מכת ארבה, ענני אבק, צרעות טורפות. כאילו לא הספיקה לנו הקורונה. יש דרך למנוע רעב עולמי, או שכל עשר מכות מצרים צריכות לנחות על ראשינו?
האמת היא שמצרים זה שם קוד, למצב שבו האגואיזם הצר שולט בעולם. בעידן משחקי האגו, אין הגדרה מדויקת יותר למצב האדם. הסימנים ניכרים בכל רגע ובכל פינה: בחדשות, בכבישים, בעסקים, במערכות יחסים.
אם נכיר בעובדה שהאגו הורס לנו כל חלקה טובה, וגם נרצה לברוח משליטתו, המכות ייפסקו. הטבע יירגע, ואנחנו נתקדם לחיים חדשים, טובים הרבה יותר.
אחרי דורות ארוכים של התפתחות, הטבע דורש מאיתנו כיום להתבגר. לשאול את עצמנו: בשביל מה אנחנו חיים? מה המטרה? הטבע רוצה שנפתח הכרה ברמה יותר גבוהה, שנגלה את השכל העליון שטמון במערכת הטבע, את תוכנת ההפעלה. שנפצח את הקוד של המערכת, שנחדור לתוכה וניקח חלק פעיל בניהול המציאות כולה.
הטבע גלובלי ואינטגרלי. כל חלקיו מקושרים זה לזה ומשלימים זה את זה למארג חיים נפלא. והאדם? דורך לכולם על הראש בדרך לפסגה. במערכת מקושרת, זה כמו להכניס גול עצמי, אבל התמונה הזו עוד לא התבררה לעינינו. עוד לא מרגישים שמצד הטבע, כולנו משפחה. אז באות מכות גלובליות, להבהיר קצת יותר את התמונה.
כל מכת טבע שבאה קוראת לנו להתעורר. להבין שהטבע הוא לא משהו חסר דעה, אלא שיש בו שכל ורגש עליונים, תוכנה גדולה ומיוחדת שנקראת מחשבת הבריאה. היא שמכוונת ומפעילה את כל הטבע, וגם אותנו בתוך הדומם, הצומח, החי והמדבר.
חקר תוכנת ההפעלה נעשה בחכמת הקבלה. כיום הידע שלה זמין לכל אדם בעולם, כדי לסייע לנו להתקדם לשלב הבא באבולוציה של מין האדם, ביתר קלות ותבונה. ברגע שנבין לאיזו התקשרות אינטגרלית התוכנה הזו מקדמת אותנו, ונתאים את היחס שלנו לזולת לאותה המגמה, אנחנו נשפיע על כל המערכת לטובה.
מעל כל הנטיות האגואיסטיות הטבעיות, עלינו ללמוד לבנות קשרים של חיבור, התחשבות, השלמה הדדית ואפילו אהבה. אם רק נתחיל לחשוב בכיוון הזה, כל הטבע יירגע. אנחנו נביא איזון לכל האנושות, לכל כדור הארץ, לכל היקום. למה? כי המחשבה היא הכוח העוצמתי ביותר במציאות.
גדול המקובלים במאה העשרים, הרב יהודה אשלג שנודע בכינוי "בעל הסולם" על שם פירושו לספר הזוהר, פרסם בשנת 1933 בשדרות העם את מאמר "השלום". הוא מדבר בו על "חיוב הזהירות בחוקי הטבע", ומסביר שמערכת אינטגרלית מחייבת כל פרט לתפקד בצורה מאוזנת בתוכה. כלומר, לקבל מה שהוא צריך לקיומו ולא יותר, ולהשקיע את כל מרצו בהשפעת כל טוב לחברה. וכך הוא אומר:
"חשוב לנו מאד להסתכל במצוות הטבע, לידע מה הוא דורש מאתנו, פן יענישנו בלי חמלה כנודע. והנה אמרנו, אשר הטבע מחייב את מין האדם לחיות חיי חברה וזה פשוט. אולם יש לנו להסתכל במצוות אשר הטבע מחייב אותנו לעשות מתוך הבחינה ההיא, דהיינו, מבחינת חיי החברה.
וכשנסתכל בדרך כללית, עלינו לעסוק בתוך החברה רק בשתי מצוות, שאפשר להגדיר אותן בשם 'קבלה' ו'השפעה'… והנה במצוות הקבלה, אין אנו צריכים להסתכלות מרובה, משום שהעונש נגבה תיכף ומיד, ומשום זה לא תארע לנו שום הזנחה. אולם במצווה השנייה, שהיא 'השפעה לחברה', אשר העונש לא יגיענו תיכף, ולא עוד אלא שגם העונש מגיע אלינו ביחס בלתי ישר, לפיכך אין המצווה הזאת נשמרת כהלכתה.
ולפיכך מטוגנת האנושות על האש במרחשת איומה, והחרב והרעב ותולדותיהם לא פסקו ממנה עד הנה. והפלא שבדבר, אשר הטבע כמו שופט בעל מקצוע מענישנו על פי ההתחשבות עם התפתחותנו. כי עינינו הרואות, שבאותו שיעור שהאנושות הולכת ומתפתחת, כן יתרבו עלינו העינויים והמכאובים בהשגת כלכלתנו וקיומנו.
הרי לעיניך בסיס מדעי ניסיוני, שנצטווינו לקיים בכל מאודנו את המצווה של 'השפעה לזולת' בתכלית הדיוק. וכל עוד שאנו מתעצלים לקיים את זה בכל השיעור, לא יפסיק הטבע מלהענישנו וליטול נקמתו ממנו. וכפי המכות שאנו מוכים בזמננו זה, עלינו גם לקחת בחשבון את החרב השלופה לעינינו להבא, ויש להסיק מהם מסקנה נכונה, אשר סוף סוף ינצחנו הטבע".
אם כן, שום דבר שקורה לנו לא בא לרעה אלא רק לטובה, לקדם אותנו להבנת תוכנת ההפעלה ולהשתלבות נכונה עמה. נקווה שנפתח את הלב!
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכנית "העולם"
