ארץ לא נודעת: ארבעה שלבים למיפוי טבע האדם

טֶרָה אִינְקוֹגְנִיטָה, ובעברית ארץ לא נודעת, הוא המונח הלטיני שהשתמשו בו יוצרי מפות קדומים לתיאור יבשות שטרם מופו ותועדו. המונח יצא מכלל שימוש כשהסתיים המיפוי השלם של העולם, אבל אם מדברים על עולמו הפנימי של האדם, הוא עדיין מלא בשטחים לא נודעים.

כדי למפות את עולמו הלא נודע של האדם, לתור אחר שטחים חדשים במוח ובלב, יש לפסוע במסלול בן ארבעה שלבים.

שלב ראשון: ידיעת המחשבה הפועלת באדם. צריך להתרגל לרעיון שאנחנו אגואיסטים. זה לא פשוט לעיכול, כי בדרך כלל אנחנו מחפים על היצר הרע הזה, מצדיקים אותו, מגוננים, משכנעים את עצמנו שלא, אנחנו רוצים בטובת האחר. השלב הראשוני והמכריע הזה נקרא הכרת הרע: יש יצר קבוע באדם שגורם לו להצליח לחשוב רק על עצמו.

שלב שני: הבנה כי יצר הרע גורם להפסדים ולא לרווחים. כאן האדם מתחיל להרגיש כמה המחשבה העצמית מרחיקה אותו מכל הדברים הטובים באמת, וכיצד יראה עולמו אם ישתנה. כנגד הכרת הרע, האגו האינדיבידואלי, קל לראות כמה טוב יכול להגיע בהתקשרות הדדית, דרך חברה שכל פרט בה מחשיב את האחרים כאילו הם חלק בלתי נפרד ממנו, וכולם יחד הם חלק אינטגרלי מהטבע.

שלב שלישי: התגברות על האגו. אם היצר גורם רע לאדם, הגיוני שהוא ינסה להיפטר מהצרה. אבל אי-אפשר להיפטר מהאגו כי הוא אורב בכל מקום. אדם מנסה לברוח למחשבות על הזולת, ותופס את עצמו שוב ושוב בחשיבה אינטרסנטית. האגו יעמוד תמיד מול האדם ויחסום לו את דרכו. בשלב זה האדם מבין בדיוק מה פועל בו, והוא מגיע להחלטה שהוא לא רוצה בטבע האגואיסטי שלו והוא מחפש דרך לברוח.

שלב רביעי: סור מרע ועשה טוב. בשלב אחרון זה לומד האדם לתרגל כיצד להתרחק מהרע ולהתקרב לטוב. בעזרת שיטת החיבור של חכמת הקבלה האדם לומד להשתמש נכון באגו: במקום לנצל את האחרים לטובתו, מה שגורם לרעתו, הוא מתחיל לנצל את עצמו לטובת הזולת, כי טובתם היא טובתו עצמו.

ארבעת השלבים הללו ממחישים שבהתנהלות הדרגתית של מסירה ונתינה הדדית, של מחשבה רחבה לטובת כולם, הכול הופך נודע. זה סוף המיפוי.

אהבת? שתפו

השאר תגובה

עוד בנושא