המערכת הכלכלית בצרות. משבר הקורונה מותח עד הקצה ואפילו מעבר לו את היכולות של ממשלות ושל בנקים מרכזיים לסייע לעסקים, לעובדים למעבידים, לשכירים ועצמאיים, לכולנו. המצוקה היא אמיתית ומוחשית, ומביאה לניסיונות לחזור במהירות לשגרה, שאז נוכל לשוב בשצף קצף למה שמוכר לנו היטב מהעבר הקרוב: למשק של תעסוקה מלאה, לתרבות הצריכה, לחדוות הקניות, וכמובן לצמיחה כלכלית משמעותית של התוצר הלאומי.
זאת תקוות כולם, החל מהכלכלנים ומקבלי ההחלטות ועד לפועל הפשוט. אני מבין אותם לגמרי ומצטער בצערם, אבל אנחנו חייבים להבין מה קורה סביבנו כדי לדעת איך להתנהל כלפיו נכון. אחרת מה שאנחנו רואים היום, הבלבול והכישלונות בטיפול באדם ובמשק, רק יתגברו, כשתגענה בקרוב מכות נוספות מהטבע, והן תגענה, כיוון שיש להן תכלית.
עמודי התווך שעליהם מושתתת השיטה הכלכלית הנוכחית החלו להתערער כבר מזמן. עתידם של מדינת הרווחה ורשת הביטחון הסוציאלי לוט בערפל. הנחת המחסור התערערה עקב חידושים טכנולוגיים מהותיים. השאיפה לתעסוקה מלאה ניצבת בפני איום הבינה המלאכותית והרובוטיקה, וגם בני הדור הצעיר, דור ה-Y ודור ה-Z, מאוכזבים מהשיטה הכלכלית שלתוכה גדלו ולא זכו לראות את תקופת הזוהר שלה, אלא רק את נזקיה. הצעירים אינם מצייתים לציפיות של הכלכלנים מהם, ומסרבים לקבל את משוואת החלום האמריקאי, ובצדק. כל התהליכים תלויים כמובן אחד בשני והיוו עוד לפני הקורונה איום משמעותי על עתידה של השיטה כולה. אולם משבר הקורונה האיץ מאוד את התהליך, ולא מין הסתם.
המשבר הנוכחי הוא הזדמנות לבצע מעבר התפתחותי, ליצור יחד שיטה כלכלית חדשה, שמטרתה לשרת את האדם במקום שהוא ישרת אותה. שיטה כלכלית שתתמקד בצמיחת האדם ובהתפתחותו הפנימית, במקום בצמיחת התוצר הכלכלי לנפש. עוד לפני מגפת הקורונה רבים היו מודעים לחסרונות של הכלכלה העכשווית שמבוססת על תחרות אכזרית, שנאה, על משחק סכום אפס שבו האחד מרוויח על חשבון השני. היא גרמה לאי-שוויון בין אנשים בממדים חסרי תקדים ולנזקים כבדים לאדם, לחברה ולכדור הארץ. אבל הידיעה הזאת לא הספיקה כדי להניע את גלגלי השינוי.
היום אנחנו יכולים לראות בבהירות איך בשבעים השנים שחלפו, העולם השתנה. גם האדם השתנה. רק הכלכלה קפאה על שמריה וחדלה להתאים לעולם, שהפך גלובלי ומקושר, עולם שבו כולנו תלויים זה בזה בכל דבר. אנחנו כבר מסוגלים להבין שאין תחום חשוב כל כך בחיי החברה והאדם שהפך לאנכרוניסטי ומוחזק בהחייאה מלאכותית על ידי הממסד כמו התחום שנקרא כלכלה והשיטה הכלכלית הנוכחית.
כדי להבין טוב יותר איפה אנחנו עומדים, תארו לכם שאנחנו חבורה שכל אחד בה חתר להצליח בעסק שלו והיה בתחרות עם האחר, ופתאום מופיעה אימא, שכל אחד חשב שהיא רק שלו, ואומרת: "אתם לא יודעים, אבל אתם אחים". ברור שהאחים ישנו מיד את כל התפקוד והיחס שלהם אחד כלפי השני. זה מה שקורה היום בעולם, הטבע מופיע, דופק על דלתות עולמנו ואומר, "לא הבנתם, אבל אתם אנושות אחת". השינוי הזה בתפיסת האדם וביחסים שלו עם הזולת הם הבסיס לשיטה הכלכלית החדשה שבפתח.
מכאן אפשר להבין שהכלכלה שלנו שבנויה על תחרות, על ניצול ועל חוסר הרגשת הזולת צריכה להשתנות. עכשיו עלינו להקים כלכלה חדשה שבנויה על ראיית החברה האנושית כמשק כלכלי משותף. אבל אנחנו לא יודעים כיצד, לפי איזו תיאוריה? הימין כשל, התיאוריה הסוציאליסטית במתכונתה הרוסית התמוטטה מזמן וממילא הייתה בנויה על דמיונות, שחיתות וכפייה. כך שעלינו לבנות את עצמנו מחדש.
עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה, וכמה שיותר מהר. מתוך הנחה שאנחנו לא נפרדים זה מזה, אנחנו מקושרים כולנו לגוף אחד, אנושות אחת, ואם אחד מאיתנו נפגע, זה פוגע בכולם. לא רק כספית. גם בריאותית, נפשית. כשנבין את מערכת הגומלין הזאת שקיימת בינינו ואל הטבע, נקבל תשובות מבפנים. מתוך היחס הנכון נדע איך לפעול ולייצר רק דברים שהכרחיים לנו, שטובים לנו. נבחן היטב יחד האם אנחנו צריכים אותם או לא, האם הם לטובתנו או לא. לטובתנו הכוונה היא לטובת כולם. המדינה תוכל לספק לכל אדם סל שירותים ומוצרים חיוניים שיאפשרו לו לחיות ברמת חיים נורמלית ומוסכמת. תפרוס רשת ביטחון סוציאלית מפותחת כזו שמיועדת להפוך את התפתחות האדם למטרה, לשחרר אותו מעולה של השיטה הכלכלית האגואיסטית הנוכחית.
הכלכלנים ומקבלי ההחלטות מתקשים לקלוט את המציאות הזאת, לקבל ולהשתנות. ל"עם" יותר קל להבין ולהרגיש את הסבל הגורף שגורמת שיטת הכלכלה הנוכחית, ואת הטוב שיכולה להביא איתה כלכלה שהיא אנושית, חברתית, שבאה מתוך יחסי קרבה בין אנשים. אז טוב יהיה אם ננסה לקבל על עצמנו את השינוי שמביאה איתה הקורונה, לאמץ אותו, להפסיק לנסות בכל הכוח להחזיר את הגלגל לאחור, ולהפנים שהמגפה היא מכה מהותית. אם נתייחס אליה נכון נגלה שהיא בעצם לא מכה, אלא דחיפת תנופה קדימה, והשינוי לטובה יבוא.
אנחנו נכנסים לעידן חדש המכונה על פי חכמת הקבלה בשם "הדור האחרון". הכוונה היא לדור האגואיסטי האחרון, הדור האחרון של השיטה הכלכלית-חברתית הנוכחית. אנחנו עומדים מול התפתחות משמעותית, אפשר להגיד מהפכה חברתית, וזה צריך לקרות בימינו וזה יקרה מהר מאוד. לא היה שינוי כזה בכל הדורות הקודמים וזכינו לחיות ולהשתתף במהפך חברתי, כלכלי, עולמי.
