כמו גל ששטף את כל מדינות העולם, כמו רוח שנשבה על כל בני האדם, כך הכתה הקורונה מכה אינטגרלית בכל כדור הארץ. איש לא נעדר. יש שחוו זאת יותר ויש שחוו זאת פחות, אך המכה האינטגרלית נגעה בכולם.
המכה הזאת לימדה אותנו שאנחנו חיים על פני כוכב לכת קטן, תלויים זה בזה, ובעיקר תלויים בנגיף זעיר שברגע משבית שמחות, משתק את המשק ומציף חרדות. הקורונה גם לימדה אותנו לשמור על הבריאות שלנו, לגלות מודעות להיגיינה שלנו. היא פיתחה בנו הרגלים חדשים ואימצה אותנו במקצת להתחשב בזולת, לשמור על מרחק ולא להדביק את הסובבים. אבל כעת, כשרובנו שבים אל שגרת החיים ואל מקומות העבודה, יש דרך סלולה לשמר את הפן החיובי של הקורונה.
חוקרים כבר יודעים: יש יותר מסוג אחד של אינטליגנציה אנושית. יותר ממכלול הידיעות שצבר האדם כהתרשמות מניסיון חייו ומתחומי הדעת הרבים שלמד. אינטליגנציה חברתית, לדוגמה, היא המדע החדש שמסייע לאדם בפיתוח מודעות ומיומנות חברתית. ולמה אינטליגנציה חברתית? כי האדם הוא יצור חברתי ואחד מצרכיו הבסיסיים הוא הצורך באנשים סביבו שיעזרו לו לייצב את עצמו נכון בכל אשר יפנה.
חיבור טוב עם הזולת הוא רווח נקי, והפוטנציאל לחיבור טוב קיים בכל אדם, קטן כגדול, טיפש כחכם. כי אדם, פיקח ככל שיהיה, ימות ברעב אם יעקור את חייו מסביבה אנושית כלשהי. לכן, אין חובה להיות חכמים וידענים, בוגרים או מבוגרים, אלא די ללמוד איך להתנהג ברגישות לזולת ולהיות בהתקשרות טובה עימו. עזרה הדדית למעשה היא תמצית האינטליגנציה החברתית.
בבעלי החיים קיימים יחסי גומלין בצורה אינסטינקטיבית. יש בהם תוכנת התקשרות פנימית, מולדת. לכן הם יודעים כיצד להתנהג ביניהם ואיך ליצור שיתופי פעולה לצורך הצלחה פרטית ומשותפת. המין האנושי הפוך לחלוטין, לכן עלינו ללמוד מהטבע את חוקיו.
הטבע הוא מערכת גלובלית-אינטגרלית, וכל נטייתו היא לשלב את המין האנושי כחלק אינטגרלי מהמערכת הגדולה שהוא מהווה. במו עינינו ראינו איך בימי הקורונה האוויר, המים, בעלי החיים והצמחים התחילו לנשום, לחיות, לפרוח, עת נסוגנו לאחור. וזו הייתה כוונת הטבע, להראות לנו את תפארת האקולוגיה אל מול חיינו הקודמים, רק כדי שנלמד מהפער את השינוי הנדרש מאיתנו.
והשינוי הנדרש הוא להיות מין אנושי אחד מגובש, להיות מותאמים לתנועת הטבע האחד, היחיד והמיוחד. לא נבדלים – ממוזגים. לא נפרדים – מחוברים. אנחנו צריכים ללמוד מהטבע לקבל את הנחוץ לנו בלבד כדי לחיות, ולעזור זה לזה כדי להתקיים בעולם הגלובלי. כי בגישה הזו אין כל הבדל בין עדר כבשים, להקת ציפורים או חברת בני אדם.
לכן אם ניכנס בהתקשרות הדדית עם הזולת, בלתת ולקבל בצורה חיונית, נקנה לנו ולאחרים הנאה, והרצון לקבל הנאה הוא הרצון המניע אותנו. "במה אוכל להיטיב לזולת?" – זו השאלה העיקרית שכל אדם צריך לשאול את עצמו כדי לסלול לעצמו את דרך המלך לממלכת האינטליגנציה החברתית. בתשובה לשאלה זו הוא ימצא איך לנטרל את שונאיו, איך להרוויח כבוד ויחס טוב, ואיך להגן על עצמו ועל חייו בצורה המועילה ביותר.
ההבדל בין אינטליגנט חריף-שכל לבין אינטליגנט חברתי הוא שהשני יודע איך להיעזר בחברה, איך לקבל ממנה את הטוב ולתת לה את הדרוש לה כדי שתהיה חברה טובה לכולם. אינטליגנט חברתי הוא יצור משודרג. הוא אדם שכל עולמו פועל במגמה לטובת הזולת. הוא משדר לכולם שטוב להיות לידו, הוא לא תופס מקום. יש לידו מקום לכולם. אינטליגנט חברתי לא מתנפל על האחרים, אף פעם לא מזיק לזולת, הוא לא גס רוח. הוא צנוע, הוא משתדל להרגיש כל אחד ואחד ולבקש לטובתו. על כולם הוא משאיר רושם טוב.
דרכו היא דרך הסברה, דרך דוגמה אישית, חיובית, שלא תלחץ על איש, אלא תעודד ותתמוך ותסייע לכל אדם להתפתח לאותה ראייה טובה שמסבה לו תענוג גדול. גם כשהוא נקלע לקונפליקטים הוא לא נכנס בין המסוכסכים ומחפש איך להשלים ביניהם, כל עבודתו הפנימית היא רק לחפש איך לעשות טוב לאחרים.
הצלחה עבורו היא השלמה בין בני אדם. הוא מרגיש שזה טוב לו, לאנושות, לטבע, לכל המציאות. הוא מבין שאין יותר גבוה מלהשלים את האדם כך שיתאים בתנועות הרמוניות לטבע. ואין עיסוקו באקולוגיה, אלא בקיום מצוות הטבע העליון, ביישום חוקי הטבע האינטגרלי, במימוש פקודות העולם הגלובלי. לכן הוא מעז לצאת מהמגרש הפרטי שלו אל מגרש רחב יותר, שלם, נצחי, מרחב מלא כל-טוב.
בדאגה כזאת לזולת, באיזון נכון בין רגש ושכל, בשילוב רגיש בין מוח ולב, האינטליגנט החברתי גורם לתיקון העולם והמילוי של הזולת ממלא אותו פנימית, נפשית, רוחנית. הוא גורם לכולם יחד לתפור קשרים יפים וטובים שמצטרפים לעוד קשרים יפים וטובים – עד ליצירת מרקם אנושי חדש, כוח הטבע הכולל.
