זוכרים עולם שבו אנשים ישבו יחד במסעדות, טסו במטוסים לבירות אירופה ולחצו ידיים? תרחיש כזה נראה רחוק ודמיוני בעולמנו החדש, אבל במידת-מה אנחנו עושים כל מאמץ כדי להדביק את הפער הזה. הרחובות עמוסים לעייפה, חדרי הכושר צפופים ובקניונים משתרכים תורים ארוכים. אם לא הניסיון העגום לשמור על מרחק של שני מטר או המסכות על הפנים כתמרור אזהרה, היינו בטוחים שהנורא מכול מאחורינו. אבל הקורונה לא נעלמה ואין זה סוד שעדיין לא נמצאה תרופה.
החזרה לשגרה היא זמנית, וכמו רבים אני צופה כי תוך פרק זמן נמצא את עצמנו שוב בהסגר ובבידוד, ככל הנראה בגרסה משודרגת של נגיף הקורונה. כזה הוא הטבע, משנה את חיינו ברגע, בלי שום בעיה. אבל זה לא רק הטבע שפועל ולוחץ עלינו כך, במכות הולכות וחוזרות, אלא גם לנו בני האדם יש חלק משמעותי בשינויים המתחוללים בעולם הגלובלי והאינטגרלי.
על פי חכמת הקבלה, אותה אני לומד ומלמד מעל ארבעים שנה, הסיבה לפרוץ מגפת הקורונה היא חוסר הקשר בין בני האדם, והפתרון העיקרי הוא קשר חיובי בין בני האדם.
אלה לא רק מילים יפות, אלא מילים שאני מציע להפוך למעשים. מודל שאני מציע לחקור בפועל. לדוגמה, לדגום מהאוכלוסייה מדגם מייצג של אלפיים איש ולחלק אותם בצורה אקראית לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת. כדי לבחון את הסיבתיות, התנאים בקבוצות הניסוי והביקורת יהיו זהים לחלוטין למעט הבדל אחד: הנבדקים בקבוצת הניסוי יתחילו ללמוד ולתרגל ביניהם התנהגויות חברתיות נכונות, ויבצעו פעילויות גיבוש שילכדו אותם לכדי קבוצה של ממש. בסיום נבדוק מדדים פיזיולוגיים: האם אחוז ההידבקות בנגיף עלה בקרב אחת הקבוצות? אם כן, באיזו קבוצה ובאיזו עוצמה? ולהפך, באיזו מהירות החלימו נבדקים שהיו נשאים או חולים בתחילת הניסוי? עד כמה הם התמודדו עם המחלה בדרך קלה?
ידוע לי שקיימים מחקרים רבים המראים כי לקשר חיובי בין בני אדם יש השלכות חיוביות על בריאותנו. אחד המחקרים הבולטים הוא מחקר האושר של אוניברסיטת הרווארד שהחל בשנת 1938 – המחקר הארוך בעולם. אחת המסקנות העיקריות מהמחקר הזה היא שיש קשר מובהק בין יחסים חברתיים טובים לבין הבריאות שלנו. בעיני רוברט וולדינגר, פרופסור לפסיכיאטריה מאוניברסיטת הרווארד, מנהל המחקר הנוכחי, התוצאה הזו מפתיעה.
מנקודת מבטה של חכמת הקבלה, החכמה שעוסקת בהשתלשלות חוקי הטבע, בהכרת טבע העולם והאדם, תוצאה זו אינה מפתיעה כלל. קרבה טובה בין בני אדם, כלומר מצב שבו כל אחד חושב מחשבות טובות על האחר, יוצרת סביבה המגנה נגד כל מחלה. למה? כי אנשים שחושבים טוב זה על זה יוצרים דגם מוקטן של אנושות אינטגרלית התואם לטבע האינטגרלי. למעשה אותם חוקים הרמוניים שפועלים בטבע יכולים לפעול בין בני האדם, אם רק ירצו בכך. ככל שחברה מקושרת יותר וחבריה מלוכדים חזק בפנימיותם, ככל שמערכת היחסים היא הדדית, ברוח של עידוד ותמיכה וביחסים חיוביים של דאגה ואהבה – נוצרת התאמה בין הקבוצה ובין הטבע.
מאין נובע השינוי האיכותי? כאן צריך להעמיק ולהזכיר שבשונה מטבע העולם שכולו עגול ומקושר, גלובלי-אינטגרלי, מאוזן בנתינה וקבלה – טבע האדם הפוך לחלוטין. האדם פועל לטובת עצמו, בגישה אגואיסטית מובהקת. האנוכיות באדם הולכת וגדלה מדור לדור, פורמת את כל הקשרים החברתיים ומביאה לתוצאות הרסניות, שבסופן מנתקות את החברה כחלק אינטגרלי מהטבע הסובב. הטבע מצידו, כמו גוף חי ונושם, פועל לאחות את "האיבר החברתי" שנפגם ונִגדם, אך הפעולה דורשת את תשומת ליבה של החברה ואת בחירתו החופשית של האדם הפרטי שבה.
לכן יצירת דגם מוקטן שפועל בהתאמה מול חוקי הטבע, על אף הניגודיות האגואיסטית הטבעית של החברים בקבוצה הייעודית מעורר כוחות טבע חיוביים וייחודיים שפועלים להחזיר למוטב את האדם ואת החברה למנגנון השלם של הטבע. כשבין חברי הקבוצה זורמים חיים של ידידות ואחווה, אז הגוף כולו בריא. אז אין מקום למחלות, למגפות או לכל שבר חברתי. אלה רק מעידים על פגם ביחס האדם והחברה לטבע.
מחקר כזה דורש אף הוא מודל תיאורטי הניתן לבדיקה. המודל של חכמת הקבלה מתבסס על החוקיות שכוח המחשבה הוא הדבר הגבוה שקיים בינינו. מחשבות שליליות בין בני אדם הן הנגיף המסוכן ביותר, ואותו אנחנו שואפים לסלק מחיינו, על מנת להבריא ולחיות חיי אושר וסיפוק. אם נדאג שלא יעברו מחשבות רעות מהאחד לשני אז לא יהיה שום רע בעולם. האדם כמובן אינו יכול לשלוט לבדו על מחשבותיו, אולם האדם הוא יצור חברתי והוא מושפע מסביבתו אם ירצה בכך או לא. לכן אם האדם ישתול עצמו בסביבה טובה, בחברה נכונה שתחשוב באופן חיובי על האחר, אפילו רק תפגין ותקרין ותעודד זאת, אז כוחות הטבע ישלימו את הפעולה וישמרו על בריאות אותם החברים בקבוצה.
נשמע מורכב מאוד, טעון רגשות ומעלה אינספור שאלות, אך זה הניסוי שאני מציע, ואם יש בין קוראיי ותלמידיי ברחבי העולם אנשי מחקר ופיתוח, אנשי מדע וחברה, אני מזמין אתכם להתכנס יחדיו כדי לגבש הצעת מחקר לניסוי חברתי שכזה. לפחות להעלות שאלות וקושיות, להציע מחקרים תומכים או לשלוח חוות דעת מקצועיות. בואו לרגע נרים את הראש מעל משבר הקורונה ונמצא יחד פתרון משותף.
