"הנגיף מהיר יותר מהבירוקרטיה", הודה השבוע בכיר במשרד הבריאות האיטלקי לאור העובדה שמספר הנדבקים גדול פי עשרה מהמספרים המדווחים. לפי התרחיש של משרד הבריאות הישראלי תוך חודש יהיו בארץ מיליון נדבקים, ייתכן שמהם עשרת אלפים מתים, ועוד אומרים שהנגיף השקט יימשך עד החורף. תחזית קשה.
העניין הוא שהנגיף הזה לא עושה סלקציה, לא מברר מראש את מי הוא מסבך – כולם שווים לפניו בלי הבדל דת גזע ומין. את ההבדל עושים אנחנו, בצורת ההתנהלות מולו. בקרוב נוכל למדוד איפה אנחנו נמצאים על קנה המידה בין סין ואיטליה. כנראה נהיה איפשהו באמצע. למה? כי אנחנו לא גדולים בשמירה על הוראות. יש לא מעט אנשים בארץ שמכניסים את עצמם לסכנה על לא דבר, ובנוסף על הצרות הצרורות אין לנו מערך הסברה מאורגן, כזה שיש לו סמכות לאכוף את הבידוד באסרטיביות עד שנצליח לבלום את המגפה הוויראלית.
בסין לעומת זאת מתחילה התאוששות. הוסר העוצר שהוטל על חוביי, המחוז שבו התפרץ לראשונה הנגיף והיה בסגר מלא חודשיים. לא מן הסתם. הסינים עשו מאמצים כבירים כדי להביא לשינוי. כל אזרח קיבל ליטר ספירט, כוהל נקי, כולם עטו מסכות וכפפות, וניקו וחיטאו את עצמם ביסודיות לפני יציאתם לרחוב. הסינים הצליחו מפני שהם ממושמעים. זה הביג דיל. הם לא התעסקו בספקולציות מתי הכול ייגמר, ומי אשם ולמה. הם דבקו בעיקר, לסיים בכמה שפחות זמן ובכמה שפחות נשאים. הם קלטו היטב שמי שלא מציית, מסכן את כל האחרים. גם בגרמניה ובאוכלוסיות ממושמעות אחרות יהיה בסדר בסופו של דבר.
כשהמספרים בישראל קופצים והעקומה שלנו מטפסת כמו זו של איטליה רגע לפני השיא, ומן העבר השני רוחות של תקווה מנשבות מסין, מה יהיה גורלנו כאן בישראל?
לרשותנו זמן קצר מאוד להצליח לבודד עצמנו מפני הנגיף שמתפשט לכל עבר במהירות ומסכן אותנו. אל לנו להיכנס לשאננות על סמך המתרחש בסין שמתחילה להתאושש מהמכה. במקום לשאול מתי כל זה ייגמר ולהבין או לא להבין למה צריך לנהוג כך, עלינו לקבל את ההנחיות ולציית להן גם אם לא נוח לנו על מנת שלא לסכן את האחרים.
גם אני באופן אישי נותן דוגמה לתלמידיי ונמצא כל הזמן ספון בחדר העבודה שלי, כמעט לא יוצא. כשאני חייב לצאת אני עובר ליד אנשים בשמירת מרחק. לא שואל את עצמי אם זה נעים לי או לא, אם זה קל או קשה. ישנן הוראות שניתנו לעם, והן בשבילי כמו חוקי שמיים, אני פשוט ממלא אחריהן באופן המלא והמדוקדק. כך למדתי ממורי הרב ברוך, הרב"ש, שהיה אומר, "הממשלה אמרה. גמרנו. חייבים לבצע".
אני מבקש מכולם לציית להוראות, לשמור על עצמם – ובזה להראות בפועל שאכפת להם, שיש בליבם דאגה לבריאותו השלמה של העם, של כל העולם. אם יש חוקים שנכתבים עבור הכלל, עבור העם, יש לקבל זאת כחוק מהשמיים ופשוט לבצע.
