☑️ ויקטוריה'ס סיקרט הגישה בקשה לפשיטת רגל.
☑️ זארה סגרה 1,200 חנויות.
☑️ לה שאפל סגרה 4,391 חנויות.
☑️ שאנל הפסיקה את ההפקה.
☑️ רולקס הפסיקה את הייצור.
☑️ סטארבקס הודיעה שתסגור 400 חנויות שלה.
☑️ לנייקי יש חוב של 23 מיליארד דולר והיא בהכנות לגל שני של פיטורים המוניים.
☑️ גולד ג'ים, רשת מכוני הכושר הגדולה בארה"ב, הגישה בקשה לפשיטת רגל.
הרשימה הקצרה הזו נותנת הצצה אל מה שמתרחש בעולם העסקים הסיטונאים בחודשים האחרונים, וזה רק בארה"ב. בקרוב נראה ונשמע על עוד ועוד עסקים בעוד ועוד מדינות שהקורונה והשלכותיה הדביקה אותם וגרמה להם לזעזוע כלכלי עד כדי פשיטת רגל. כך או אחרת, בעלי העסקים עדיין נאחזים חזק בפרי עמלם, שמיום ליום מתגלה כלא חיוני.
הקורונה מעבירה את החברה האנושית שינויים אדירים ומהירים. דומה שכל האנושות נמצאת בחדר אחד ועליה לקום על רגליה, לצאת מחוץ לחדר ולסגור את הדלת אחריה. לצאת ככה, כמו שאנחנו, בלי לקחת כלום. ממול תחכה לנו דלת אחרת שמובילה לחדר חדש. אבל בדרך אליה יש חדרון קטן, כמו תא להחלפת בגדים, מעבר בין שני החדרים.
בחדרון הזה קורה כל מה שקורה עכשיו. זה הרגע שלנו להשליך את הלבוש האגואיסטי הקודם ולהמיר אותו בלבוש אלטרואיסטי, להחליף את החשיבה הישנה על עצמנו בדאגה לזולת.
הקורונה הזו מיקדה לנו את הראייה על העולם כאחד, היא הכניסה בנו תודעה עולמית משותפת – כולנו נגד הווירוס. היא מאיימת עלינו ומתוך כך התאגדנו. לא מתוך רצון להתאחד, אלא מתוך צורך להתגונן. כך התגבשנו מעט סביב הכדור.
ובחדרון המעבר אנחנו צריכים לתרגל שותפות עצמאית. סולידריות שהיא לא נגד, לא בשביל להילחם בגורם חיצוני, אלא להילחם זה לצד זה, בעצמנו, בגורם הפנימי שגורם לנו להתפצל ולייצר מותרות על מותרות שאיש באמת לא צריך.
כשנתרגל קצת, תפתח הדלת לחדר החדש ונהיה בו חברה חדשה שבין כל איבריה שוררת חיבה, חברה שבה כל אחד מקבל את מה שהוא צריך ונותן לזולת את השאר.
