אנחנו נבוכים אל מול ערפל גלובלי סמיך. פאניקה, חרדה, אי-ודאות, חשש, ספק ודאגה – אלה הן קומץ מן התחושות וההרגשות שמציפות אותנו בימים טרופים אלה. אומנם אני לא נכנס לעומק החרדות שממלאות את הבריות, אבל אני יודע היטב מה התרופה להן.
מובן לי שרבים מרגישים אבודים, צופים חובות שהולכים וגדלים, החזרי משכנתה שתופחים. מצב מורט עצבים. אבל חשוב לראות את התמונה הגדולה, סביבנו עוד לפחות מאה אלף או מאה מיליון איש. צרת רבים – חצי נחמה, מדינה בהסגר – מעט נחמה. אנחנו לא לבד, המוני ישראלים נמצאים באותו מצב, אז אל חשש, לא מיד ינקשו על דלת ביתכם וידרשו מכם תשלומים שאין לכם לתת, ובתי המשפט לא יזרקו אתכם מהדירה לרחוב מחר בבוקר. המורכבות מובנת. הבעיה היא פסיכולוגית בלבד.
אני לא כלכלן, לא נציג ממשלה, לא עובד ביטוח לאומי או משרד הרווחה, לכן אין לי פתרונות קסם במישור הזה. על השאלות והקושיות שמתרבות ישיבו המומחים לדבר. אני רק חוזר ואומר שהפתרון לבעיית נגיף הקורונה לא נמצא ברמת הנגיף עצמו. הבעיה נובעת מחוסר התאמה של האנושות לטבע, ושם גם נמצא הפתח ליציאה מהמשבר.
זה דורש הסבר. הטבע הוא מערכת אינטגרלית, מקושרת, מחוברת על כל הפרטים והרבדים שלה. האדם, כחלק מהפאזל האנושי של הטבע, הוא מרכיב חיוני וכולל במערכת הטבע. לעיתים האדם מרגיש כי הוא מורם מהטבע וביכולתו לשלוט בדומם בצומח ובחי כרצונו, אבל עד גבול מסוים. גם לטבע יש גבולות והגבלות.
נגיף הקורונה שמתפשט בעולם ומהלך אימים על האנושות, הוא רק סמן עבורנו מצד הטבע כדי לבלום אותנו, לעצור לזמן מה ולחשב מסלול מחדש. בדיוק כמו מחלה שדוגרת בשקט עד שהיא פורצת בבת-אחת ומחלישה את הגוף. היא מנתקת את האדם מסדר יומו הרגיל, משכיבה אותו על מיטתו ודורשת ממנו לנוח, להבריא, לחשב את צעדיו הבאים כדי לשוב לאיתנו. כשהאדם מבריא הוא חוזר בהדרגה לשגרה, ייתכן שהמכה הייתה אנושה ומחייבת אותו לעבור למקום עבודה חדש, או לצרוך מזון מסוג אחר או לפתח סדרים והתנהגויות חדשות.
אין ספק ששמירה מתמדת מבעוד מועד על הבריאות, שילוב של כושר, תזונה ועוד, היו מקלים את המחלה, אבל לאו דווקא היו מונעים אותה. אך עצם הידיעה והמודעות הקודמת היו מסייעים ומיישבים את הדעת. לכן, כשמרחיבים אופקים וחופרים לעומק במערכת הטבע העצומה שאנו חלק ממנה, מסתלקים במידת מה רעשי הרקע של המחשבות הטורדניות על דברים שאין לנו שליטה עליהם.
אז בראש צלול אפשר להבחין שיש פעולה שאנחנו יכולים לנקוט מצידנו, פעולה שלא היינו מורגלים בה קודם, והיא תיקון היחסים בינינו, בני האדם, כך שהם יהיו עגולים, שלמים, ומותאמים לדרך פעולתו של הטבע ההרמוני.
