חברה בע"מ: חברה בערבות מלאה

חנות קטנה באיטליה. אדם מניח כיכר לחם ושתי עגבניות לפני הקופאית וממלמל, "רק זה מה שאני צריך כדי לחיות, לא יותר. אין לי כסף לשלם. תני לי בלי לשלם או מצידי תקראי לשוטר".

ימי קורונה מובילים בני אדם למצב שאין להם מה להפסיד. לרובם ילדים בבית, ובמה יאכילו אותם? מה גם שהם מרגישים שהצדק איתם. פיטרו אותם מהעבודה, לא משלמים להם משכורת, אז יש להם הצדקה מלאה לבוא ולדרוש את חלקם בקופה. המועקה מעלה משאלה שהמצב המחפיר לא ידרדר להתפרצויות כמו בתקופת הרעב הגדול שהכה באירופה של ימי הביניים והביא לאלימות ולפשיעה ברמות קיצוניות.

אם אנחנו רוצים להימנע ממצבים מחפירים כמו אלה, ורצוננו לחיות טוב במלוא המובן ולא לשרוד בקושי את החיים, מורעבים גופנית-נפשית כתמיד – אז אנחנו חייבים להכיר ולהבין את המערכת שסובבת אותנו ואנחנו חלק ממנה. עד היום התנהלנו בה כמו חבורה של בריונים שהלאימה לעצמה מגרש שנדמה היה לה שננטש על ידי בעל בית. ניצלה את הטבע כמעט עד תום.

למעשה "בעל הבית" נוכח והוא זה שמבודד אותנו חברתית, מכניס אותנו להסגר בבית כדי שנשנן מחדש את היסודות של הבריאה. שנלמד איך הוא, בעל הבית, הטבע העליון, פועל. לפי אילו חוקים הוא מתקיים, ומה נדרש מאיתנו כדי לנוע איתו באיזון כך שלא יפלוט אותנו מעולמו. אנחנו יכולים להמשיך להמציא נוסחאות למבנים חברתיים נכונים לפי מוחנו האנוכי הקודח, אבל אז נמשיך להיכשל וליפול כי הן לא קשורות למציאות בכלום. אין נוסחה אחרת להתקיים בתוך מערכת הטבע, אלא לפיה, על פי הדוגמה שלה.

מתוך לימוד חוקי הטבע בלבד נדע להקיש וללמוד את החוקים הנכונים לקיום החברה האנושית. צריך לעקוב אחר מהלכי התמסורת בצורות הדומם הצומח והחי ולהפיק משם לקחים. אצל מין האדם החיים על פי החוקים האלו נקראים במקורות ישראל "איש את רעהו יעזורו", והם כוללים חלוקה צודקת, שווה לכול לפי מספר ראשים ומידת אוכל נפש. לא שלאחד יש מיליארדים ביד ולשני אין מספיק כדי לקנות אפילו לחם ועגבניות. אלא כל אחד מקבל מה שהכרחי וחיוני לחייו ומזרים לחברה את השאר.

למה מי שיש לו מיליארדים ירצה לוותר עליהם? למה שיהיה מוכן להתחלק? ימים יגידו. ימים של התפשטות הקורונה יראו כיצד עסקים מדומים נעלמים באופן טבעי. הרי איפה נמצא הכסף? בבנקים, בבועה פיננסית, במרחב של השקעות. זאת אומרת, בזמנים של קור ורעב אפילו ניירות ערך לא יהיו כדי להבעיר ולחמם בהם את הבית, שלא לומר לבשל עליהם מזון. כל המספרים שרואים יורדים-עולים על מסכי הבורסות מתאפסים. ונראה שלא נצטרך להגיע למאבקים בין עשירים לעניים כמו במהפכות הגדולות של לפני מאות שנים.

כבר עכשיו אנחנו חיים במידה רבה ברמת חיים אחידה. אז נכון, מישהו יושב בפנטהאוז ומישהו בדירת שני חדרים. אבל שניהם נמצאים באותה מצוקה. הרגשת הסגירות, הצמצום, היא נחלת הכלל. ואת העניין הכלכלי כאמור, הטבע יסדר בצורה פשוטה. הכול יימחק, והממשלה תיאלץ לתפקד כך שהסופרמרקט לא יהיה שייך לאיש עסקים אחד, אלא רק לחברה בע"מ. לא חברה בערבון מוגבל, אלא חברה שהיא באמת של העם: חברה בערבות מלאה.

אהבת? שתפו

השאר תגובה

עוד בנושא