מרק של וירוסים. תארו לעצמכם סיר גדול של מרק, ובתוכו כולנו נמצאים. המרק מלא בווירוסים מכל מיני סוגים, ואנחנו מעבירים אותם האחד לשני. אלה יכולים להיות וירוסים רעים או וירוסים טובים, תלוי מה אנחנו בוחרים. למעשה, כזה הוא העולם שבו אנחנו חיים. אם נשכיל לפצח את כתב החידה ששם בפנינו עידן הקורונה, נוכל להפוך את המצב המאיים למנוף לצמיחה.
אז איזה רמזים היו לנו כאן?
בתחילת המכה, כשהגיחה הקורונה אל חיינו, רכשנו הבחנה שקודם לא עלתה אצלנו כלל במחשבה. הטבע מחייב אותנו להקפיא את השגרה. זהו כבר לימוד גדול וחשוב מאוד: אנחנו נמצאים תחת כוח הטבע, מעין יד נעלמה שיכולה להעיף אותנו ברגע אחד מפינה לפינה.
בנוסף, הקורונה הראתה שאנחנו מעבירים וירוסים זה לזה על פני כל כדור הארץ. כנראה שהטבע מתייחס אלינו כאל גוף אחד. וכמו שבריאות הגוף הפיזי תלויה בטיב הקשר בין כל האברים, ייתכן שגם בני האדם צריכים לתפקד כמערכת אינטגרלית אחת.
כשהתחלנו בחזרה לשגרה, מיד קיבלנו מכה. למה? על פניו התשובה ברורה: זלזול בשמירת המרחק, בחובה לעטות מסכה וכו'. אבל פה טמון עוד רמז. אם בזמן הסגר הדאגה הייתה להישמר מפני המגפה שמשתוללת בחוץ, כנראה שביציאה החוצה צריך להתהפך גם כיוון המחשבה. כלומר, שעלינו לדאוג לכך שאנחנו לא נפזר סביבנו וירוסים, גם אם איננו מרגישים חולים.
רגע חושבים: באופן טבעי אדם דואג לעצמו ולילדיו. ועכשיו, צריך להתפתח בינינו קשר מרמה חדשה, שיבוסס על דאגה לשלום הזולת. מושא הדאגה מתחלף, מדאגה לעצמך לדאגה לסביבה. ההתפתחות הנדרשת היא רגשית ושכלית גם יחד. שאני ארגיש את הזולת כמו שאני מרגיש את עצמי, ואחשוב על טובתו כמו שאני חושב על טובתי.
כדי לפתח דאגה לזולת, עליי להגיע למצב שיהיה אכפת לי ממנו. כתוצאה מכך אני ארגיש כי בגלל שאני עלול לסכן אותו, עדיף שלא אתקרב אליו ולא הוא אליי. וכאן, מעבר לשמירת מרחק פיזי, אני צריך לשמור גם מרחק פנימי.
למה הכוונה? עליי לבדוק את עצמי היטב שלא אדביק אף אחד במחשבות רעות שצצות בי, מחשבות אגואיסטיות, שמנוגדות למגמת ההתפתחות שלנו לעבר קשר הדדי.
הפתעה: הווירוס המזיק ביותר שאנו מעבירים זה לזה הוא וירוס פסיכולוגי, ברמת היחס והמחשבה. המחשבה גרועה יותר מווירוס ביולוגי, כי היא פועלת לכל כיוון, מעל כל המרחקים.
שמירה ברמת המחשבה היא פועל יוצא מהתפתחות רגשית, התפתחות ההכרה שכולנו תלויים זה בזה, ולכן מחויבים להתייחס זה לזה באהבה. על הילדים שלנו, לצורך המחשה, אין לנו מחשבות רעות, כי יש לנו כלפיהם אהבה טבעית.
אחרי היסטוריה ארוכה, אנו נדרשים לפתח את רוח האדם שבנו. זה אומר לבדוק לא רק את המעשים שלנו, אלא גם את המחשבות, את היחס הפנימי שלנו לזולת. שינוי מהותי כזה הוא ממש מהפכה, שלב חדש לחלוטין באבולוציה של המין האנושי.
אם כן, ההיערכות הטובה ביותר לבאות היא לפתח דאגה לזולת. להשתדל לחשוב טוב על כולם. כשמחשבות כאלה יתפשטו כמו גל חיובי, ייווצר בינינו שדה, רשת קשר פנימי שתתמלא בברכות שנשלח מלב אל לב. וכאשר וירוסים כאלה ישוטטו באוויר העולם, גם הטבע יאיר לנו פנים ונזכה לבריאות שלמה, לביטחון ולשמחה.
שיהיה לנו בהצלחה!
מן המקורות
"כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד, כן העולם. כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן תתקנה, יהיו לגוף אחד ממש".
ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", פרשת תולדות, ג
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
