העולם נכנס לתקופה של טלטלות וחוסר יציבות, ויש לכך סיבה מנומקת. לפי חכמת הקבלה, השיטה ממנה אני שואב את ידיעותיי ואמירותיי, אנחנו נכנסים לתקופת המכונה במקורות בשם "הדור האחרון". זו תקופה של התפתחות מאומצת ונמרצת הכוללת בתוכה את האנושות כולה – לא התפתחות טכנולוגית, חברתית או מדינית – אלא התפתחות רוחנית.
באנושות של היום מתעוררות שאלות גלובליות שלא התעוררו קודם. שאלות שאין עליהן תשובות מניסיון העבר, שאלות שניאלץ להתמודד איתן ולענות עליהן בהדרגה אחת-אחת: מהי הבועה הזאת של הטבע שאנחנו חיים בתוכה? מה בכלל הטבע דורש מאיתנו? לאיזה כיוון התפתחות הוא מכוון אותנו? איך עלינו להשתנות כדי לשמור על עצמנו? ועוד ועוד.
אומנם גם תקופות קודמות היו רעועות ולא יציבות, כי איך לומר, הטבע ואנחנו משתנים כל הזמן. השינויים הנוכחיים ואלה שעוד יבואו בעקבותיהם יהיו חדים, קצרים, פתאומיים, שינויים המתחלפים במהירות רבה. השינויים האלה שנובעים מהטבע מכוונים ישירות אלינו, בני האדם, ומטרתם לכוון אותנו לשינוי פנימי המותאם למערכת הטבע.
והטבע מצידו, על כל רבדיו, משתנה רק בהתאם לצורך אחד: להביא את האדם לגמר תיקונו, לצורתו הסופית והרצויה, שבה כל בני האדם יהיו קשורים יחד בתפיסה אחידה, שיחיו בעזרה הדדית כך שכל אחד יהיה קשור ומלוכד יפה ברשת קשר אינטגרלית. לעומת הטבע שפועל בגלובליות ובאינטגרליות מושלמת, טבע האדם הוא אגואיסטי. הוא חושב לטובת עצמו בלבד, זה מושרש בו מלידה.
הניגוד בין השניים, בין הטבע העגול לבין האדם המרובע, הנחית עלינו מכת טבע לא צפויה. אומנם הקורונה החטיפה לנו על הראש, אך גם הביאה לשינוי חיובי ומשמעותי. היא סגרה אותנו בבתים, הראתה לנו מה חיוני, לימדה אותנו שכולנו בלי יוצא מן הכלל שווים בפני הטבע. כך הפכנו במקצת ממושמעים וצייתנים לכוחות הטבע. למדנו על בשרנו שאין שליט גדול יותר ממנו.
חוסר היציבות שחוותה האנושות מאז פרצה הקורונה נועד כדי לכוון אותנו, לגרום לנו להתפתחות מתקדמת, לשנות את טבענו כך שנרצה להתחבר לזולת בלב אחד, כנשמה אחת, להידמות לכוח הטבע האחד. לכן אין מנוס. על האדם להתעלות מעל האגו שלו ולחשוב על האחרים, כי טובתו תלויה בהם. בקשר הדוק עם הזולת – מהמעגל הקרוב ועד למעגל הרחב של האנושות – האדם מתקשר עם הכוח העליון, שנקרא בורא, ואז הוא זוכה לקבל כוחות נחוצים כדי להמשיך את קיומו.
מכאן והלאה, או שהאדם יתקדם בעל כורחו על ידי מכות וכך יצעד לקראת שינוי עצמי, או שילמד לעבוד בשיתוף פעולה מלא, יפעל ויפעיל מערכות חינוך שילמדו את חוקי הטבע האינטגרלי, שיעלו מודעות למעשים הנדרשים מאיתנו כחברה: להתקרב לחיבור אנושי ולחיבוק הדדי, לספק חיבה ואהדה לזולת עד שנגיע לקשרי אהבה הדדית, עד שנחיה כאיש אחד בלב אחד ללא התנגשויות ומריבות, כמו שהטבע האינטגרלי דורש מאיתנו באופן שיטתי.
האם נלמד מהמכה האחרונה או נחזור לשגרה המוכרת? תלוי בנו. לפני "הדור האחרון" הנוכחי התקדמנו כמה שיכולנו – ניסינו הרבה על עצמנו, ראינו שכלום לא מתאים, כל סוגי המשטר והכלכלה הובילו לתוצאה שאדם שולט על אדם. אדם לאדם זאב. אין יותר חידושים ושינויים, אין אנשי אידיאולוגיה שקופצים עם הברקות משמעותיות. אלא עלינו להבין שהיציבות שלנו כחברה עולמית היא רק בתנאי שנתאים את עצמנו לטבע הכולל.
אנחנו לא מרגישים שאנחנו נמצאים ברשת כוחות, המוני כוחות שאנחנו מפעילים, ועלינו להתרומם מהדור האחרון הגשמי, לדור הראשון שמרגיש את הכוחות העליונים, עובד איתם ביחסי גומלין. בטבע יש כוחות חיוביים ושליליים, אבל באדם ובחברה תלוי מה הם לוקחים מהטבע, לכן בואו נתעורר למשוך ממנו כוחות חיוביים, כוחות של חיבור, ונפעל מתוכם.
