עזרה הדדית

מהי עזרה הדדית?

עשרת הדיברות שהינו המניפסט הדתי ,מוסרי וחברתי הנפוץ ביותר בקרב הדתות הגדולות בעולם ואף ביתר הדתות והאמונות בצורה דומה מקדיש חמש מעשר הדיברות שהיו אמורות להתייחס לקשר של האדם לאלוהיו למערכת הקשר בין אדם לזולת. אין ספק שהדבר מראה על החשיבות שמיחסות הדתות השונות להקשר שבין מערכות היחסים בין בני אדם למערכת היחסים שיש לאדם עם אלוהיו.

מנקודת מבט נוספת אפשר לומר שהכוח שברא את העולם על פי אמונת הדתות והוא זה שנתן למשה את עשרת הדיברות במעמד הר סיני, קובע לאדם הרוצה להאמין בו ורוצה להיות חלק מקהל מאמיניו באמצעות שייכות לדת זו או אחרת. אדם כזה מחוייב לקחת בחשבון את היחס הטוב לאנשים אחרים, כדרישה חד משמעית של האלוהים שלו ממנו בכל רגע בחיים הן הדתיים והן בחיי היום יום.

מה זה אומר עזרה הדדית?

כל ילד כמעט המתחיל ללמוד בכיתה א' נפגש עם משפט הכתוב במילים גדולות מעל לוח הכיתה. הגם שאינו יודע אולי עדיין לקרוא אותו, המורה מקפידה לקרוא אותו לתלמידים כבר בשיעור הראשון ומסבירה שזוהי צורת היחס הטובה בכיתה בפרט ובחברה בכלל. המשפט המפורסם הינו "ואהבת לרעך כמוך", שהוא אחד מהמסרים המרכזיים והחשובים ביחסים בינינו בכל הדתות והאמונות.

בתנ"ך ואהבת לרעך כמוך מובא כמצווה ואף יותר מכך רבי עקיבא שהיה אחד מגדולי חכמי ישראל בתקופת התנאים קבע שזהו כלל גדול בתורה, כלומר שקיום מצווה זו שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. גם בדת הנוצרית מופיע המצווה הזו כאחת מעמודי היסוד של הנצרות. ההוראה לקיים אהבת הזולת נמצאת בעוד הרבה דתות ואמונות בצורה של הוראה "את מה ששנוא עליך אל תעשה לזולתך", מעבר לכך יש עוד הוראות המחייבות את המאמנים לא לפגוע באחר ולכבד אותו.

 

עם התפתחות החברה האנושית אנחנו מבחינים בבניית מנגנוני עזרה של הרשויות לאזרחים הנכשלים יותר במדינה. ההכרה שחברה יכולה להתקיים רק אם תומכת בחברים הצריכים עזרה בתחומים שונים הייתה בסיס במדינות הקומוניסטיות והמדינות בעל משטר וגוון סוציאליסטי.

במשך השנים, עם התפתחות תיאוריות הקפיטליזם בקרב המדינות, המדינה מצאה את עצמה מרגישה פחות ופחות לאחריות שלה כלפי האזרחים החלשים והותירה את השטח להתפתחות ארגוני צדקה למיניהם. אנשים הקימו בתי תמחוי בהם יכלו אנשים עניים לאכול, נפתחו מקומות לחלוקת בגדים משומשים ועד ציוד לבית. תחום נוסף של עזרה הדדית היו אנשים בעלי כשרונות שונים שתרמו מכשרונם למען הקהילה, אמנים שהופיעו בחינם, רופאים שהיו מטפלים ללא תשלום באנשים ואפילו הוקמו ארגונים שמקיימים עזרה ותמיכה לא רק במדינתם אלה גם למדינות אחרות.

הנושא של עזרה עזרה הדדית אינו מובן מאליו שהרי זה אינו משהו המוטבע בטבע האדם אולי אפילו ההפך האדם הינו יצור אגואיסטי הדואג בעיקר אך ורק לעצמו ואינו מבצע שום פעולה אם אין היא תורמת לו יותר מסך ההשקעה שלו באנרגיה או משאבים בביצוע הפעולה. לכן מצאו לנכון כל הדתות להורות לקהל המאמינים לקיים את מצוות העזרה ההדדית בצורותיה השונות כלפי קהל המאמינים.

מחקרים שנערכו בנושא עזרה הדדית התגלו כמה גילויים מעניינים. התגלה שיש בעולם אנשים שהטבע טבע בהם תכונות אלטרואיסטיות. כלומר אנשים שהטבע שלהם כאילו כופה עליהם לפעול למען אנשים אחרים בכל מקום בעולם אפילו כפי שזה נראה לאנשים אחרים על חשבון טובתם עצמם. המחקרים על האלטרואיזם או זולתנות בשפה העברית נערכים מאז התגלתה התופעה ונקבע המונח על ידי סוציולוג צרפתי אוגוסט קונט כההיפך מאגואיזם ועד היום כדי להבין את התופעה. חלק מהמחקרים בדקו ומצאו קשר בין פעילות מוגברת באונה הקדם מצחית במוח לאנשים אלטרואיסטים, מחקרים אחרים גילו תופעות זהות בdan של אנשים בעלי נטייה לעזרה לזולת. כמו כן התברר שנטיה לזולת המתקיימת בהדדיות הינה מוגבלת לשני אנשים או לקבוצות קטנות מאוד של אנשים. בטבע אנו מוצאים תופעות של אלטרואיזם בקרב בעלי חיים לדוגמא דבורי הדבש מקריבות את עצמן לקיום מלכתן ושמירה על הכוורת. כמובן בהגנה של אם על הצאצאים שלה בעת סכנה.

אם אלטרואיזם הוא משהו טבעי אז מה גורם לאנשים לתרום מזמנם, מרצם ורכושם למען הציבור למרות שנראה לכאורה שהם לא מרוויחים מזה דבר או הרבה פחות ממה שהשקיעו. מסופר על מקרה, שבעיר מסוימת רצו לשפץ מבנה ציבורי מסוים. פרנסי העיר פנו לאנשים עשירים במדינה והציעו להם לתרום לשיפוץ הבניין. אחד האנשים העשירים אמר שהוא מוכן לתרום את כל הסכום הדרוש במידה והמבנה יקרא על שמו. היות שזה היה מבנה ציבורי הציעו לו שהמבנה ישאר בשמו המקורי אבל יתלה שלט גדול שבו ירשם שהמבנה שופץ בכספי תרומות שלו. האיש לא הסכים להצעתם. הדוגמא הזו ומחקרים נוספים הראו שאנשים מוכנים לתרום לחברה כי הם נהנים מהפעולה וההנאה שלהם מהפעולה שווה להם יותר מאשר הזמן והמשאבים שהם משקיעים.

 

קרבה בין בני אדם יוצרת סביבה המגוננת מפני מחלות.

מה שלא ידעת על עזרה הדדית

תאוריית האבולוציה לא הצליחה ממש לבדוק כיצד פרטים בעלי נטייה לתרום את עצמם למען החברה ממשיכים להתקיים ולא נכדים במרוצת השנים שהרי הנטייה סותרת את הנטייה לטובת הפרט הטיבעית הטבועה בכל בעל חיי. הם מצאו שכנראה תכונה זו היא חלק מיכולת הקיום של מינים שונים ויחד עם זאת היא לא מביאה להתפתחות לאלטרואיזם הדדית בקרב כל בעלי החי כולל האדם.

אנו רואים שבעוד לעזרה לזולת ישנם הסברים טבעיים כמו אלטרואיזם או רווחיים, כלומר שהאדם נהנה מהרגשת התרומה יותר ממה שהוא משקיע, התרומה נשארת בתוך ההגדרה של אגואיזם. לעומת זאת עזרה הדדית היא כבר מציאות הרבה יותר מורכבת היות שהיא מחייבת קבוצה של אנשים שהטבע שלהם הוא דאגה לעצמם או אגואיזם כאמור לפעול אחד למען השני בלי כל רווח כביכול מלבד הרווח שיקבל האדם כחלק מהיותו בחברה המקיימת את התנאים של עזרה הדדית.

במשך השנים ניסו לקום חברות שהבסיס לקיומן היה עזרה הדדית או בשם אחר ערבות הדדית. מקומות כמו קיבוצים חרטו על דגלם צורת קיום כזה שכל אחד עובד כפי יכולתו והקיבוץ דואג לכל מה שצריך לקיומו מדיור, כלכלה וחינוך ואפילו טיפול של הקיבוץ בילדים בלינה משותפת שמשחררת את ההורים מגיל מסוים של ילדהים מלטפל בהם. כמו כן, הוקמו חברות כלכליות שנקראו קואופרטיבים שהחברים השייכים לקואופרטיב זכו ליהנות מפירות ההצלחה של הקואופרטיב ללא קשר לכמה שהשקיעו מבחינת זמן ויכולת. קואופרטיבים כמו חברות האוטובוסים דן ואגד, הקואופ ועוד. אפילו התנועה הגדולה ביותר בקום המדינה – תנועת העבודה קמה מתוך אידיאל לבנות חברה המבוססת על ערבות ועזרה הדדית בקרב כל חבריה והקימה מוסדות לכך.

 

בפועל אנחנו רואים שהאירגונים הללו לא החזיקו מעמד בגלגלי הזמן וההתפתחות. בסופו של דבר כל האירגונים קרסו והתפרקו ובעצם היום התחום של ערבות הדדית מוגבל לקהילות סגורות קטנות יחסית ובעיקר בתוך המגזר הדתי ששם שואבים המאמינים את התמורה שתנתן להם על ביצוע פעולות עזרה הדדית מתוך האמונה שכל מעשה טוב מזכה אותם במצווה.

חוכמת הקבלה מתייחסת לכל נושא הקשר בין אנשים ומערכות היחסים ביניהם כחלק ואולי בעצם הביטוי העיקרי למהות הקיום שלנו. חוכמה זו בעצם מתארת את המערכת הרוחנית המכילה את מערכת העולם שלנו ומסבירה בצורה ברורה למה אדם מתנהג כפי שמתנהג ולמה עזרה הדדית או ערבות הדדית היא הבסיס להמשך היכולת של האנושות להתקיים למרות שכרגע זה מתראה בצורה הפוכה לגמרי.

חוכמת הקבלה נכתבה במשך אלפי שנים על ידי אנשים המתקראים מקובלים. אנשים אלה הצליחו לפצח את קוד הכניסה למערכת ההפעלה של המציאות שלנו ותיארו בספרים שכתבו את מה שגילו. ספרי הקבלה מכילים את ההסברים מי ברא את העולמות, למה, מהו העולם שלנו, למה הוא קיים ולא פחות חשוב מה אנחנו צריכים לעשות כדי לחיות טוב. חוכמת הקבלה כשמה כן היא – לדעת כיצד לקבל את כל הטוב והעונג שהבורא שברא את העולם רצה להעניק לכל הברואים שלו.

 

המקובלים מסבירים לנו את השורש והסיבה. מדוע אנחנו צריכים לחיות על פי העיקרון של 'ואהבת לרעך כמוך' ולקיים מערכת חיים עם עזרה הדדית ואף יותר מכך ערבות הדדית.ה מקובלים גילו שיש כוח אחד שברא את המציאות שאנו מרגישים וחיים בה ועוד מציאותיות שהם קוראים להם עולמות רוחניים. אולי זה יהיה מפתיע לשמוע אבל הם מספרים שהבורא ברא נברא אחד, כן רק אחד. הבורא ברא אותו ככוח שמסוגל לקבל את כל הטוב והעונג שהוא יכול לתת לו. יתרה מזו, הוא בנה מערכת קיום רוחנית המאפשרת לנברא לקבל את כל הטוב הזה. אז מה קורה? למה אנחנו לא נמצאים שם?

כאן, מסבירים לנו המקובלים טמון המפתח להבנתנו את המציאות ומטרת החיים שלנו. הם נותנים לנו כדי שנצליח להבין אותם דוגמאות מהיקום והעולם שלנו. אם נתבונן במערכות דומם, צומח וחי ביקום שלנו כאשר אנחנו מוצאים לרגע את האדם מהמשוואה. במבט מעמיק אנחנו רואים מערכת הפועלת בחוקים ברורים כאשר כל פרט במציאות מכיר מקומו ויודע את תפקידו. כלומר מערכת הנמצאת באיזון נפלא וכל פרט במערכת החי לפי החוקים שלה מקבל כל מה שהוא צריך לקיומו מהמערכת.

 

מה עם האדם אתם שואלים? כמו שאמרנו, האדם אמור לקבל את כל הטוב והעונג יחד עם זאת הוא צריך להיות במודעות שהוא קיים ומקבל את כל הטוב מהבורא. מודעות כזו הבורא לא יכול להעניק לאדם. לכן הוא פעל בשיטת 'הפוך על הפוך', כלומר הוא ברא נברא אחד אח"כ גרם לנברא הזה להתחלק להרבה מאד חלקים כאשר הוא מביא את החלקים האלה להרגשה שאין הם ממש קשורים לכל מערכת הקיום דומם, צומח וחי אלה מרגיש שמערכות אלה קיימות לשרת אותו והוא יכול לעשות בהן כרצונו. יותר מזה, גם את מהות הקשר בין בני האדם אין האדם מרגיש, אלה כל אחד מנסה למצוא דרך כיצד לייצר לעצמו חיים טובים גם אם זה מגיע על חשבון אחרים שסובלים כתוצאה מכך.

עכשיו, כאשר אנחנו מביטים על המצב שאנו נמצאים בו אחרי אלפי שנות התפתחות של האנושות נסכים באופן אוביקטיבי שאנחנו כמין האנושי רחוקים ממצב של הנאה וכמובן היחסים בין אנשים פרטיים, דתות ומדינות אינן מן המשופרים בלשון המעטה.

המקובלים אומרים לנו, באמצעות חוכמת הקבלה, שבמידה ונקבל על עצמנו את ההכרה שאכן יש כוח אחד בעולם ואכן המטרות שלו הן כפי שנכתב לעיל ויותר מכך, שכל מה שקרה עד כה הוא תיכנן וגרם כדי שנגיע להכרה בעצמנו שאין אנו יכולים לחיות טוב או טוב לאורך זמן. אם אנחנו רוצים לחיות כך אנחנו צריכים להחליף דיסק. בני האדם צריכים להראות רצון להתקרב אחד לשני באמצעות עזרה הדדית. בכל מדינה, בכל העולם, כל בני האדם ואז תתחיל התנועה הזו לכיוון תיקון הקשרים בינינו, הכוח העליון יעזור לנו לבצע את התהליך וכך במשך הזמן כל בני האדם ירכשו את הכלים המתאימים לחיות בעולם של ערבות הדדית והרגשת הכוח העליון השולט ומנהל את המציאות.

 

Share:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב linkedin
LinkedIn

Related Posts

עובדים עד צאת הנשמה

לא סתם התופעה נפוצה ביפן ובעוד מדינות אסייתיות. לרוב אזרח יפני נוסע כשעה הלוך לעבודה, שעה חזור, ובין לבין עובד עד 12 שעות בממוצע, כי מה לעשות, ביפן נהוג לספק פריון בלתי פוסק.

עצלנות מצילה חיים

המסר "עצלות מצילה חיים" של הממשלה הגרמנית הוא מסר לא רע, שכן הגישה של "שב ואל תעשה עדיף" היא נכונה. ככל שאנשים פחות יקפצו ממקום למקום וייחפזו לעשות ולפעול, כך יהיה טוב להם וטוב לעולם.

טונות של שמחה: העבודה החדשה ששווה הון

תכלית האדם היא לא עבודת פרך, למכור ולהחליף, לייצר ולזרוק, אלא להשיג את מהות החיים, ליהנות מהחיים, לגלות את הכוח הטוב שקיים ביחסים בינינו. לכן העבודה החדשה תהיה לעבוד על שינוי עצמנו כדי לספק לזולת טונות של שמחה.

לאומנות כזו אני מוכן לקום ולמחוא כפיים

בעיניי אופרות מובחרות, יצירות מופת מספרות העולם, קונצרטים של מוזיקה קלאסית ועוד – מעוררות רגשות ומחשבות שמעלות את האדם מדרגה בהמית לדרגת אדם, מתפיסה אגואיסטית לנטייה אלטרואיסטית רגעית, מגישה חומרנית לגישה רוחנית.