רוחות ים מצליפות בספינת האנושות – חבטה ממערב, מכה ממזרח – מערבלות אותה סביב עצמה, מנדנדות חזק וגלובלי. הרגישים מקיאים, הקשוחים מבליעים בחילה. ממעל צפה עננה של אי-ודאות.
אי-ודאות הוא מושג מעולם ההסתברות המתמטית. דבר שיתרחש בוודאות מקבל דירוג הסתברותי שמספרו אחד. דבר שידוע בוודאות שלא יתרחש מקבל הסתברות אפס. כל מה שביניהם נקרא אי-ודאות. הבעייתית ביותר היא הסתברות שמספרה חצי – מצב מושלם של אי-ודאות.
אדם מטיבו רוצה לדעת את הסתברויות העתיד, אחרת לא ידע בוודאות איך לפעול בהווה. בעבר רוב האנשים היו יכולים לצפות במידה רבה מה יהיה ברוב רגעי החיים. מערכת הקיום הייתה פשוטה, קרובה לאדמה, כפופה לעונות השנה, צמודה לטבע; יחיד וחברה ידעו בהסתברות גבוהה לאן נושבות הרוחות.
במהלך השנים הלכנו והתרחקנו מתפיסת הטבע כמוליד החיים, כמערכת עליונה שבתוכה ועל פי חוקיה אנחנו מתקיימים. בהתאמה התרחקנו והתפלגנו זה מזה, תוך האדרת האינדיבידואל ועידוד תחרות בינו לבין השאר, עד כדי כך שהאגואיזם המתפתח גרם לנו לדמות שהזולת והטבע לא נוצרו אלא לשרתנו.
מתוך כך נקלענו היום על ספינת האנושות לסערה המטלטלת הזאת, יחידים ועמים, לא יודעים להגיד מה יקרה ברגע הבא. אנחנו לא קולטים מה משפיע עלינו, ומכאן אנחנו לא יודעים איך להגיב, לא מזהים את הכוחות הפועלים עלינו ואיך לפעול בהתאמה. רחוקים מהטבע ומפורדים, נכנסנו לתהליך שכולו אי-ודאות.
לאט-לאט נתרגל לזעזועים שעוברים עכשיו על העולם, הבחילה תיחלש, נתחיל להסתכל לצדדים ולחפש לאן נושבות הרוחות ולמה? מהי החוקיות ומה מקורה? איזה כוח פועל במציאות ומביא עלינו את כל האירועים האלו? לשם כך הובילה מלכתחילה היווצרות הסערה. שנחפש, שנבקש.
יורדי ים מתוקף עיסוקם מרגישים על בשרם שיש כוח עליון, שהם תלויים בו וזקוקים לו. באי-ודאות השלם של הים, אדם מרגיש בוודאות שחייו נמצאים בידי כוח הטבע, והוא פונה אליו באופן טבעי. לזה מושך תהליך אי-הוודאות, לפנות ולגלות שוב בטבע את סיבת הדברים.
כל מלח יודע עד כמה קריטי הקשר עם חבריו להפלגה. אם הקשר לא טוב הספינה בסכנת טביעה. על ספינת האנושות אנחנו עתידים להבין יותר מזה, שהיחסים בינינו, וגילוי הכוח העליון בתוכם, תלויים זה בזה בקשר הדוק. כשנבין ונתחיל לעבוד על הקשרים בינינו, נכניס בהם חום וחיבה, מחשבה יפה ודאגה. נאלף את האגואיזם כך שישרת את הקשרים ולא יחבל בהם, ועם הרוח הטובה הזאת נתקדם ונשוט לאי של ודאות.
