פעם, מזמן, היינו כולנו בסגר. דווקא אז הייתה מין הרגשה שאנחנו יחד בצרה הזאת. למרות המצוקה, תחושה של קשר הדדי השרתה ביטחון, כמו במלחמות. שרנו בצוותא מהמרפסות, שמנו לשכנים ביצים מחוץ לדלת, הודנו לשליחים מבעד לעיניות. אחר כך הוסרו ההגבלות, וגם אנחנו הסרנו את הכפפות.
ככל שהשבר הכלכלי העמיק, החלו מריבות על אוצר המדינה והגל השני תפס אותנו קרועים לחתיכות. כיום המדינה על סף רתיחה, וכפי שזה נראה אף אחד לא באמת יודע מה לעשות. נעלמה גם המוטיבציה לציית להנחיות. מה גרם לתנועה כה מהירה בין תחושת סולידריות להרגשה שאם לא אדאג לאינטרס שלי אף אחד לא ידאג לי, ומה צריך להיות השלב הבא בתגובת הציבור?
הגורם היסודי שמחולל שינויים באדם ובחברה הוא האגו שכל הזמן מתפתח. אם בתחילתו של מצב מסוים אפשר לראות התחשבות מסוימת וקשר חם, עם הזמן האגו גדל, האידיאלים היפים נעלמים והאדם חושב רק על עצמו. זהו תהליך טבעי שקורה בכל מקום, והוא מראה שהחברה בנויה מפרטים אגואיסטיים, שכל אחד מושך בסופו של דבר לכיוון שלו. ואת המציאות הזו, עידן הקורונה עומד לשנות.
הקורונה כביכול אומרת: "אני עומדת לתקוף את כל האנושות כאחד. כדי לתת תגובה נכונה, תיאלצו כולכם להתקבץ יחד, כאחד". מדובר בתהליך אבולוציוני של הפרט והחברה, והוא כולל שדרוג של טבע האדם – מיצור שמתוכנת לדאגה עצמית בלבד, ליצור שמסוגל לראות את כולם כחלקים ממנו ממש.
וכאן יש דווקא לנו, הישראלים, הזדמנות להצעיד את העולם אל האופק החדש, שבו עמים שונים על פני כדור הארץ יתחברו זה לזה כמו עם אחד. סביבת הפיתוח של הפיילוט אמורה להיות בישראל, כי כאן מקובצים האנשים בעלי האגו הגדול ביותר, דעתנים ועקשנים כברזל. אם נצליח בפיצוח קוד ההתקשרות החדש, בכל שאר העולם התוכנה תרוץ בלי שום באג.
כשהעולם יראה שישראל משקיעה בבניית חיבור חדש בין אנשים, במטרה להראות לכל העמים דוגמה של יחסים מתוקנים, מיד ישתפר היחס אלינו. בעיות החוץ והביטחון יפחתו, ויתקרב היום שבו לא נצטרך לדאוג כל הזמן לשלום יקירנו בצבא.
במישור הכלכלי, המשמעות של חברה מחוברת תתבטא בדאגה לכך שכל אדם יוכל לספק למשפחתו את צרכי הקיום ברמה סבירה. בין אם הוא איבד את משרתו או שהעסק שלו קרס, גם אם הוא חלה או נחלש, המדינה חייבת לערוב לכך שכל אזרח יוכל להתקיים נורמלי. נקודה. כשהעיקרון הזה יוסכם לא רק בתיאוריה, אלא כי באמת נרגיש שכולנו משפחה, אנחנו נמצא יחד פתרונות יצירתיים לכל בעיה. לדוגמה, ראו כמה פוטנציאל יש בכל בנייני המשרדים הריקים לספק דיור להמונים.
במקביל להבטחת צרכי הקיום, חובה לפתח את רוח האדם ואת הקשר ההדדי בין אנשים. לשם כך, צריך יהיה להקים מערך לימודים כלל-חברתי, שיקדם את דור הקורונה, אם נקרא לעצמנו כך, להבנת התהליכים הגלובליים שמתרחשים בזמנינו. מה הטבע רוצה מאיתנו? איזה כוחות פועלים עלינו במעבר ממצב למצב? מדוע עכשיו הם דוחפים אותנו לחיבור? הלימוד צריך לכלול הכשרות מעשיות ולפתח באדם יכולת להתקשר לזולת ברמה חדשה.
בהדרגה, נעבור מיחסים אגואיסטיים ליחסים אלטרואיסטיים, נרכוש טבע נעלה יותר מהאגו, טבע של התחשבות, השלמה, נתינה, עד לרמה של אהבה הדדית. וכשהחברה שלנו תהיה מחוברת ברמה גבוהה, היא תיעשה דומה לטבע הגלובלי והאינטגרלי שעוטף אותנו. כתוצאה מכך, הטבע כולו יגיב אלינו באופן חיובי. תופעות כמו הקורונה ייעלמו כלעומת שבאו, ונעפיל לדרגת קיום חדשה לחלוטין, עם סיפוקים וריגושים הדדיים, עם זרימה של שפע ושל אנרגיית חיים.
אז הכי חשוב שנעזור זה לזה להפנים שאלה לא משברים כלכליים זמניים, אלא צירי הלידה של יצורים משודרגים. כך נחסוך לעצמנו הרבה כאב וייסורים. דור הקורונה, פורצים לעולמות חדשים!
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
