בשבוע שעבר יצא מזכיר המדינה של ארה"ב מייק פומפאו מהסגר האמריקאי לקורונה הישראלית. רבים הרימו גבה, מדוע לו, לאחד האנשים החשובים בממשל האמריקאי, לסכן את בריאותו ולחצות אוקיינוסים על מנת להיפגש פיזית, ולא דרך הזום, עם מקבלי ההחלטות שלנו? האם הוא הגיע ללמוד מאיתנו כיצד אנחנו מתמודדים ביעילות עם נגיף הקורונה? אולי אכן הגיע להתפעל מהדרך המרשימה שבה חזרנו לשגרה על מנת לאמץ את המודל לאמריקה? או אולי הגיע ללמוד מדוע כלכלת ישראל לא קרסה כמו שאר כלכלות העולם?
אז זהו שלא. מטרת ביקורו של פומפאו הייתה להזהיר את ישראל מפני הגברת שיתוף הפעולה הכלכלי עם סין. אין זה סוד שבין ארה"ב וסין שוררת מתיחות גבוהה מאוד. אין זה סוד שישראל היא בעלת הברית של ארה"ב במזרח התיכון. גם אין זה סוד שישראל מקיימת שיתוף פעולה כלכלי נרחב עם סין. הסוד הגדול הוא שמטרת ביקורו של פומפאו מושרשת עמוק בעקרונות הטבע.
למעשה ישראל נקלעה לטבורו של שדה הקרב בין סין וארה"ב, כשכל אחת מהן מושכת אותה לצידה. ארץ קטנה, אוכלוסייה מועטה, ומקבלת יחס של מעצמת-על. אין לי עניין בפוליטיקה עולמית, אבל לפי חכמת הקבלה, ישראל היא מעצמה רוחנית. מכאן שגם בעיני האנושות ישראל מורגשת ככוח מכריע ומשמעותי.
הקבלה מעמיקה ומסבירה שהאנושות כולה מקושרת ברשת אחת, כמו גוף אחד. ישראל היא לב פועם בגוף האנושות. איבר משמעותי שמכוח חיבורו צבר ניסיון וכוח רוחני כדי לתפקד לטובת האנושות כולה, להיות "אור לגויים". אולם מרגע שפרצה שנאת חינם, חרב בית המקדש ופסקה אהבת האחים שבעם – הפסיק הלב לפעום, כבה האור וישראל נדדה בין האומות.
העיקרון מעולם לא פסק: ישנו הטבע שפועל בצורה מקושרת, כמערכת זורמת וחיה, וכנגדו מין האדם, שלוקח ולוקח, חומס את בני מינו, לא משאיר כלום מחלקי הטבע האחרים. בין שניהם, יש את עם ישראל שברשותו ידע עתיק על מבנה העולם ודרכיו, ושיטה יישומית לחיבור אנושי ולמיזוג נכון עם הטבע, עד לאיזון של ממש.
אבל העם הזה לא רק שלא מראה עניין ללמוד וליישם את הידע הזה. הוא עוקף את כולם ורץ לפני כל האנושות לכיוון הלא נכון. הוא ראשון לתחרות, להופכיות מהטבע. הראשון לפילוג, לבידול, לפירוד. והעמים יודעים זאת, זה שוכן בתת ההכרה של כל אחת מאומות העולם. כולם מרגישים שהיהודים צריכים לשרת את העולם, להכניס את החברה האנושית לטבע בצורה מוצלחת, והיהודים לא עושים זאת.
היהודים כל כך רחוקים זה מזה, כל כך שונים ומפולגים, וכתוצאה הם מהווים את נקודת הסכסוך בין המעצמות, כמו סין-ארה"ב. הם כל כך מפורדים היהודים, שאם חלק מהם יסבול, החלק השני ישמח לאידו. אנחנו אולי משוכנעים שהכול טוב, יש לנו מדינה חזקה, אבל אנחנו לא קולטים שלפי פקודת השוק האירופי אמריקה וסין, אם תינתן, ייסגרו לנו באחת כל דרכי המסחר, ונישאר להירקב כאן לבד. לא לגמרי לבד. אנחנו והקורונה. ואם נשאל את האומות, אבל למה, מה עשינו? התשובה תהיה, כלום, פשוט לא רוצים להיות איתכם בקשר. ואנחנו צריכים כבר לדעת את התשובה האמיתית. זה בגלל שאנחנו מסרבים להתחבר.
העולם לא ייתן לנו לחמוק מהתפקיד הייעודי שלנו: להתאחד בינינו ובחיבור עם הטבע הכללי, מעל הסכסוכים והתככנות. המצב הזה אידיאלי לכולם, והוא מוטל על כתפינו השבריריות. לכן רק כשנתחבר וניישם בינינו את שיטת החיבור נגרום לכל העולם, כולל סין וארה"ב, להתחבר בצורה נכונה. רק אז נקרין קשר חיובי בין כולם. נביא לעולם רוח, אור של חיבור.
