החיבור להגנת הטבע

מאז פרצה מגפת הקורונה לחיינו, זינק הטבע למרכז הבמה. ולא מדובר רק במכלול בעלי החיים, הצמחים והדוממים, אלא ביקום כולו. הטבע עמוק ורחב יותר מתפיסתנו. הוא גדוש תכונות ואיכויות שטרם הכרנו. הטבע זו מערכת ענקית, רבת שכבות, שאנחנו חלק ממנה בלי לדעת איפה וכיצד.

אם היינו שייכים לחלקי הדומם, הצומח או החי שבטבע, אז באופן אינסטינקטיבי היינו מתקיימים ומתפקדים כאיברים אינטגרליים ממנו, מרגישים את מקומנו, יודעים להתקשר בינינו, יודעים בחוש את יעדנו. אבל מאחר ואנחנו בני אדם, אז למרות שאנחנו נמצאים בתוך הטבע כמו שאר חלקיו, יש בנו מרכיב נוסף, אגואיזם, שדוחף אותנו אל מחוץ למערכת.

האגו מוציא את האדם מגדר הטבע, מבדיל אותו מן החי, וכתוצאה מכך הוא סובל. האגו סוגר אותנו, נועל אותנו בתוך עצמנו, ולכן אנחנו לא שומעים ולא מרגישים את חלקי המערכת האחרים. ישנה כמובן תחושת הזדהות, הרגשת האחר, אבל היא נובעת ממני, מתוך האני שלי. האדם משליך את תחושותיו על הזולת, ומפרש את עולמו בדמות שמולו. יוצא שאנחנו חיים במין בועה, בתפיסת מציאות שמבודדת אותנו מכל מה שמחוץ לנו. בועה אשר מונעת מאיתנו להרגיש את הזולת.

ועוד עובדה מעניינת לגבי האגואיזם שלנו: הוא לא סטטי, לא קופא על שמריו. הוא תופח בנו כל הזמן ומייצר מאבקים בינינו, אגו באגו. כך הוא מנתק אותנו מן המערכת הכללית, גורם לנו להיות מנוגדים ליתר חלקי הטבע. הוא "יצר הרע".

גילוי הרע שבנו נועד להצביע לנו על השוני בינינו לבין הטבע האינטגרלי. האגואיזם לא ניתן לנו כדי שנעמיד את עצמנו כנגד הטבע, נהרוס ונזיק לו כמו שעשינו עד עכשיו, אלא כדי שבעזרתו נתקשר להרמוניה שלו בצורה מודעת ומתוך בחירה ורצון חופשי. הוא כמו תמרור שמורה לנו להתעלות לקשר בינינו, לחיבור איכותי, מעל הניגודים. שנרגיש רחוקים ממנו, ואז נעשה מאמצים להתקרב בינינו אל תכונותיו, אל מערכת חוקיו, עד כדי כך שנוכל להיכנס לשיתוף פעולה איתו – האנושות כולה כגוף אחד – ובכך לעלות למדרגה של השתוות עם מערכת הטבע. כשאנחנו מקושרים בינינו – אנחנו מתמזגים בהדרגה עם הטבע האינטגרלי, מתחילים להשתתף בכל הפעולות שלו בתנועה אחת, בכיוון אחד.

לא בפעולות גופניות, אלא במחשבה, ברצון. הטבע אינו סתם חומר, אלא הוא מחשבה, והמחשבה הזאת בדרגותיה השונות שואפת לשלמות, להתגשמות שלה. המחשבה הזאת מוגדרת בחכמת הקבלה בשם "מחשבת הבריאה". אל המחשבה הנשגבת הזאת צריכה האנושות להתפתח. לחיבור כזה איכותי, שהמחשבה הזאת תוכל להתקיים, להתגשם ולהגיע לצורתה המושלמת. תחשבו על זה.

אהבת? שתפו

השאר תגובה

עוד בנושא