אומרים על הקורונה שהיא כל הזמן משתנה, שהיא מפעילה לחצים גדולים יותר על אנשים, שהיא גורמת לשינויים פיזיים, פסיכולוגיים, נפשיים. זה נכון, אבל צריך לקחת בחשבון שהאנושות מראשיתה כל הזמן עוברת מצבים שונים ומשונים, פושטת אינספור צורות ולובשת צורות חדשות, כך שהקורונה היא לא מקרה נבדל, היא עוד חוליה בשרשרת של לחצים שמפתחים אותנו ועושים בנו שינויים מהותיים. האמת שזאת לא היא, זה אנחנו.
אם ניקח שלד של אדם שחי לפני חמשת אלפים שנה, נוכל לאבחן על פי התפתחות הגפיים, גודל הגולגולת, המוח והרקמות לאיזו תקופה היסטורית הוא שייך. כך שברור שבכל תקופה אנחנו משתנים ומתגלגלים, כל דור גלגול חדש, תכונות חדשות, ולפנינו עוד שינויים רבים. תראו למשל את הדור הזה לעומת הדור הקודם שחי כאן לפני מאה שנה. הוא יותר מפותח פיזית ושכלית, אבל יותר חלש הישרדותית. אנחנו עוברים שינויים מרחיקי לכת שמתגלים רק עכשיו, בעידן הנוכחי.
הקורונה היא חלק אינטגרלי מאותם מהלכים אבולוציוניים של הטבע עלינו, כך שטעות לנתק את הווירוס הזעיר מהתהליך הגדול. עלינו להקדיש את מרב תשומת הלב כדי לחקור איך אנחנו משתנים כתוצאה מהקורונה, ולא איך הקורונה משתנה ומסתגלת לחיינו. עלינו לאתר מה נדרש מאיתנו, איזה יחס חדש ואילו שינויים התנהגותיים עלינו לסגל לעצמנו כתגובה לנתונים שהטבע מזין בנו דרך הווירוס.
אם היינו בודקים לעומק את השינויים שקרו לנו מאז פרצה הקורונה לחיינו, היינו מגלים כיצד הטבע התחיל לכופף אותנו בהדרגה לכדי חברה שיתופית, אינטגרלית, מאוחדת. היינו מזהים שהתהליך הוא אינטנסיבי ולא מתפשר, אבל גם יפה ומתחשב. ואם עוד היינו נרתמים מצידנו לתהליך, היינו מרגישים איך כולנו כאחד מסתובבים כמו חימר על האובניים – בהתחלה החומר האגואיסטי שלנו מתנגד קצת, אבל בהדרגה, כשמרגישים איך הטבע מפסל אותנו בידיים אוהבות, היינו מרגישים איך מתעצבת לה חברה אנושית חדשה.
הטבע הוא בלתי משתנה, הוא תמיד אחד, הוא תמיד אינטגרלי. הקורונה, נציגתו הנאמנה, כתר הווירוסים, היא חלק מדרכו להביא אותנו לצורתו, והדרך נסללת בחסד וברחמים, בחכמה גדולה. זו בכלל לא מגפה כמו שמציירים אותה, זה יותר לחץ פסיכולוגי. המכות לא גדולות לפי עוצמתן, אין המוני מתים והסבל יחסית מועט. לעומת זאת ההשלכות של משבר הקורונה ממשיות מאוד, התוצאות מוחשיות. גלי אבטלה המוניים, חששות מן העתיד, עסקים שגוועים – כל אלה הם חלק מהתהליך הכולל שמעצב אותנו לכדי חברה חדשה, גלי ההדף שיבנו מאיתנו אנשים חדשים תוך כמה שנים.
הווירוס הזה מיוחד במינו. יכול להיות שהוא מגיע מהאוויר, כמו שטוענים מחקרים חדשים, או אולי הוא מגיע מהים והיבשה. לא משנה כלל מה מקורו. לפי חכמת הקבלה, הכול נובע מגלים, גלים על גבי גלים על גבי גלים, שאין לאיש יכולת לראותם אותם, או אפילו לפתח מודעות כלפיהם. מימי המפץ הגדול ועוד קודם לו אין במציאות שום חידוש נוסף. הכול גלים שנמצאים בתנודות ובפעולות הדדיות, גלים שבאים לידי ביטוי בחומרים שונים, בדרגות טבע שונות, החל מדומם, דרך צומח וחי, ועד לאדם ולחברה.
אין חדש תחת הטבע שפועל כולו לאינטגרציה מלאה. בסך הכול קיימת נוסחה אחת שהכול מקודד על פיה, והיא נקראת "הרצון לקבל" – מקסימום הנאה במינימום השקעה. וכעת לראשונה, דרך הקורונה, הטבע חושף לעינינו את הנעלם בנוסחה הקבועה – צורת הרצון, אופן השימוש ברצון, כוונת ההנאה מאותו הרצון לקבל. לא הנאה לטובת עצמנו על חשבון הזולת, אלא הנאה לטובת הזולת על חשבון עצמנו.
בעזרת הקורונה הטבע מערער את התפיסה שבנו ומחדיר בנו נטייה לטובת הזולת, התחשבות באחר, תכונה של נתינה והשפעה. הטבע מטביע בנו הבנה שכדאי לנו לפעול בגישה אינטגרלית, גלובלית, בנטייה לשיתוף ולהדדיות. הטבע כבר לא מתייחס אלינו כיחידים, אלא ככוח אחד, כוח האנושות. כוח הדומה לכוח שלו.
מכאן שכל החלטה שאדם מקבל היום לגבי התנהלותו במציאות השברירית מחויבת להיות במגמה לחיבור ולאחדות. כשנרכיב "מסך" פנימי – מעצור על האגו שפועל שעות לטובת עצמנו, ובמקומו נפתח יחס טוב ויפה למען כולם, אז נוכל להסיר את המסכה החיצונית. ושוב, לא הקורונה היא הסיפור הגדול, אלא אנחנו. היא רק נשלחה רק כדי לשבור לנו את הקשרים הקודמים ולבנות במקומם קשרים חדשים.
