כבר חשנו בו. ידענו שהוא אוטוטו הולך להגיע. כאבנו את צירי הלידה. ואז הוא הגיע, המשבר. היה לנו ברור שהוא יגיח בוקר בהיר אחד. הרגשנו שהעולם חייב להיכנס למשבר חזק ועמוק. אבל מה שהפתיע אותנו היא הצורה שבה הוא הופיע. איש לא חזה שהאויב החדש והנסתר הזה, נגיף הקורונה הקטלני הזה, הוא שיכה ויטלטל את העולם. אבל כך קורה תמיד כשנוחת עלינו משהו מלמעלה, בחסות הכוח העליון, לרוב הוא מעבר לכל דמיון אנושי. ועכשיו רק צריך לעלות על הגל, לדאוג להיות איתו בתנועה אחת, שתפלוט אותנו לחופי יבשת חדשה.
בדרך אנחנו עלולים לגלוש למיתון מקומי וגלובלי, למכת פיטורים המוניים, לחצי מיליון מובטלים חדשים עד סוף החודש, לקריסה של ענפי כלכלה. אבל רגע, תרימו את הראש. הביטו על כדור הארץ. יש בו יכולת לספק מזון לפי עשר מאוכלוסיית העולם היום, יש בו מספיק חומרי גלם לפרנס את כולנו. מרעב בטוח לא נמות, אלא הסיבה העיקרית שיכולה להמית אותנו היא חוסר הקשר בינינו. אם היחסים בינינו היו תקינים כל אחד מאיתנו היה נדרש לעבוד שעתיים ביום לכל היותר וכך היינו יכולים לספק את צרכינו – תשעים אחוז ממה שאנחנו צורכים ממילא מיותר לחלוטין. אין מחסור בכלום, נגיף הפלגנות הוא שהורג אותנו.
אנחנו צריכים לסגל לעצמנו מחשבה מחוץ לקופסה האגואיסטית, כזו שעוקבת אחר מלאכת המחשבת של הטבע. לשם כך כדאי לנו לייסד דיון חברתי רחב ככל שניתן, שיהיה בו לימוד מעמיק ומשכיל, מי אנחנו אנשים, ולאלו פסגות אנחנו עשויים להגיע; מהו הטבע, ומהם החוקים העליונים שהוא אוצר בחובו. המחקר, ידיעת הכללים הללו וההזדהות איתם, תוביל את האנושות לשגשוג ולאושר שאין להם שיעור.
אפשר לבנות התקשרות חדשה רק בתנאי שאנחנו מבינים מהי מדרגת ההתקשרות הבאה שאליה אנחנו שואפים. לשם כך עלינו לקבל הסבר, חינוך, הרגשה נכונה, ממה אנחנו בנויים, ממה עשוי העולם. כי העולם החדש שיקום אחרי שהקורונה תנקה ממנו את הזבל מהחיים הקודמים, העולם הזה צריך להגיע להתקשרות מיוחדת ולמערכות חיים חדשות הפועלות על התחשבות הדדית, כזאת שעוד לא הייתה אף פעם. התקשרות שתדרוש את כל האנרגיה שלנו, ואת כל תשומת הלב. לכן בואו נתרכז בעיקר, בלימוד חוקי העולם החדש של החיים על פי הטבע.
