הקפיטליזם, זיכרונו לברכה

כמו פטריות אחרי הקורונה צצים הדיבורים על "היום שאחרי". מרבית המחשבות עוסקות בפן העמוק שלו, הפן החברתי-כלכלי-חינוכי-עכשווי. תהיות רבות עולות נוכח המצב הגלובלי החדש שנקלענו אליו כחברה אנושית אחת. בשלב זה טוב שאנו עוסקים בכל הקשור לעתיד. דנים ברצינות, ממיינים בביקורתיות את מגוון האפשרויות שיהיו מסוגלות לעמוד לתועלת האנושות לימים שיבואו – ביום שאחרי.
חלק מהשיח הכלכלי-חברתי דן בשאלת הקפיטליזם: האם צריך לחזור לקפיטליזם שפוי, זה שקיימת בו ניידות חברתית המאפשרת לנוע במעלות הסולם החברתי-כלכלי בהתאם לעבודה קשה? או שהקפיטליזם כבר מזמן לא רלוונטי ודרושה שיטה חדשה שתואמת יותר למציאות של שנת 2020?
בזמן שבמגדל השן האקדמי ועל גבי טורי הדעות בעיתונות הכלכלית דנים בהרחבה בסוגיה, הקפיטליזם כבר מזמן חלף מן העולם. בעוד המומחים עומדים ודנים מעל מיטתו, רוחו כבר מזמן פרחה ואיננה. כשעוד היה בחיים, היה הקפיטליזם, בהגדרתו המקורית אשר התוותה על ידי פרופסור מילטון פרידמן, שיטה כלכלית-חברתית מתקתקת ומדויקת. אומנם גישה אגואיסטית אבל בריאה, כזו שמאפשרת חישוב הגיוני ריאלי כלפי תוכניות העתיד. אם כך, מתי הוא מת? האם היה זה ברגע שהכסף הפך לנייר?
כבר הרבה זמן שאין בעולם קפיטליזם, אלא בן כלאיים לא ברור, מוטציה כלכלית שהקשר בינה לבין קפיטליזם מקרי בהחלט. תהליך הגסיסה היה הדרגתי והתחיל כאשר נותק הקשר בין הכסף לזהב בשנת 1971. עד אותה שנה, קשירת הכסף לזהב הבטיחה את ערך המטבע ומנעה משחקים פיננסים כמו הדפסת כסף חסרת אחריות. הניתוק בין השניים נתן את יריית הפתיחה ל"קפיטליזם" שעובד לטובת האליטות בלבד. זה כבר היה צילו של הקפיטליזם, לא הוא עצמו. מאז נוצר חוסר קשר בין עבודה ופריון, שהפך את השלטון בהכרח לכוחני. אם ברוסיה הקומוניסטית שלט כוח הכידון, בעולם המערבי שולט כוח ההון. תבדקו ותמצאו נקודות השקה רבות ביניהם.
***עלייתן ונפילתן של אידיאולוגיות כלכליות***
כל שיטה כלכלית-חברתית שהייתה נהוגה בעולם משחר ימיו, התחילה בצורה נכונה המתאימה לתקופתה, עד שבא יום שבו החברה הרימה עיניים ואמרה: "מה שבנינו כבר לא טוב", והתקדמה אל האידיאולוגיה הבאה. העבדות, לדוגמה, הייתה בראשית דרכה בעלת אופי של הסכמה הדדית ולא נבעה מכפייה. עבדים בהיסטוריה היו מעוניינים להיות בחסות אדונים שידאגו למחסורם וישמרו על בריאותם. עם הזמן התפתח האגואיזם. טבע האדם האינדיבידואליסטי גבר וניתק אותו מהזולת, הוציא את האידיאולוגיה דאז מאיזון, וחייב את האנושות להתפתח הלאה לשיטה הבאה.
כמו שאר האידיאולוגיות, הקפיטליזם היה נכון עבור החברה האנושית בעבר. אולם עצם ההימשכות שלו מעבר לתוחלת חייו הטבעיים יצר מוטציה שהיא מעין "אינברסיה פיאודלית" – העיקר בה הוא השליטה, והסממן המרכזי שלה הוא קשרי הון-שלטון. הכלכלה והחברה נסחפו רחוק מהצורה הראשונית והטבעית של הקפיטליזם, עד שלא נותר שטח פנוי מהרס. כתוצאה מכך נהרסו משאבי הטבע, חיי המשפחה, החברה, האדם עם עצמו. המוטציה הזו, שאותה הוביל הטבע האגואיסטי של האדם, כבשה בקור כל פינה של יחס חם כלפי הטבע ובין אדם לאדם. השיטה הפכה עד כדי כך שקרית, שאפילו הפסקנו לפחד לשקר. חדלנו להירתע מהצורה האגואיסטית של הקיום. הגענו למצב סופני.
תראו לדוגמה את ההתנהלות שהחלה מרגע שפרצה הקורונה – כלום לא צמח, חוץ ממיליארדי דולרים שהושקעו מייד בחימוש. לא בחינוך, לא בתרבות, לא בסיפוק צרכים בסיסיים עבור אלו הנזקקים לכך, אלא הושקעו מיליארדי דולרים במכונות מלחמה. למה? כי המוטציה הכלכלית שיצרנו ניזונה היטב ממלחמות; מלחמות כידוע הן דרך לצאת משפל כלכלי.
***האנושות האוטודידקטית***
מובן שאין מה לצפות מהאליטות שיהפכו פתאום את עורם ויחלקו את הונם בחיוך רחב עם העם. גם לנסות לפנות אל ליבם חסר סיכוי. זה כמו לעמוד בקרן רחוב ולנגן בכינור בציפייה שיזרקו לך אגורה שחוקה לכובע. אין מקום לבוא אליהם בביקורת ובטענות, אין מקום לכעוס עליהם ולהענישם על כך. כוח הטבע שולט בהם, וכמו שהטבע אחיד כך כולנו שותפים למצב. לכן עלינו רק להזדהות עם טבעם ולהתקדם הלאה.
להתקדם הלאה משמע לְפַנות לעצמנו זמן כדי להתחיל לדבר על הבעיות. לפתוח אותן לעומק ולדון בהן בשיח תדיר, כמו אותם דיבורי "היום שאחרי". אלא שצריך לשים סייג ברור אחד: אסור שהדיון ידרבן בני אדם לצאת לרחובות להפגין כקבוצות לחץ אינטרסנטיות, קבוצות שמאוחר יותר גם יקנו את התקשורת ויכבלו אותה לצידם. זה בור שאפשר ליפול אליו בקלות, והוא בור עמוק.
כדי לא ליפול אליו, חייבים ללמוד לנהל שיח חברתי רחב ומעמיק בצורה נאותה. אחרת אנחנו עלולים להתדרדר למלחמת אחים עולמית. לא פחות. ניצנים לכך מסתמנים כבר בארה"ב של היום. לכן אנחנו צריכים לייסד לימוד והסברה שלא יפנו רק לאינטלקטואלים, אלא ידברו בגובה העיניים לכל אדם באוכלוסייה. עלינו לבסס חינוך שבמסגרתו אנשים יתחילו להבין מה קורה סביבם. הידע של העם הוא כוח, כוח לשנות לטובה.
עיקר החינוך צריך להתמקד בהכרת חוקי הטבע הסובב, ולעומתם בהכרת מנגנון האגו שפועל באדם. לבאר את חוסר האיזון ביניהם ואת מה שקורה בכימיה ביניהם. להנגיש את התהליכים שקורים עכשיו בעולם דרך מדע פופולרי. על גבו לתאר את המצב המושלם שנגיע אליו אם נדע לתת מענה ליצר ההרס העצמי שטבוע בנו ושובר לנו בכל פעם את החיים מחדש. אם נדע ונפנים זאת, נוכל להשתית בינינו יחסים שיעמדו לנו נגדו. אי-אפשר בצורה ריאלית והדרגתית למצוא את שיטת הכלכלה-חברה-חינוך הבאה. אין דרך להפוך את האגו כמו קערה על פיה ולהשתמש בו נכון, אם לא בעזרת חינוך וחשבון נפש משותף. זהו חינוך שהולך יד ביד עם הטבע. הוא לקראתנו ואנחנו לקראתו. שיטה זו היא שיטת "החינוך האינטגרלי".
החינוך האינטגרלי נובע מחוקי ההדדיות שבטבע, והוא מלמד איך על החברה האנושית להיות מותאמת להם. איך כולנו נמצאים בתוך מערכת טבע והיא שמנהלת הכול וקובעת את עתידנו. חוסר האיזון הנוכחי נוצר כיוון שאנחנו אוטמים את עצמנו ממודעות להשפעות המערכת הזו על חיינו ועתידנו. בעבודה הדדית נוכל לשוב לקשר טוב בינינו, ומאיתנו להתקשר מחדש אל אותה מערכת טבע אינטגרלית.
החינוך האינטגרלי, מיסודה של חכמת הקבלה, אינו נחלתם הבלעדית של אליטה אינטלקטואלית כלשהי, אלא הוא נועד להיות נגיש לכל אדם בעולם: כל אחד שכואב לו, שמרגיש שמשהו כאן לא עובד כמו שצריך, שאין לו אינטרס מעבר לרצון להבין את החיים פשוטם כמשמעם. סופסוף הגענו למצב שמוכרחים לפתוח את הקלפים לכל אלו שמרגישים שהחיים רעים בצורות שונות: ממחסור בפת לחם ועד מחסור בתשובות לגבי משמעות החיים.
מרתק לבחון כיצד נגיף הקורונה, כשליח נאמן של הטבע, סיים עבורנו את עונת הריצה אחרי הסמרטוטים והמותרות. אנחנו אפילו לא צריכים לעשות כלום, הבהלה הצרכנית מאטה ודועכת מעצמה. זהו, הטבע דחף את האגו לקצה, והוא מרגיש שמיצה. זה פרדוקס, אבל זה מה שקורה; הסתיים הדור שעבד רק כדי לטוס, לקנות, לבלות. הטבע הוריד לנו נבוט על הראש, ראינו קצת כוכבים סביבנו, וכשהתאוששנו עבר לנו החשק לצרוך בתאווה חסרת מעצורים. המכה משחררת את האדם במקצת מכבלי השליטה האגואיסטית, שלהבדיל מכבלי כוח הזרוע הצבאית הגסה הם ערומים ובלתי נראים ולכן קשה להילחם בהם.
לא, החינוך האינטגרלי לא יופנם ביום אחד, גם לא בשנה. אם אנחנו רוצים לעבור בצורה חלקה לעולם יפה וטוב, שלא יפול ויקום מחדש מתוך משבר גדול, אנחנו צריכים להזדרז מאוד מצד אחד, ולהצטייד בסבלנות ובידיעה שזהו תהליך הדרגתי מצד שני. מאז ומתמיד ההתפתחות הכלכלית-חברתית הייתה ליניארית, התקדמה בכיוון אחיד עם האגו המתפתח. אולם עכשיו, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שהאגו צריך להחליף את נטייתו מפלוס למינוס. כך שלא כדאי שהמהפך יתחולל מתוך זינוק. צרות גדולות עלולות להתרחש כתוצאה מכך, זה כמו לדחוס אטומים לכדי פצצה. לא טוב. אלא רק על ידי חינוך אינטגרלי ממושך והדרגתי, מתוך רצון והסכמה, מודעות רחבה, מתוך שיתוף ושאיפה הדדית גלובלית, נבנה בינינו חברה בריאה.

אהבת? שתפו

השאר תגובה

עוד בנושא