השנה נחגוג את ל"ג בעומר באופן חסר תקדים – בלי אש. בלי מדורות. בלי עשן. בלי מרשמלו שרוף. בלי תפוחי אדמה עטופים נייר כסף על גחלי המדורה. מה נמצא מאחורי ההחלטה להימנע ממדורות? אולי מניעת התקהלויות גדולות מידי, אולי חשיבה ירוקה בעקבות רגשות האשמה שעוררה בקרבנו הקורונה. כך או אחרת, השנה הרבה הורים יעבירו את החג עם הרבה פחות דאגה שמא הילדים יחזרו שתויים, מסוממים חס וחלילה, או אחרי אירוע אלים מהמדורות.
המנהג הידוע לעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי ולחגוג שם את הילולת החג, לצד קברו של גדול המקובלים שכתב יחד עם תשעה תלמידיו את ספר "הזוהר", מבטא שאיפה שמקננת בנו גם היום, להתקרב לאור הגנוז בספר זה, האור שמסמלת המדורה. אור שממתין להתגלות ודווקא כעת בימי הקורונה יותר מתמיד.
המקובלים לאורך הדורות והרשב"י ביניהם, דיברו על מציאות עליונה, מוארת, בה כל בני האדם מחוברים זה לזה מעל האגו המתפרץ, מעל השנאה והקוטביות הטבעיים שמתגלים בינינו. וכעת עם בוא הקורונה השאלות שעולות בנו: האם חיינו עד עכשיו בדרך הטובה לנו ביותר? האם החזרה למרוץ העכברים הקרוי "השגרה" רצויה לנו? אולי ישנה דרך אחרת לחיות בה את שבעים שנותינו מבלי "לחיות כדי לבזבז כסף"? האם יש שיטה אחרת להתקיים, פחות לחוצה, פחות מיוסרת ועם הרבה יותר הנאה מהקשרים האישיים והחברתיים שלנו?
התהיות האלו שעולות בנו כעת אינן מקריות. הן באות לפתוח באנושות פתח קטן לקראת המעבר לדרגת התפתחות הבאה שלה, "פתחו לי פתח כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות" (חז"ל). המצב הזה שאליו נכנסנו בחודשיים האחרונים מצביע על התקרבותו של העולם העליון אלינו, ודרישתו מאיתנו לעלות במדרגות התפתחות האדם מבחינה פנימית. בדיוק באותו אופן שבו עסקו רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו באותם סודות עליונים במשך 13 שנים במערה.
אז איך מתחילים להתקרב אל אותה מציאות נעלה ונצחית? מסכימים להתקרב זה לזה, לאו דווקא בצורה פיזית, אלא כמו שמלמדת אותנו הקורונה, בצורה פנימית יותר. במקום לשבת סביב המדורה אתם יכולים לשבת זה לצד זה במעגל, שבמרכזו רק הלבבות המחוברים יחד ובוערים באש האהבה. את המעגל הזה, שיכול להיות גם וירטואלי דרך הזום למשל, אתם יכולים להפוך למעגל שיח.
בכל סבב, מישהו יעלה שאלה שתקרב בין הלבבות, כמו: מה יעזור לנו להרגיש קרובים יותר זה לזה? מה חסר בקשר בינינו עכשיו? איך אנחנו רואים את היחסים בינינו בדרגת ההתפתחות הבאה שלהם? וכל אחד יענה בתורו מבלי להתווכח או לפסול את דבריו של משתתף אחר היושב במעגל. וכך במקום לנסוע למערת רבי שמעון בר יוחאי, נביא אותו לסלון שלנו, לשרות בקרבנו בין הלבבות.
