ופתאום, כאילו מישהו לקח את החיים שלנו והכניס אותם לבלנדר. 'מה יקרה אם, מה נעשה אם..'. התעוקה משתקת את המוח, מכבידה על הלב, וממש מורגש שחוץ מקורונה עלול לבוא התקף לב מרוב חששות ומתחים. האם יש דרך להרגיע קצת את הפחדים הכלכליים? משהו שיספק איזה עוגן, מקור ביטחון, אולי אפילו תקווה לימים יותר יציבים?
הכול בראש, אומרים החכמים, אז בואו ננסה להסתכל מזווית שונה על מהלך העניינים. אולי אתם זוכרים: פעם, בעולם ההוא, זה שהיה פה עד לא מכבר, מבוקר ועד ליל היינו סוג של עבדים. מנסים למלא אחר מבול הדרישות שהנחיתו עלינו מכל עבר, המנהלים, הרשויות, הלקוחות, הספקים. היינו חייבים לבנקים, לבוסים, לבני הזוג, לילדים. חייבים, חייבים, חייבים. בין ריצה לריצה, ניסינו לעמוד בכל היעדים.
אחר כך הגיע משהו לא ברור, קורונה ייקרא שמו בדברי הימים, וכמו הנמיך את הווליום בכל הערוצים. חלק מאתנו פתאום לא עובדים, אחרים עובדים מהבית בטורים נמוכים, הילדים נמצאים בבית, קצת פחות לחוצים מהלימודים. בהשוואה למרוץ הסטרס שאליו הורגלנו, בעצם, הימים לא כל כך נוראים.
נכון, הפחדים הכלכליים מאוד מאיימים, אבל בינתיים עוד יש אוכל במקרר וכסף לקניית מצרכים. התרחישים הרעים הם בעיקר עתידיים, בפורמט של 'מה עלול לקרות ואיך אנחנו מגיבים'. אבל, האם כדאי לדאוג היום את דאגת מחר? הרי מעבר לצעדים המעשיים שאולי אפשר עוד לעשות כדי להיות מוכנים, אין לנו מושג מה באמת עומד להתרחש, אז בשביל מה להתחיל להשתגע מדאגות ופחדים. זה לא ייתן דבר.
מה שכן מומלץ לעשות הוא להתמקד בכיוון המחשבה הבא: כולנו תחת כוח הטבע, כוח עליון. וכשהוא פועל, כמו שכתוב בפוליסות הביטוח, אין לנו יכולת השפעה. אז במקום לשקוע בחרדות, עדיף אולי לנסות להבין לאן אותו כוח נעלם מקדם אותנו. הרי למרות כל ההייטק, איננו חכמים יותר מהטבע. הלוואי ונשיג פעם קמצוץ מהשכל שטמון במערכת הטבע, ונבין קצת יותר באיזה יקום אנחנו נמצאים, באיזו מערכת כוחות אנו עטופים.
נכון לעכשיו, אנחנו לא יותר מחלקיקים קטנים בבריאה, שרק חושבים שמבינים בה משהו. החיים מראים שגם מה שגילינו בחוקי הטבע, על פי רוב השתמשנו בו לרעתנו. הכוחות ששאבנו מהטבע, המטרות ששמנו לעצמנו להשיג בעזרתם, הביאו את העולם של לפני הקורונה לסף קריסה. איומים של מלחמת עולם גרעינית, חורבן אקולוגי וטרור קיברנטי נשמעו השכם והערב. משחקי אגו שיתקו מערכות פוליטיות, בועות פיננסיות מילאו את האוויר, השחיתות פשתה בכול, הפילוג העמיק והשנאה עברה כל גבול. אז מה היה טוב כל כך בעולם ההוא? גם ברמה האישית, למרות השתלטות העבודה על כל חיינו, רבים בקושי הצליחו להביא הביתה משכורת שתספיק לכל צרכי החיים. ואפילו אם כן, האם די בכך כדי לעשות אותנו מאושרים? שנרגיש מלאים, שלמים, ממומשים?
באמצע המרוץ לא היה לנו רגע למחשבה, אז באה הקורונה והכריזה: פסק זמן. שבו כולם בבית ותתחילו לחשוב: מה יהיה איתי מחר? במי אני תלוי? האם אני יכול להשפיע על הגורל שלי? איך אוכל להבטיח שיהיה לי כסף לכלכל את ילדיי?
חיות גם דואגות כל הזמן למזון, אבל השאלה היא האם מעבר לפרנסה אנחנו רוצים לחשוב גם על דברים גבוהים יותר? דרך הקורונה הטבע כמו שואל אותנו: לשם מה אתם חיים? תשובה בנוסח של 'חיים כי חיים', כבר לא מספיקה לרמת ההתפתחות הנדרשת מיצורים חושבים.
הקורונה איננה מכה אלא תרופה. היא עוזרת לנו להתנתק מאינספור העיסוקים, שרובם כלל לא היו נחוצים. מערכות מלאכותיות של ייצור, מכירה, זריקה, ייצור, מכירה, זריקה, שמרוקנות את כדור הארץ מכל אוצרותיו. אנחנו עובדים האחד על השני, כדי למכור ולקנות, למכור ולקנות. אף אחד לא צריך את זה, אבל אנחנו לא יכולים להתקיים בלי תעסוקה. אז עכשיו בימי הקורונה, כשכל השרשרת הזו הופסקה, קיבלנו זמן לחשוב: האם בשביל זה האדם חי? כך הטבע, כמו אימא אוהבת, דואג שנלמד ונתפתח, שנחשוב על החיים שלנו.
מה שיכול לתת לנו תקווה בימים אלה הוא התעמקות בשאלה: מהו הטעם בחיינו? אם נתחיל לחשוב עליה, אנו נמשיך להתפתח כבני אדם ונהפוך את המשבר הזה לצירי הלידה של עולם חדש. הכול מתברר במחשבה, נאמר במקורות, כדי להדגיש שהאדם חי בתוך המחשבה שלו. תכלית הבריאה, כפי שמלמדת חכמת הקבלה, היא להביא את האנושות לדרגה נעלה, שבה כולם יבינו וירגישו לאיזה כיוון הטבע מכוון אותם להתפתח. עלינו לפתח את האדם שבנו, החלק הפנימי ביותר בתוכנו שמסוגל להזדהות עם הטבע.
מה זה בדיוק "הטבע"? הטבע הוא הכול. מחשבה עליונה. תוכנית עליונה. כוח עליון. א-לֹהים בגימטרייה הטבע (86). הכול נכלל בטבע. אנו צריכים להשתדל לפתח בנו רגשות ומחשבות כאלה שבהם נרגיש את כל הטבע שסביבנו. זה נקרא להכיר את האלוהים. אם נשתדל לצאת מעצמנו, להתחבר עם כל היקום, עם המחשבה העליונה שמקיפה את כל המציאות, נראה לשם מה הכול נעשה. או אז נגלה שאנחנו לא רק חיות קטנות על פני כדור ארץ קטן, אלא הטבע רוצה לעשות מאיתנו משהו גדול. לתת לנו אפשרות להבין אותו, להתחבר עמו.
הזדמנות נפלאה שכזו ניתנת לנו עתה, ולכן נגיף הקורונה הוא לא מחלה אלא תרופה. ראו מה הוא עשה תוך זמן כה קצר: האוויר נעשה יותר צח, הזיהום פוחת גם באדמה ובמים. אומרים שבוונציה שבאיטליה, שבה כבר שנים לא נראו דגים במים, לפתע הם חוזרים. כדור הארץ רוצה לחיות וביכולתו לכלכל מיליארדים, אנחנו נדרשים רק לא להפריע לו. לכן, אין מקום לחרדה מה יהיה עם הפרנסה. הכול יהיה בסדר, אם נקדים תרופה למכה. באהבה רבה.
מן המקורות
"כדור ארצנו די עשירה לפרנס לכולנו. ולמה לנו מלחמת החיים הטרגית המעכירה את חיינו מדורי דורות?"
בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, עיתון "האומה"
"במחשבה אחת נאצלה ונבראה כל המציאות הזו, עליונים ותחתונים יחד, עד ככלות הכול בגמר התיקון. אשר אותה המחשבה היחידה, היא הפועלת את הכול, והיא עצם כל הפעולות, והיא מקבלת התכלית, והיא מהותה של היגיעה, והיא עצמה מציאות כל השלמות והשכר המקווה".
בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", א, הסתכלות פנימית, ח
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1214. קורונה: איך להרגיע את הפחד הכלכלי?
