כוחות טבע חיוביים וייחודיים שפועלים להחזיר את האדם ואת החברה להרמוניה עם המנגנון השלם של הטבע. כשבין חברי הקבוצה זורמים חיים של ידידות ואחווה, אז הגוף כולו בריא, אין מקום למחלות, למגפות או לכל שבר חברתי. האחרונים רק מעידים על פגם ביחס האדם לחברה ולטבע.

קרבה בין בני אדם יוצרת סביבה המגוננת מפני מחלות.

פלורליזם וריבוי דעות

בנקודה זו חשוב להדגיש שמדובר באחדות ולא באחידות. כבר אמרו חז"ל: "כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות" (ברכות נח, ע"ב). אף אחד לא שווה לשני ואין צורך שיהיה דומה לשני. לכל אחד ייחודיות משלו. ואין ההבחן מסתכם בצבע העור, בגיל או בלאום. אלא לכל אחד עולם ומלואו משל עצמו: מצב רוח משתנה משלו, אופי וזהות ייחודיים לו, מין ומגדר משלו, גיל וטעם וריח ודת ומחשבה ותפיסה משלו. 

לא בהם צריך לעסוק, ולא בהבדלים ביניהם צריך לחקור, אלא במטרה להתחבר מעל ההבדלים ללב אחד משותף. לכן לא לטשטש את השוני, לא להתבייש בשוֹנוּת, לא לבטל את ההבדלים המהותיים בינינו, אלא כמו שכתב החכם באדם: "שנאה תעורר מדנים [ריבים], ועל כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב). זה התיקון הנדרש מאז ימי עולם, ובפרט בימינו. תיקון חברתי, אנושי, שמשתמש דווקא בשוני, בפערים, כדי להרבות אהבה.

 

תיקון חברתי, אנושי, שמשתמש דווקא בשוני, בפערים, כדי להרבות אהבה.

על כל פשעים תכסה אהבה

כשיש אהבה, רעוּת וידידות, מורגש חיבור נפלא בין השונים, התעלות רוחנית של ממש. כשיש אהבה קל לפתוח את הלב בפני האחר, לכולם. אז כל אדם מוצא את עצמו. הוא כבר לא פרא אדם, יצור הישרדותי במרוץ נגד כולם, אלא הוא יצור תבוני הלומד לפתח קשרי אהבה חדשים. ביחס החדש ובהתקשרות ההדדית שלו לזולת, האדם מגלה את ה"אני" האמיתי שלו, את הקול הייחודי שלו בניגון של הטבע. תוספת רגשית שלא הייתה בו קודם. אז הוא נקרא "אדם", מלשון "אֶדמה לעליון" (ישעיהו יד, יד).

בחיבור האוניברסלי שמפצה על כל הפשעים והצורות המנוגדות, מורגשת אהבה נעלית יותר, אהבה שנמצאת כשורש וסיבה לבריאת המציאות מלכתחילה. מורגש חיבור עם כוח עליון כולל, יציאה לממד אינסופי שאינו מותנה במגבלות של זמן תנועה ומקום. אהבה כאמור אין פירושה לטייח הבדלים, להתכחש לשוני כאילו הוא לא קיים. אלא דווקא לטפח את כל אופני השוני ולהדגיש אותם. להבדיל מהרגלי העולם שלנו, הכוונה אינה להבליט את הייחודיות לשם כניסה לתחרות דורסנית, לא כדי לעורר מהומות וקנאה וניקור עיניים. אלא דווקא להשתמש בשונות כתירוץ לבניית גשרים וקשרים של חיבה. ובשום פנים לא לגידול של גאווה והתנשאות.

השוני שהוא כביכול הפשע, הוא אלמנט הכרחי. אם לא היה קיים, לא היה בסיס לבניית קשר. ככל שה"פשעים" מרובים, כך יכולים להרבות אהבה, והאנושות מלאה פשעים, הבדלים על גבי הבדלים. כמו במערכת אחת, הניגודים צריכים להיפגש דרך נַגָּד, שקושר ביניהם ומגדיל את ההתנגדות מצד אחד, ולא נותן להם להיות במגע ישיר ומווסת את עוצמתם מצד שני, אחרת הקשר ייגמר בקצר.

בחיבור האוניברסלי מורגשת אהבה נעלית יותר.

הצורך בחינוך אינטגרלי

הצעד הראשון, המהותי וההכרחי עבור האנושות זה הכרת החובה בחינוך האדם, בעצם בחינוך החברה. חובה שתקום מערכת וירטואלית שתהיה נגישה לכל אדם בעולם. מערכת שתגדיל את המודעות למי אנחנו, מה טבענו, באיזו מערכת אינטגרלית אנחנו קיימים, ומה נדרש מאיתנו לעשות כדי לאחות במהרה את כל השברים ולשוב לאיזון והרמוניה. זה יהיה עיסוק הכרחי, מחויב המציאות, שיתגמל (גם כלכלית) את העובדים והלומדים בתחום. הם יישבו ללמוד, בעיקר להתאמן על החיבור ביניהם, להתגבש ולחוש יחד.

החינוך האינטגרלי, מיסודה של חכמת הקבלה, מלמד בראש ובראשונה את העובדה שכולנו חיים במערכת טבע אחת, בעלת חוקים קבועים ומוחלטים מראש. מלמד שהמערכת היא הרמונית ופועלת בקצב אחיד ממש.

החינוך האינטגרלי מכיר לאדם את הרע שבו שמנתק אותו מהזולת ומציג לו אנשים שונים ונבדלים, מלמד מקרוב על האגו שמפריד את האדם והחברה כולה מהזרימה הטבעית של הטבע האחד. החינוך האינטגרלי לא מכווץ את האדם, אלא בונה ומפתח אותו להיות אדם מושלם – שלם עם עצמו ועם הטבע כולו. החינוך הזה מלמד את האדם לאהוב את השוני, את ההופכיות שבאחר, כי רק אז יש קרקע משותפת לזרוע חיבור ולהצמיח אהבה.

מתוך הניסיון לבנות קשר נכון מעל לניגודים בינינו, מתעורר כוח חיובי שטמון בטבע, או ליתר דיוק בקשרים שבין חלקיו, הקשרים הגנוזים בינינו והנסתרים מעינינו. הכוח המיוחד הזה, הוא האמצעי שיכול לשנות את היחס השלילי בין בני אדם, לקרב ולאחות מחדש את הקשרים בינינו שהותרו, עד שנרגיש כאיש אחד בלב אחד, בעצם נגלה שזה המצב הקיים מלכתחילה אלא שכעת נגלה אותו מתוך הכרה והסכמה. חינוך כזה יבטיח שבסופו נרגיש את לב הזולת, את רצונותיו.

החינוך הזה מלמד את האדם לאהוב את השוני, את ההופכיות שבאחר, כי רק אז יש קרקע משותפת לזרוע חיבור ולהצמיח אהבה.

הם יישבו ללמוד, בעיקר להתאמן על החיבור ביניהם, להתגבש ולחוש יחד.

אופן הלימוד

תוכנית הלימודים לא תסתכם רק בלימוד הקשרים של יחסי אהבה-שנאה, אלא תכלול גם לימוד תומך והשתלמות במדעי החברה ופסיכולוגיה, היסטוריה וגיאוגרפיה, ותחומים נוספים שנותנים לאדם מבט נכון ומקיף על העולם שאנחנו חיים בו. כך שכל אדם יוכל להבין איך הטבע מלווה אותו, ללמוד איך הטבע משנה את פני החברה האנושית משך הדורות. כולנו כאחד נשתלם בלימוד איך בהדרגה להפוך מפראי אדם לאנשים מפותחים ומודרניים באמת, לחברה אינטגרלית המקושרת בחוטי אהבה, חברה המעוצבת בהתאם לחוקי הטבע.

לצד הלימודים התיאורטיים האלו, יהיה עיסוק רב גם בצד המעשי של הלימוד. הפרקטיקה של הלומדים תהיה להרכיב מעצמם חברה, בפועל ממש, תוך השתתפות בדיונים ובשיח עגול ושווה.

למעלה מ-1,200 מחקרים הוכיחו שלמידה קבוצתית במעגל ומתוך כבוד והקשבה הדדית מעלה בשני שלישים את הישגי התלמידים, יוצרת יחסים בינאישיים חיוביים, מפחיתה אלימות וניכור, מעלה את ההערכה העצמית ומשפרת את הבריאות הנפשית.

מחקרים הוכיחו שקשר חברתי-חיובי משפיע על הרווחה ועל האושר שלנו, הרבה יותר מכסף. המעגל החברתי משפר גם את הבריאות. על פי מחקרים מדעיים עולה כי קשר חברתי חם מאריך את תוחלת החיים, ללא קשר לגיל, מין או מצב בריאותי.

הדאגה לזולת וההרגשה שדואגים לך, מאטות את הדופק ומפחיתות את לחץ הדם, מעלות את מצב הרוח, מחזקות את מערכת החיסון, גורמות לירידה במשקל, מפיגות מתחים, משפרות את תפקוד הלב ומעלות את הסיכויים לשרוד מחלות קשות. בדידות, לעומת זאת, פוגעת במערכת החיסון ומהווה גורם מרכזי למחלות, החל בצינון ושפעת וכלה בסכרת, אלצהיימר, שבץ מוחי, התקפי לב, סרטן ועוד.

זאת מהות החינוך האינטגרלי. מצד אחד לימוד מערכות הדומם, הצומח והחי, הבנת עומק הקשרים המתקיימים בהם וביניהם, עד כמה כל דבר שייך לכל דבר בלי להשאיר אף פרט פעוט מחוץ לחיבור השלם. מצד שני, לימוד מקומנו במערכת. בין שני אלה נערך היישום: לקרב את עצמנו לצורת התקשרות הנכונה שבטבע.

לקרב את עצמנו לצורת התקשרות הנכונה שבטבע.

המשבר הכלכלי כזרז לשינוי

עמודי התווך שעליהם מושתתת השיטה הכלכלית הנוכחית החלו להתערער זה מכבר. עתידם של מדינת הרווחה ורשת הביטחון הסוציאלי לוט בערפל. הנחת המחסור, הגורסת כי הכלכלה מבוססת על משאבים מוגבלים, התערערה עקב חידושים טכנולוגיים מהותיים. השאיפה לתעסוקה מלאה ניצבת בפני איום הבינה המלאכותית והרובוטיקה, וגם בני הדור הצעיר מאוכזבים מהשיטה הכלכלית שלתוכה גדלו ולא זכו לראות את תקופת הזוהר שלה, אלא רק את נזקיה.

הצעירים אינם מצייתים לציפיות הכלכלנים מהם, ומסרבים לקבל את משוואת החלום האמריקאי, ובצדק. כל התהליכים תלויים כמובן אחד בשני ומהווים איום משמעותי על עתידה של השיטה כולה. משבר הקורונה האיץ מאוד את התהליך, ולא מין הסתם.

המשבר הנוכחי הוא הזדמנות לבצע מעבר התפתחותי מבוקר, ליצור יחד שיטה כלכלית חדשה, שמטרתה לשרת את האדם במקום שהוא ישרת אותה. שיטה כלכלית שתתמקד בצמיחת האדם ובהתפתחותו הפנימית, במקום בצמיחת התוצר הכלכלי לנפש. עוד לפני עידן הקורונה רבים היו מודעים לחסרונות של הכלכלה העכשווית שמבוססת על תחרות אכזרית, שנאה, ועל "משחק סכום אפס" שבו האחד מרוויח על חשבון השני. היא גרמה לאי-שוויון בין אנשים בממדים חסרי תקדים ולנזקים כבדים לאדם, לחברה האנושית ולכדור הארץ. אבל לא היה די בהכרה זו כדי להניע את גלגלי השינוי.

מכאן אפשר להבין שהכלכלה שלנו שבנויה על תחרות, על ניצול ועל העדר הרגשת הזולת צריכה להשתנות. הגיעה העת להקים כלכלה חדשה שבנויה על ראיית החברה האנושית כמשק כלכלי משותף. אבל אנחנו לא יודעים כיצד, לפי איזו תיאוריה חברתית-כלכלית? אידיאולוגיית הימין כשלה, הגישה הסוציאליסטית במתכונתה הקומוניסטית התמוטטה מזמן וממילא הייתה בנויה על דמיונות, שחיתות וכפייה, כך שעלינו לבנות את החברה האנושית מחדש, כמעט מאפס.

עולם גלובלי-אינטגרלי דורש חשיבה כלכלית חדשה, ויפה שעה אחת קודם; מתוך הנחה שאנחנו לא נפרדים זה מזה, אנחנו מקושרים כולנו לגוף אחד, ואם אחד מאיתנו נפגע, זה פוגע בכולם. לא רק כספית. גם בריאותית, נפשית. מתוך הלימוד האינטגרלי, נבין את מערכת הגומלין הזאת שקיימת בינינו ומאיתנו אל הטבע ונקבל תשובות מבפנים. מתוך היחס הנכון נדע איך לפעול ולייצר רק דברים שהכרחיים לנו, שטובים לנו. נבחן היטב יחד האם אנחנו צריכים אותם או לא, האם הם לטובתנו או לא. לטובתנו – הכוונה היא לטובת כולם. המדינה תוכל לספק לכל אדם סל שירותים ומוצרים חיוניים שיאפשרו לו לחיות ברמת חיים סבירה ומקובלת. היא תפרוס רשת ביטחון סוציאלית מפותחת כזו שמיועדת לכוון את התפתחות האדם לקראת המטרה, לשחרר אותו מעולה של השיטה הכלכלית האגואיסטית הנוכחית, שלפיה החזק שורד.

הכלכלנים ומקבלי ההחלטות מתקשים לקלוט את המציאות הזאת, לקבל ולהשתנות. ל"עם" יותר קל להבין ולהרגיש את הסבל הגורף שגורמת שיטת הכלכלה הנוכחית, ואת הטוב שיכולה להביא איתה כלכלה שהיא אנושית, חברתית, כזו שנובעת מתוך יחסי קרבה בין אנשים ומטפחת אותם.

עולם גלובלי-אינטגרלי דורש חשיבה כלכלית חדשה, ויפה שעה אחת קודם; מתוך הנחה שאנחנו לא נפרדים זה מזה, אנחנו מקושרים כולנו לגוף אחד, ואם אחד מאיתנו נפגע, זה פוגע בכולם.

הגיעה העת להקים כלכלה חדשה שבנויה על ראיית החברה האנושית כמשק כלכלי משותף.

החינוך האינטגרלי כמענה למכת האבטלה

חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד שניתחו את נתוני התעסוקה בארה"ב מעריכים שבעוד עשור או שניים לכל היותר, חמישים אחוז מתחומי התעסוקה שאנחנו מכירים ייעלמו לגמרי¹⁰ ובאמת כך יהיה, רק בקצב מהיר מהצפוי. כבר היום אין צורך ברוב תחומי התעסוקה הקיימים והם מוחזקים בצורה מלאכותית על ידי המשק. אחרת, כבר מזמן היו נעלמים.

את מקום העסקים הנוכחיים בגלגול ההתפתחות הבא לא תתפוס הטכנולוגיה, שכבר הגיעה לשיאה ורק מוסיפה עזרים ושיפורים טפלים, אלא מקצועות שבונים את האדם האנושי – יצור תבוני פתוח וחיובי, קשור בחום לסביבתו, קרוב בתכונותיו לטבע. תנועות, קבוצות ועסקים עוד יקומו ויטפלו ביחסי אדם חברה וסביבה, והם יפרחו ויפריחו את העולם.

לאף ממשלה אין מה לעשות עם מיליוני המובטלים במדינתה, כבר לא יהיה מקום עבודה עבור כולם. אומנם אנשים יפגינו שהם רוצים לחזור למקום עבודתם, אל המספרה או אל המסעדה הקטנה שהקימו בעמל ידיהם, אבל הציבור לא יזדקק לכך, הוא יתרגל לחיות בלי. אין ספק ששינויים רבים ותמורות גדולות עוד לפנינו.

האתגר איתו יצטרכו להתמודד הממשלות יהיה דאגה להכנסה בסיסית אוניברסלית, ותגמול לימודי העולם החדש: קורסים במציאות אינטגרלית, מבואות ליחסים בעולם מקושר הדדית, מעין תו תקן חברתי שיקנה את קבלת ההכנסה החודשית. כדאי כבר להתחיל בפיתוח תוכניות כאלה, כי הזמן הולך ואוזל.

אם נספק לכולם הכנסה בסיסית אוניברסלית, כל שייוותר לאדם לעשות בשעות ה"פנאי" שלו, זה לשבת על ספסל הלימודים וללמוד את היסודות של העולם האינטגרלי. זה עתיד העולם כולו: כל אדם יקבל הכנסה בסיסית שנקבעה והוסכמה מראש, והאזרחים יעבדו תמורת קיום מספק אבל פשוט. המניע שלהם לפעולה יהיה לאו דווקא רצון להרוויח יותר מאחרים, אלא שאיפה להשתתף בבניית העולם האינטגרלי.

אלו רעיונות סוציאליסטים, נודף מהם אפילו ריח של קומוניזם, שנשמעים אולי רחוקים ממקומנו, אבל מכיוון שהטבע דוחף אותנו לחיות בהתאמה לעולמו האינטגרלי, אז במוקדם או במאוחר נצטרך לתת את הדעת איך מצד אחד אנחנו דואגים לספק לכל אדם בעולם די לצרכי מחייתו, ומצד שני איך הדאגה היא רק להעניק לכל אדם את החיוני לחייו ולא יותר. לא מדובר על חיי צנע, אלא על הבטחת הכנסה נורמלית, יפה. לא בזבזנית והרסנית כלפי כדור הארץ כפי שהיה נהוג עד היום.

זה יהיה עיקרון התעסוקה הבא. זה עיקרון של יחס חדש לחברה, לעולם, והוא נובע מהידע שבעולם יש רק כוח אחד שפועל, טבע אינטגרלי, ואנחנו צריכים לפעול כמוהו כדי להגיע איתו לאיזון.

נצטרך לתת את הדעת איך מצד אחד אנחנו דואגים לספק לכל אדם בעולם די לצרכי מחייתו, ומצד שני איך הדאגה היא רק להעניק לכל אדם את החיוני לחייו ולא יותר.

לאף ממשלה אין מה לעשות עם מיליוני המובטלים במדינתה.

תפקיד המדינה בחברה האינטגרלית

תפקיד הממשלה הוא להיות גוף ארגוני. בכוחה לרכז את כולם ולחשוב יחד מה אנחנו עושים עם עצמנו. מה נעשה עם כל אותם אנשים שמצאו עצמם חסרי פרנסה? מה ניתן להם לאכול, לשתות? בין אם נרצה ובין אם לא, המדינה הולכת להיות מעין קיבוץ – קבוצה שחושבת יחד איך להתקיים, אחרת לא נשרוד. לא רק בישראל זה יקרה, אלא בכל מדינה ובין מדינות. בסופו של דבר העולם יהיה קיבוץ אחד גדול.

אם מדינה רוצה למנוע פאניקה ציבורית חשוב שהיא תעבוד על מתן הרגשה לציבור שהיא פועלת אך ורק למענו, לרווחתו ולתועלתו. וכן, גם ביד קשה ובגבולות, כמו אבא במשפחה: מצד אחד גבולות נוקשים מתוך דאגה למשפחה, ומצד שני באהבה גדולה, כי זו משפחתו האהובה. אם כל הנהגה הייתה מתפקדת כך איש לא היה בא בתלונה. אם הציבור היה מרגיש שיש לו אב דואג, הוא היה מקבל את דעתו ולא מתפזר לדעות רבות.

מומלץ לכל מדינה ומדינה לאמץ את המודל החברתי המשלים הזה לתשלום הכנסה בסיסי תמורת לימוד, משום שגרעין התלמידים הראשון יעזור ליתר האזרחים להצטרף למעגל הלימודים, ומעגל יעזור למעגל, עד שכל המדינה תתקדם לגיבוש חברתי יפה מאין כמוהו; לבניית חברה חדשה שהיחס בין חבריה תואם לתנאים החדשים שהטבע הגלובלי מציב בפנינו. זה המפעל החשוב ביותר שכל מדינה צריכה להקים.

המלצה נוספת למקבלי ההחלטות, ולכל אדם שעיניו בראשו, היא לראות את ניהול המשק הכולל כמו ניהול משק בית פרטי. קופת המדינה אינה שונה מחשבון הבנק האישי. כשם שאדם בעת משבר לא רץ ומפזר שטרות לכל עבר, כך אין סיבה לחלק כספים ביד רחבה ואין תועלת לבזבז את האוצר הלאומי כאילו אין מחר. בטח לא להנשים עסקים וחברות שמחר, בעולם החדש, יגססו מחוסר רלוונטיות.

אם הציבור היה מרגיש שיש לו אב דואג, הוא היה מקבל את דעתו ולא מתפזר לדעות רבות.

לראות את ניהול המשק הכולל כמו ניהול משק בית פרטי.

תפקיד מדינת ישראל בעולם הגלובלי

למדינת ישראל ישנו תפקיד חשוב בהתפתחות העולמית הזאת. היא מיועדת להוות הדגמה של חברה אנושית בה מתקיימים יחסים מתוקנים, לפי הקוד "ואהבת לרעך כמוך". לכן היא בנויה היום מאוסף של גלויות, כמו מיקרוקוסמוס עולמי. ולכן הפירוד בה היום הוא כל כך גדול, כל כך מדאיג וכואב. אם נשכיל לחבר בין כל השונים שנמצאים על אדמת ישראל, אז נוכיח בזה שאין הגבלות על חיבור בין אנשים בכל מקום בעולם. אבל אם לא נתפוס את עצמנו במהירות ונתחיל לחתור לאיחוד, אנחנו עלולים להגיע למצב של מלחמת אחים איומה. 

איך נחבר? מעל הכול עלינו לבנות תחושה של חוסן חברתי. שכל אחד ואחד במדינה מרגיש שהוא שווה לכולם בהכנסה, בזכויות, וכן, גם בחובות שלו. אם כך כולם רואים את כולם, אין מקום לתחרות דורסנית. התחרות היחידה שתיתכן, היא לתוספת הרגשת הקשרים הטובים בינינו – עד כדי תחושה של משפחה אחת ממש. תחושה שתלך ותתפשט, מהעם אל כל העולם.

אבל מאיפה נשיג מוטיבציה לחיבור כאשר אנחנו כל כך מופנים היום לתחרות, כל כך מורגלים למצוא תענוג והנאה בלהיות מעל האחרים? התשובה היא בחינוך האינטגרלי, בערכים החדשים שנתחיל להכניס לראש וללב. עד כדי כך שאותה חברה שעד היום דרבנה את האדם להצליח יותר, לדחוף ולכבוש, תתחיל לכבד את אלו שמקדמים אותה ליתר חיבור, להרגשת העולם כאחד. אלו אנשים שהחברה העתידית תעריך במיוחד. האנשים שעושים פעולות השפעה למענה.

זאת אומרת, החברה תמשיך להיות מקור ממריץ כמו היום, כי אין ממריץ אחר לשינוי תפיסה מלבד סביבה. ההבדל הוא, שהחברה תלמד להשתמש במקור העוצמתי הזה בצורה חיובית ולא שלילית כפי שקרה עד עכשיו. בקבוצת אנשים, עם או עולם, שמספקים את הצורך הבסיסי בחוסן חברתי, כל אחד יהיה פתאום חופשי כמו ציפור דרור מדאגה לעצמו, ויוכל בשקט גמור לדאוג לאחרים.

ישראל של מחר תהיה חברה צנועה יותר מתוך הסכמה חברתית, מתוך ליכוד פנימי, מתוך תחושת חוסן לאומי. כרגע קשה להאמין שהישראלי הממוצע יהיה שלו ורגוע יותר. הטבע שלנו יישאר במהותו נועז וחצוף, אבל ההכרה שלנו את מטרת החיים וההבנה של מהותם, תתעצם ותתחדד, דבר שכשלעצמו ימלא אותנו שלווה.

אל חשש, לא נשב בטלים. נעבוד שעות ספורות במהלך היום, נספק את חובתנו לחברה, וביתר השעות נלמד ונרחיב את אופקינו על העולם הגלובלי שאנחנו חלק אינטגרלי ממנו. שוב, זה לא יקרה מחרתיים בבוקר, בטח לא מחר. אבל השינוי ההדרגתי הזה יוביל לפלא שטרם ראינו כמוהו: מחברה המבוססת על משק חופשי ועל תחרות ללא הגבלה שבה החזק דורס את החלשים, נלך לאיזו התכווצות שתוציא המון אוויר מהבועה ותכוון אותנו לחיים שיבטיחו קיום בסיסי שיפנה בנו מקום למחשבה משמעותית.

זאת הדרך שבה עם ישראל יוכל להפוך את הסיפור שלו לטוב, ולשמש במוסר ההשכל שלו את העולם; בדוגמה שייתן מעצמו לחברה מתוקנת. אם נעשה זאת, תפסק מיד השנאה כלפינו, והעלילות האיומות יעלמו כלא היו. ובמידה שבה נתקשר כך זה לזה, בצורה אינטגרלית עגולה ושווה, כך גם נהפוך קשורים יותר ויותר לכוח העליון, לטבע הכולל והמקושר. וכאשר אנו קשורים לכוח הזה שמנהל את כל החיים שלנו, לא יבוא עלינו יותר מזיק, בשום רמה של קיום. כך שאם להשקיע בפוליסת ביטוח – זאת היחידה שכדאית.

זה לא אי-שם על הירח, מדובר בצעד קטן של ישראל שיוביל לצעד ענק בעולם. ממילא העיניים נשואות כלפינו, אך לרוב בשלילה. לכן, לא נדרשת מאיתנו אלא תנועה קלה שתתחיל לגלגל תהליכים כבדי משקל. נטייה דקה למרכז החיבור שתיצור אדוות של שינוי. מעט דאגה הדדית ושיתוף פעולה בינינו, כלכלה המשתדלת לקחת בחשבון את כל חלקי העם, ניסיון לממש יחסי אנוש נכונים בין עובדים למעבידים – והתוצאות יהיו מיידיות ומדהימות. העולם עוד יעמוד בפה פעור ויגיד, "איך הישראלים האלה עושים זאת לכל הרוחות?".

למדינת ישראל ישנו תפקיד חשוב בהתפתחות העולמית הזאת. היא מיועדת להוות הדגמה של חברה אנושית בה מתקיימים יחסים מתוקנים, לפי הקוד "ואהבת לרעך כמוך".

זה לא אי-שם על הירח, מדובר בצעד קטן של ישראל שיוביל לצעד ענק בעולם

משמעות החיים

לכל דבר שנולד, שנוצר, יש משמעות ומטרה לשמה הוא קיים. ומה איתנו? בשביל מה אנחנו נוצרנו? את זה אנחנו צריכים לגלות.

זה התרגיל שהטבע שם לפנינו היום, עם הקורונה למשל, כתרגיל התבגרות ראשון: לגלות את משמעות החיים, ולממש. אם נהיה ילדים חכמים, נבין מה הטבע הכין לנו מבעוד מועד, ונימשך לזה בשמחה, בציפייה, בהתלהבות. ואם לא, נחווה את זה כסבל. אבל לגדול – בכל מקרה נצטרך. אין מה לפחד, רק להבין, שכמו שילד צריך להתבגר, להתגבר ולפתור קושיות כדי לבנות את עצמו כאדם, עם בית משלו, ילדים משלו שהוא דואג להם עכשיו – כך אנחנו צריכים לעשות. לעזוב את צעצועי העושר והכבוד, ולמצוא את האוצר האמיתי, את המטרה בחיים, לקבל את הצורה הנכונה של האנושות על פני כדור הארץ. לזה הטבע מזמין אותנו.

בטבע הכול מוכן. אם נעבוד בצורה חיונית – כחמישה-עשר אחוז מהזמן נקדיש לקיום ההכרחי כמו: מזון, קורת גג ורפואה – יהיה לנו פנאי לבנות יחסים חדשים בינינו, לצלול בהם עד לעומק היצירה הרוחנית, ולהרקיע עד לגילוי תוכנית הטבע כולה.

חיבור לבבי הוא הרבה יותר ממערכת יחסים טובה ויפה, עמוק יותר מערבות הדדית. כשיש קשר פנימי אין מישהו שצריך לאהוב, כי אנחנו אחד שלם. כלומר, השאיפה היא להרגיש איך הכול מתחבר לאחד. אז העולם הזה, על כל החשיבות שאנחנו מאצילים לחומר, לרכוש, לגופים, פשוט ייעלם. לא נשים לב אליו. נשים לב לדברים אחרים, הם יהיו החשובים לנו, הראשונים במעלה והקובעים מה נראה לנגד עינינו.

כשנרגיש את הטבע אורגני, אינטגרלי, אוניברסלי, נצחי, התפיסה שלנו תתעצם, האופקים יתרחבו והמבט שלנו יהפוך שלם. על פי הקבלה, המונח שלום בא מלשון שלמות. שלום זה לא כשאין מלחמה, שמסכימים לא לירות אחד על השני. אלא שאיפה לחיבור, להשלמה. בזמנים של שלום נרגיש את האחדות והשלמות של הכול. מתוך ראייה מערכתית כזו נתחיל להרגיש את עצמנו באמת. זוהי הדרך לשלום אמיתי, להשלמה הדדית מלאה בין כל הפרטים שבמציאות

¹ "ומעתה, חשוב לנו מאד, להסתכל במצות הטבע, לידע מה הוא דורשת מאתנו, פן תענישנו בלי חמלה, כנודע. והנה אמרנו, אשר הטבע מחייב למין האדם, לחיות חיי חברה. וזהו פשוט. אולם, יש לנו להסתכל במצוות, אשר הטבע מחייב אותנו, לעשות מתוך הבחינה ההוא, דהיינו, מבחינת חיי החברה". (בעל הסולם, מאמר "השלום").

²Sedikides, C., & Alicke, M. D. (2012). Self-enhancement and self-protection motives. In R. M. Ryan (Ed.), Oxford library of psychology. The Oxford handbook of human motivation (p. 303–322). Oxford University Press.

³Leary, M. R. (2010). Affiliation, acceptance, and belonging: The pursuit of interpersonal connection. In S. T. Fiske, D. T. Gilbert, & G. Lindzey (Eds.), Handbook of social psychology (p. 864–897). John Wiley & Sons Inc

⁴Pizarro, D. A., & Salovey, P. (2002). Being and becoming a good person: The role of emotional intelligence in moral development and behavior. In Improving academic achievement (pp. 247-266). Academic Press.

⁵Cohen, S. (1988). Psychosocial models of the role of social support in the etiology of physical disease. Health psychology, 7(3), 269-297.

 .⁹Burstein, D. D. (2013). Fast future: How the millennial generation is shaping our world Beacon Press

אהבת? שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

השאר תגובה

עוד בנושא

גם למייל שלך
מגיע תוכן
משמעותי

רוצה להכין את עצמך לעולם של מחר?

אז הכנו עבורך המון תכנים וסרטונים, כתבות ושיחות, שיעזרו לך לעשות סדר בבלגן.
והכול בחינם, מן הסתם ;-)
כל מה שצריך הוא להזין פרטים:


תנאי השימוש
x
בהתאם לסעיף 30א. לחוק התקשרות (בזק ושירותים תשמ"א-1982) אני מאשר בזה את הסכמתי לקבל מכם דברי פרסומת בכתב או בע"פ לכתובת המייל שלי

תודה על הרישום
נתראה בתיבת הדואר שלך!