במרחבי הרשת רץ ומתפשט קמפיין עולמי עתיק ציוצים אנטישמיים לקידום תיאוריות קונספירציה והכחשת שואה, תחת התג "פריבילגיה יהודית" (JewishPrivlege#). במילים אחרות: היהודים לוקחים לעצמם זכויות יתר. כלומר, היהודים אשמים בהכול.
אחד המצייצים פרסם טבלה המצביעה בתמיהה על כמות היהודים באוניברסיטאות "ליגת הקיסוס" בארה"ב, ולפיה יהודים מהווים רוב כמעט מוחלט. מה צייץ לצד הטבלה? "פריבילגיות יהודיות הן ייצוג היתר בבתי ספר, במדיה, בפוליטיקה, באומנות וכן הלאה".
על אותו קמפיין התלבשו יהודים אמריקאים ידוענים בעלי השפעה, כדי הפוך על הפוך, לשתף בסיפורי שנאת יהודים שהם ובני משפחותיהם היו צריכים להתמודד איתם.
אלו ואלו סובלים. הרי התקופה הזאת, גם בלי פריבילגיות מיוחדות, מביאה קשיים לכולם, לכל מדינה, לכל אדם. גם הקהילות היהודיות סובלות מחולי וקשיים כלכליים. ובמה כאן היהודים אשמים?
אשמתנו נעוצה עמוק בשורשי ההיסטוריה האנושית, בבבל העתיקה לפני כ-3,800 שנה. אז התרבות הייתה אחת וגלובלית, כולם חיו יחד, והסטטוס קוו הכללי היה אגואיזם בריא. פתאום החליטה קבוצה קטנה להוציא את עצמה מהכלל: "אנחנו לא רוצים להיות עובדי אגואיזם ומזלות, אנחנו הולכים לעשות משהו מיוחד. אנחנו נתעלה מעל האגו המפריד ונתחבר". והם יצאו לכנען, והחיים בבבל נעשו גרועים. אנשי בבל רצו לאכול אותם, את הקבוצה הזאת שלימים תהפוך לעם ישראל.
מאז ועד היום מלווה השנאה הקמאית את האנושות לכל מקום. בכל מקום שבו יש יהודים, או אפילו אין, תמצאו שם טענות והאשמות כלפיהם.
אחרי ככלות הכול אנחנו אחד, האומה הישראלית ואומות העולם. שני חלקים של שלם אחד – מערכת אנושית שהמקובלים אשר השיגו אותה בפנימיותם קראו לה "אדם הראשון", או הנשמה הכללית. אלא שלאחד החלקים, החלק הקטן שבהם, היהודי, יש את הפריבילגיה להיות "אור לגויים", לסחוף את העולם לחיבור שלם ובלתי אמצעי בין כל חברי תבל, ישר אל הרגשת מערכת הטבע האלטרואיסטית. זו לא זכות יתר כפי שרבים שוגים לפרש, אלא הזכות לשרת את העולם.
החלק היהודי הזה מתמהמה בחיבורו, ביצירת אב-טיפוס לחברה של ערבות הדדית, לכן העולם סובל מחוסר אור, מחוסר קשר וחיבור שנובע מקשר לבבי בין היהודים. וכך עוברת שנאת היהודים בגנום האנושי מדור לדור, לא פחות ממחלות תורשתיות. השנאה והאשמה, הדחייה והרוגז על היהודים נמצאים בפנימיות העמים. עכשיו השאלה היא מה אנחנו עושים עם הידע הזה?
המעשה המועיל ביותר יהיה לשוב אל אומות העולם מעל קווי הרשת ולומר, או לצייץ: "אתם צודקים. אבל קשה לנו, קשה נורא להתחבר. תעזרו לנו לטפל בבעיה הזאת, הרי להשמיד אותנו לא יעזור לכם, כבר ניסיתם זאת לא פעם. אז בואו נעשה את זה יחד, תאיצו בנו להתחבר".
אם היינו אומרים משהו בכיוון הזה, לא במילים האלו, אלא בצורה מנוסחת כמו שצריך, אומות העולם היו שומעים, היו מקשיבים. זה פשוט היה תואם את תוכנית הטבע. כוח הטבע, או תאמרו הכוח העליון, היה מסדר הכול, מאזן את היחס בין שני החלקים, והיינו מתחילים לעבוד יחד, מורידים את הפוקוס מהשנאה ומתרכזים בחיבור. היינו משלימים זה את זה ללא הבדלים.
לכן מה טוב היה אם במקום לצייץ על חטא בתגובה לקמפיין האנטישמי, היו היהודים יוצאים להפיץ את בשורת החיבור על פני כל ההבדלים. זאת דרך הרבה יותר בטוחה להביא לכך שאת מקום האומללות הכללית, יתפוס אור גדול. זאת הפריבילגיה של
