חברת ציידים-לַקָטים היא חברת נוודים שהמערכת הכלכלית שלה מבוססת על איסוף מזון מצמחי בר, וכן ציד של בעלי חיים. כלכלתם הייתה הראשונה בשרשרת שיטות כלכלת האדם החושב. כשגדל בהם התיאבון נוסדה כלכלת העבדות, כשגדל יותר התחלפה בפיאודליזם, וכשגבר התיאבון עוד יותר הפכה למרקנטיליזם שהתפתח לקפיטליזם שהתפתח ל… מתי ואיך זה קורה ולמה, שהאנושות שומטת שיטה כלכלית אחת ויוצאת לחפש לה אחרת?
השינויים בהרגלי הכלכלה הם תוצאה ישירה מאבולוציית טבע האדם. טבע האדם הוא חשק ליהנות או רצון לקבל תענוג – זה מה שמתפתח בעולם, זה מה שגדל. כל תקופה מתבצעת קפיצת גדילה, והאדם נדרש על ידי טבעו לכלכל ולחשב איך למלא את עצמו בצורות הנאה דשנות ומתוחכמות יותר. כלומר, האנושות מפתחת מילויים בהתאם לרצונה המתפתח, וזה מה שמשקפות התבניות המשתנות של הכלכלה.
בימים אלו הגענו למצב מיוחד בהחלט: השיטה כלכלית-חברתית שנקראת קפיטליזם, זו שנועדה לכלכל את רצון לקבל שהגיע לשיאו, סיימה את תפקידה לפני כחמישים שנה, ומאז ועד היום הוחזקה בכוח על אדי דלק. אבל זהו, נגמר, עצר. עכשיו הטבע העליון שפיתח אותנו עד כה עושה לנו תרגיל: הוא מעביר אותנו (בלי רצוננו בינתיים, כי אנחנו עוד לא מודעים לכך) למצב החדש שיצר עבורנו.
מה שמעניין במצב החדש הוא שקודם היינו משתתפים פעילים במעברים. כל שלב היה כמו קודמו, רק בעוצמה גבוהה יותר, כך שהכיוון היה ברור. שחינו בחומר כמו דגים במים, ופיתחנו בעצמנו את מדרגות הכלכלה הבאות בכפוף להתפתחות הרצונות שבנו.
בסיבוב הנוכחי והאחרון זה לא ילך. המדרגה הבאה הפוכה. היא לא בכיוון הרגיל, היא נגד זרמי הרצון הטבעי הפנימי, היא היפוך של ממש, היא עדיין מושתתת על קבלה – אבל לטובת כולם, והיא צריכה לעבור עלינו בהכרה מלאה.
יוצא שהדרך לפתור את התרגיל שהטבע הציב לפנינו היא על דרך הביקורת. אם לא נעשה בחינה עצמית, פשוט לא נוכל לעבור לדרגה הבאה. עלינו לחזור במודעות מלאה על כל מה שעברנו מתחילת בנייתה של החברה האנושית ועד כה, לעקוב שלב אחר שלב אחר הסיבוב שהטבע עשה עימנו, איך בנה בנו את הרצון מדור לדור עד שיאו. כשנתבונן על כל השלבים ונבין מה לא בסדר בתמונת המציאות, נזהה את הפער, נדע לתקן ונעשה לעצמנו חיים יפים.
לשם כך מראש ניתן לנו חוש הביקורת, כדי להביא אותנו להחלטה לשנות את המגמה, וכך לקבל את השיטה איך לתקן, את השיטה איך לקבל כדי לתת לזולת, את השיטה לחיבור האנושות. ואז, במקום להגביר את האגואיזם שגדל ולהפוך לשונאים איומים, נבין כמה טוב יהיה אם נגיע לחיבור בינינו, אם רק נשאף לשם.
לשם שאיפה שכזו נדרש חינוך חדש. אם עד היום החינוך האנושי אילף את האדם להשתמש ברצונותיו באכזריות הולכת וגדלה, החינוך החדש צריך להיות הפוך. עליו ללמד את האדם להשתמש ברצונותיו כך שכולם ייהנו. מתוך שינוי ההתנהגות שלנו זה עם זה, מתוך חיבור הדדי, תיוולד כלכלה חדשה, מתאימה כמו כפפה לרצון החדש שנולד.
