"הממשלה שותלת לנו מחשבות", "הווירוס פותח במעבדה", "ביל גייטס מושך בחוטים", "גורמים סמויים בעלי אינטרס מנצלים את הרגע לקדם צ'יפ כדי לשלוט בחיינו", "זה ניסיון לדילול האוכלוסייה" – לא עובר יום מבלי שמעבירים לי מידע עדכני על תיאוריית קונספירציה אודות נגיף הקורונה, על מזימות כלל-עולמיות וקשרים שלא ידעתי שעתידים לטלטל את עולמי ולשנות את תפיסת מציאותי.
שאלתי אליכם, למה צריך להיות אכפת לנו? למה חשוב באיזו צורה מגיע אלינו הנגיף, אם מידי אדם או מכנפי עטלף? הרי הטבע העליון גורם לכל התופעות בעולם, גם לתופעות האנושיות. אז מה ההבדל הגדול?
אם ברור ומוסכם שהכול בא מאותו כוח אחד שמנהל את המציאות, ולי זה ברור, אז מה שמעניין זה לא באיזו צורה הוא מגלגל את המקרים לעולם, אלא רק לאיזו מטרה הם התגלגלו לכאן ובאו, ואיך אני על ידן, במקרה הזה על ידי הקורונה, משפר את עצמי ומזרז את שאר האנושות להגיע לדרגת קיום טובה ולסביבה מאושרת בפני עצמה.
"אבל", טוענים נגדי, "גם אם בשורש הדברים זה בא מהטבע, עדיין זה בא מידי אדם בעל מחשבות זדוניות, והוא בא לשלוט בך דרך הצ'יפים האלה. בך, בילדים שלך. לנהל לך את החיים, לעקוב אחריך, לנתח כל בדל מחשבה שלך ולהכתיב לך מה לרצות, לשעבד אותך. לכן, הבא להורגך השכם להורגו".
ואני אומר שאף מאבק כאן לא יועיל, שום אמצעי זהירות לא יעזור לאף אחד. כי יש רק דבר אחד שאפשר לפעול בו ודרכו לשנות את העולם לטובה, והוא הסברה על הצורך בקיומנו כחברה אינטגרלית יפה, עגולה כמו הדוגמה שנותן לנו הטבע. אם נעשה כך, שום נגיף ושום קונספירציה לא תיגע ותזיק לנו. למה? כי אנחנו פועלים עם מגמת הטבע והוא ששולט בעניינים. גם באלו עם הצ'יפים.
ונכון שאם מישהו שם אותך בסכנת חיים ממש, עומד מולך ומוכן להרוג, אתה חייב להשכים להורגו, להסתכל עליו כאויב ממשי. אבל רק מהסיבה שבכך הוא מונע ממך לעשות תיקון. ואם מדובר במישהו שלא מפריע לך, שנותן לך לעשות תיקון – ואני רואה שהקורונה בינתיים דוחפת וממריצה אותנו לתיקונים חשובים ויפים, לחשבון נפש, לעצירה ולחישוב מסלול החיים מחדש – אז אני לא רוצה להורגו, אני דווקא מכבד אותו ומברך עליו.
לא רק אני רואה בקורונה ברכה. אני יכול להביא לפניכם הרבה חיות וציפורים, צמחים ודוממים, כולם יעידו כמה הם נהנים מהטוב שהכניסה להם הקורונה לחיים. שקט, שלווה, חופש, מעט ניקיון. כל הטבע עומד לצידי באותה דעה. לכן אני באמת לא רואה שהנגיף הזה עשה משהו רע כל כך.
רע יהיה אם לא ניקח את הנגיף כמנוף לשינוי. כי בסופו של דבר, גם אם הנגיף הוא מעשה ידי אדם, האדם שימש רק אלמנט, מעבר, ובכל מקרה אין לצפות ממנו שינהג אחרת מהצורה האגואיסטית הטבעית שבה כל החברה האנושית מתקיימת. אז חזרנו לאותו עיקרון: אנחנו צריכים לעבוד על שינוי החברה, להשקיע בחינוך עצמנו לעולם האינטגרלי.
ואפילו אם ישתילו בי צ'יפ, לי אישית אין התנגדות לזה. מפני שבמרחב הרוחני של אדם אי אפשר לשלוט. הדבר היחיד שיש לי להתמודד עימו, להתנגד לו ולהילחם בו הוא האגו שלי. זה הכול. נניח וייתנו לי מקל קסמים בסגנון של הארי פוטר, ויגידו, "אתה יכול בעזרתו לעשות כל מה שאתה רוצה בעולם", מה אעשה איתו? שכולם יהיו אנשים טובים, יפים ואדיבים? נו, ומה הלאה? אין כאן תיקון, זאת שוב שליטה באדם.
ולי אין שום רצון לשלוט באדם, אלא רק רצון עצום שנגיע כאנושות להבנה ולהרגשה של ההכרח בשינוי החברה. שכל אדם יגיע מרצונו ומבחירתו החופשית לשאיפה לחיות בהדדיות עם האחרים. שכל אחד ירגיש כמה הוא וכל הטבע זקוקים לזה, לשתול שבב אהבה בלב.
