בשבוע האחרון מוסדות התרבות ארגנו הפגנה גדולה ומחו על המצב הקשה שנקלעו אליו בעקבות משבר הקורונה – הפסדים של מיליוני שקלים שמעמידים את ענף התרבות על סף פשיטת רגל.
בין 150 אלף האומנים, היוצרים, המפיקים, המוזיקאים, עובדי הבמה ואנשי התרבות הנוספים שאיבדו את פרנסתם, נמצאים גם תלמידים שלי, שחקנים, אומנים ומוזיקאים מוכשרים ומוכרים. חלקם שיתפו אותי בחוסר הוודאות המתמשך שאופף אותם, ובחשש למצבם האישי בפרט ולמצב התרבות בארץ בכלל.
עניתי להם כי בכל הנוגע לדרישות מהממשלה הגיע הזמן שיתבגרו. הממשלה לא אחראית להקמת מערכות תרבות רק מהסיבה שהאומנים דורשים זאת. היום כל אחד רוצה להיות זמר או שחקן, והכי חשוב לזכות להכרה ולהתפרסם, אבל נכון לעכשיו, העובדה היא שבעולם שמצבו רעוע, שנמצא בקריסה כלכלית-חינוכית-חברתית, אין משאבים מצד הממשלה להקצות לענף התרבות: לאינספור הבמות, הפרויקטים, הופעות הענק, ההצגות ומופעי הראווה.
השאלה הגדולה והמרכזית כאן היא אחרת: האם העולם זקוק לתרבות כפי שהייתה עד עכשיו? האם התרבות כפי שהייתה לפני פרוץ הקורונה היא מה שהציבור באמת רוצה? האם התרבות נחוצה לעולם? ודאי. האם העוצר שנכפה על מוסדות התרבות הוא דבר הכרחי? בעיניי, הוא מחויב המציאות. הרבה לפני שהכסף חוזר לזרום, אנחנו חייבים לחשוב איזו תרבות אנחנו רוצים לצרוך, לאן היינו רוצים שתכוון אותנו ואיך היינו רוצים שתשפיע עלינו. ומאנשי התרבות והאמנות הייתי דורש לענות על אותן שאלות בדיוק.
מסתמן שהתרבות, כמו כל מערכת אחרת שהתפרקה בעקבות הקורונה, לא תוכל לשחזר את תהילת העבר, תגידו מפלת העבר, ותצטרך ליצור את עצמה מחדש. איך? ראשית כול, באופן צנוע הרבה יותר. במציאות החדשה עלינו לברור את הקש מהתבן, ליהנות מהנחוץ, ולוותר על המיותר. ועד שהאומנים לא יחשבו טוב על מה שבאמת חסר לאנשים בעולם מתפרק שהולך ונבנה מחדש – אמנות לא ככלי לבריחה מהעולם, התנחמות בעבר והסחת דעת, אלא ככלי להעלאת המודעות, להתעמתות עם המציאות, לכיוון ולתקווה – אז עדיף שיתפרנסו ממקצוע אחר.
דרושים הרבה מחשבה, יצירתיות ודמיון כדי לבנות מוסדות תרבות שמשרתים את החברה. למזלנו, לאומנים יש הרבה מאלה. הבקשה שלי מכם, אנשי התרבות, לדמיין את העולם החדש עכשיו. לכתוב עליו, לשיר אותו, לעצב ולהגשים אותו. לא כאקט מחאתי, אלא כחוויה מעוררת, חיובית. האם אפשר ליצור עולם תוכן כזה ולהפריח את השממה התרבותית? אני בטוח שכן. האם אפשר שהאמנות תקדים את החיים בחצי צעד? תעזור לסלול שביל ותשרת את העתיד הטוב במקום לנחם אותנו בעבר? אני בטוח שזה אפשרי.
תלמדו איך לטמון בכל אחד ואחת זרעים טובים שמקדמים את האנושות, תצדיקו את תפקידכם בעולם החדש, והתמורה תגיע. כספית ולבבית.
