גל שני של קורונה בישראל? אינסוף מובטלים? עסקים קורסים? כנראה שיש משהו חשוב שאנחנו מפספסים. מה שהיה הוא לא מה שיהיה, חברים. אנחנו חיים בתוך הטבע, למקרה ששכחנו מרוב מחשבים וטלפונים חכמים, ובטבע יש חוקים. הם נוגעים גם למגפות ווירוסים, וגם ליחסים בין אנשים.
הטבע הוא הכול. כל המינים שחיים בו, כל התהליכים שמתרחשים בו. כל המעשים שלנו, כל היחסים שלנו זה לזה, אפילו המחשבות שלנו. כל דבר שאנחנו עושים, רוצים או חושבים, משפיע על כל האחרים. למה? כי אנחנו מחוברים ברשת. רשת הטבע.
כל מחשבה הרסנית ביחס לזולת, עוד לפני שהיא באה לידי ביטוי מעשי, היא כמו וירוס פסיכולוגי שמתפשט כמו רעל בכל הרשת. כיום הרשת מזוהמת מאוד, ברמה שמסכנת לא רק את המין האנושי, אלא את הטבע בכלל. כל היצורים האחרים בטבע, וכל הסביבה האקולוגית, כולם סובלים בגללנו. כי אנחנו לא מפותחים לרמה שאליה היינו כבר צריכים להתקדם כיצורים תבוניים.
בשונה מחיות אחרות שפועלות לפי אינסטינקטים וכולן גם יחד יוצרות את מארג החיים, אנחנו, בני המין האנושי, צריכים לפתח בעצמנו מודעות מערכתית. אנחנו יכולים ואפילו חייבים לפתח שכל ורגש אינטגרליים, מערכתיים, ולהגיע למצב שכל בני האדם ישלימו זה את זה למערכת מסונכרנת היטב, שבה כולם חיים טוב ונהנים מהקשר ההדדי.
במבט כולל, משהו חסר היום בעולם? עד לפני מאה שנה אפילו למלכים לא היו יכולות כמו שיש היום לכל ילד בכף היד. בינה מלאכותית ורובוטים יכולים לשחרר את רוב בני העולם מהצורך לעבוד קשה, ולתת לנו ליהנות מפיתוח קשרים עמוקים זה עם זה. אבל אנחנו מעדיפים משחקי מלחמה, שלוקחים את כל הישגי המדע להתפתחות רעה ומזיקה. למה? כי התרבות שלנו שגויה ביסודה.
לכל אדם מודרני יש אגו עד השמים, והצלחתו נבנית על חורבן האחרים. יהיו אלה קולגות בעבודה, מתחרים בשוק, או מדינות אחרות. אותו עיקרון נוהג בכל רמה. זה או אני או אתה, בדרך לפסגה. אין מקום לשניים. וזו תמצית התפיסה השגויה, האנטי-מערכתית.
חשבו רגע מה היה קורה בגוף שלנו, אם זו הייתה מערכת היחסים בין האברים השונים. ואם בגוף החי הטבע מארגן את ההשלמה וההרמוניה, בחברה האנושית השאירו לנו את המשימה, כדי שנפתח תבונה ואינטליגנציה ברמה שאין כדוגמתה. שנרכוש שכל ורגש כמו של מערכת הטבע, בעצמה. שנחדור לתוך הסיסטם של הטבע, ונוריד לעצמנו תוכנה כמו שלו. גלובלית, אינטגרלית, מקיפה.
איך עושים את זה? צריך ללמוד, כמו כל דבר בחיים. מה ללמוד? להתייחס לכולם סביבנו כמו אחד. לתפוס את כולם במבט אחד. להרגיש את כולם כמו אדם אחד. להתחשב בכולם כמו אחד.
איך לומדים כזה דבר? קודם כל צריך שיהיה לנו זמן וחשיבות לעניין. כמו שכבר מגיל צעיר מלמדים אותנו חינוך גופני, באופן דומה כדאי להתחיל מהיום חינוך כלל-חברתי לתפיסה מערכתית כזו. למי יש זמן? לא זו השאלה החשובה, אלא למה זה כדאי. לכל דבר שכדאי, אנחנו יודעים למצוא זמן בלי שום בעיה. זה כדאי, כי בלי שננקה את האוויר שבינינו ממחשבות אגואיסטיות, הווירוסים לא יעברו מהעולם.
שימו לב, סקופ: הריפוי השורשי לקורונה ולמכות נוספות שעלולות לנחות על ראשינו מכל צד, עובר דרך ריפוי אותם וירוסים פסיכולוגיים שמייצר האדם. גם אם ניסגר לעוד תקופה, לא פתרנו את הבעיה משורשה. גם לא אם נקפיד על שני מטר ומסכה. אמנם שאלה חשובים ודאי, וחבל שאנו מזלזלים בהם בחזרה לשגרה.
הטבע זרק לנו חידה לפתור, והיא הרבה יותר עמוקה. למה באים בכלל הווירוסים אליכם, הוא כמו שואל אותנו, ואנחנו לא מבינים אפילו את השאלה, מכל שכן את התשובה.
אבולוציה. קידמה. התפתחות. לאן? לאנושות חדשה. שבה האוויר מלא בהרגשה חדשה, מכילה, מתחשבת, מרגישה את כולם כאברים בגוף אחד גדול שנקרא אדם. והאדם הזה חי, עם בריאות מלאה. כל האברים שלו תומכים זה בזה, משלימים זה את זה, ובזכות כך הרוח שבו מתפתחת ועולה. וכל הטבע שמח בו, והוא מתייחס לכל מה שסביבו בעדינות ובאהבה. וכל היצורים מרגישים אותו כטוב, כנפלא. והדומם והצומח צוהלים לקראתו, ניזונים מהאנרגיה הטובה שהוא מפזר סביבו, ומזינים אותו בחזרה.
אז למי יש זמן ללמוד? לכל מי שעיניו בראשו ומבין שבלי זה נוכל לשרוד את המאה ה-21. וממשלות שיתפסו זאת, כדאי שיחשבו כבר מעכשיו על פיתוח תוכנית לאומית שתגדיר זאת כעיסוק מכובד שתמורתו מקבלים מלגה שמספיקה לחיים נורמליים, במקום סתם לשלם אבטלה או הכנסה אוניברסלית לכל אזרח שנפלט משוק העבודה. ויהיו כאלה מיליונים בתקופה הקרובה. במקום שתתפתח לנו צרה צרורה, אפשר למנף זאת לבנייה של חברה חדשה שבה האדם לומד כמה שעות ביום איך להיות מחובר נכון לסביבה, ועוד כמה שעות עובד במשהו שבאמת חיוני למדינה.
לא צריך עוד מלחמה קרה או חמה, לא צריך עוד מהומות ואבטלה, לא צריך עוד שנאה ופילוג ושחיתות ותחרות שהורסת כל חלקה טובה. צריך ללמוד לחיות. אחרת. חדש. ביחד. באהבה. ואם לא נפנים זאת בטוב, אז חס ושלום זה יבוא ברע. כי אצל הטבע אין חכמות, והאבולוציה ממשיכה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בישיבת כתבים 31.5.2020
