התפתחות רוחנית

המשיכה שלנו לרוחניות מתפתחת בהדרגה ובאיטיות. לא כל אדם נמשך לרוחניות וגם כשהתהליך מתחיל לא ברור בכלל שמה שליבו מבקש זו רוחניות. ההרגשה היא שחסר לנו משהו ולרוב אנו חושבים שאנחנו לא מסופקים בעבודה או במשפחה או אפילו שאנחנו בדיכאון, בתוך תוכנו ברור לנו שזה חוסר מילוי המרגיש כמו תהום עמוקה, חושך כבד ששום דבר לא ממלא אותו. הדבר המדהים הוא שאותה הרגשת ריקנות מתמלאת בשמחה ואושר, כגודל החושך, כשפוגשים ברוחניות לראשונה.

מהם 10 הצעדים בדרך להתפתחות רוחנית?

 

ההרגשה היא מיידית וברורה לחלוטין כמו אור השמש ביום בהיר. ליבנו מגיב וכמו גולם שהיה רדום המון זמן אנו מקבלים התעוררות מופלאה שממלאת את אותו מקום חשוך ואפל שהיה בליבנו. 

ברגע מופלא זה אנו מקבלים אישור סופי שאכן זה לא היה דיכאון או איזו כפיות טובה על כל הטוב שקיים בחיינו. אנשים שמגיעים לרוחניות באים מכל גווני הקשת האנושית, לא בהכרח חווים חיים קשים ומלאי סבל, המון אנשים באים מחיים מלאים ומספקים, אבל המקום הזה, שלא מתמלא, קיים בהם ולכן להם עוד יותר קשה להבין מה מתרחש בליבם, כי על פניו הכול טוב ולא מובן מהי אותה ריקנות. לרוב האנשים שמגיעים לרוחניות יש סיפורים דומים על מה הביא אותם לשם וכאילו אחרי זמן ממושך של חיפוש הם מצאו מה ימלא את אותה תהום, לפעמים זה בעקבות החלפת מקצוע ולפעמים גירושין, כי גילו שנישואיהם או עבודתם אינם המקור לחוסר סיפוקם. כולם מספרים איך בפעם הראשונה פתאום הלב החל לפעום בפעם הראשונה, העולם נפרס לרגליהם והמסע לגילוי הרוחניות החל בביטחון גמור. הביטחון שמרגישים הוא ידיעה ברורה שהגענו למקום הנכון.

אז מתחיל תהליך של לימוד. בהתחלה אנחנו רוצים לבלוע כל פיסת מידע, לומדים בשקיקה ומרץ ונדמה שאין גבול ליכולת שלנו לספוג את חומר הלימוד. בשלב הבא אנו מתחילים להבין שהלימוד הוא לא בשכל ולא יעזור לנו אם נזכור או נשכח מה למדנו, כי רוחניות לומדים עם הלב. כוח עליון, כלומר הטבע, נותן לנו שלל רצונות, אותם אנו לא יכולים לשנות, אבל בלימוד הרוחני אנו לומדים לשנות את הכוונה שלנו לאותם רצונות. מורינו הרוחניים, הנקראים מקובלים, כבר השיגו את ההבנה ואת היכולת להבין את העולם הרוחני והם כותבים לנו במשך כל דורות התפתחותנו איך להיות חלק מהעולם הרוחני עוד בימינו.

התפתחות רוחנית מאחדת את האנושות כיוון שכולם מתכוונים לאחדות עם הבורא. כל אחד בדרך שלו, חלק ישירות לבורא וחלק דרך שליחים ומורים, אבל כולם רוצים אחדות, ואחדות בין האנשים מביאה לאחדות עם הבורא. 

זה פשוט נס. מני ראשית העמים היהודים ראו עצמם כעם מיוחד ונבחר, לא רק במה שהם צריכים לעשות, לא רק ביעוד, אלא במהות שלהם. במהותם הם נבחרי השם, וזהו דבר טוב ליהודים אך גם רע ליהודים, כי מי שהוא לא יהודי חפץ להתנקם בהם, מקנא בהם ואף מנסה להכחיד אותם ואת המיוחדות שלהם. 

בזמנים האלו החלה להיווצר אפשרות לאלה שאינם יהודים  להיות גם כן בעלי נשמה יתרה, בקשר ישיר עם הבורא, אם רק יבחרו לעבוד בעבודה רוחנית. 

חוכמת הקבלה מלמדת כי התפתחות רוחנית טובה יותר בקבוצה. ביחד מעלים כוחות מיוחדים לקשר עם הבורא. ההתפתחות הרוחנית יכולה להתחיל בכל גיל, חלק מתחילים בגיל מוקדם ואחרים מתעוררים רוחנית מאוחר יותר, כל אחד בזמנו. אין מוקדם ומאוחר בתורה, אין מוקדם ומאוחר בהתעוררות רוחנית. כשהתהליך מתחיל לקרות, מתפתחת באדם הודייה מיוחדת כי היא נותנת השראה להתפתחות של כל הבא אחריה.

איך אנו יודעים שאנו מתפתחים רוחנית. האם יש בחינה? תעודה? תשלום? התשובה היא שלא בהכרח. תוך כדי לימוד מזהים כי פעילות המיטיבה לזולת, השתוקקות להתקרב אל הבורא, ראיית הבורא בנפש של כל אדם ואדם אנו מתפתחים רוחנית.

 

בלימוד חוכמת הקבלה יש לנו מורים התומכים בנו ועוזרים לנו לצמוח, ספרים המספרים לנו איך עושים את זה ואיך עשו זאת בעבר, ויש לנו את תחושת האחווה עם חברים הלומדים איתנו והמגיבים לאותם הקשיים שאנו עוברים. לפעמים מרגישים שלא רק שלא מתקדמים, אלא חוזרים אחורנית, אך זו אשלייה. יש רק כיוון אחד, קדימה, למעלה ולאחווה עם הבורא הנמצא מאחורי החברים והחברות שלנו. זאת חברותא שאין כמוה, זאת חברותא שמלווה איתנו כל רגע שאנו ערים ולה אנו מודים. בלעדיהם אין התפתחות רוחנית.

Share:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

Related Posts

מה רע לשבת בבית?

במסגרת הפתיחה מחדש של כלכלות המגזר העסקי, הרבה עסקים בארץ ובעולם חווים מצוקה מסוג חדש: הם לא מצליחים לגייס מספיק עובדים כדי לחזור לעבודה.

לא הקורונה היא המכה, אלא ההשלכות שלה

השבוע שמחנו לשמוע על יממה בלי מתים מקורונה בישראל, אבל בעוד אנחנו מסתובבים בלי מסכות ונהנים ממנעמי השגרה, בעולם המצב הפוך לחלוטין: סגרים, הגבלות וסבל נוראי.

יש לנו חוב קטן לסגור

תחילה מגיע ניצחון מזהיר ולא מובן מאליו. זה מה שקרה אז וזה מה שקורה עכשיו. הקורונה עדיין משתוללת בעולם, ואצלנו בישראל? שקט בריאותי מופתי, חיסונים נרכשו מבעוד מועד לשנה הבאה ושלווה נוסכת ביטחון השתררה.

החזרה לשגרה מאלצת אותנו לחזור להתמודד עם החיים

שינויים מאפשרים לנו לגבש מחדש את מטרת חיינו. לגרד בראש ולהיזכר לשם מה אנו חיים? איך בכלל נראו חיינו לפני המגפה? ואיך כעת, אחרי שנה של ניתוק, אנחנו מבקשים לחיות את חיינו? לאן פנינו מועדות, ולמה בדיוק אנו חוזרים?